עע"מ 1662/14 יחיא ג'יוסי נ. הועדה המקומית לתכנון ולבניה טייבה

הנשיאה מ' נאור:

1.

הערעור שלפנינו העלה את השאלה העקרונית, האם עומדת לפרט זכות עיון בבקשה להיתר בנייה מבלי שיידרש להגיש בקשה לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח - 1998 (להלן: חוק חופש המידע ). בית - המשפט לעניינים מינהליים מרכז - לוד (השופטת ז' בוסתן ) השיב על כך בשלילה (עת"מ (מינהליים מר') 56982-05-13 ג'יוסי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה טייבה

31.1.2014). כנגד קביעה זו הוגש הערעור שלפנינו.

2.

לנוכח השאלה העקרונית שהתעוררה בערעור, החלטנו בתום הדיון שהתקיים ביום 22.12.2014 להוסיף כמשיב את מרכז השלטון המקומי. לאחר שהצדדים הגישו כתבי טענות נוספים, קיימנו ביום 9.11.2015 דיון נוסף, שבו קיבלו הצדדים את המלצתנו וניאותו לבוא בדברים כדי למצוא פתרון כולל לנושא.

3.

ביום 16.3.2016 הודיעו המשיבים 3 ו - 4 על כך שבימים אלה נמצאות ב"הליכי גיבוש מתקדמים" תקנות התכנון והבניה (רישוי בניה), התשע"ו - 2016 (להלן: התקנות ). בהודעות נוספות מיום 8.6.2016 ו - 5.7.2016 הודיע המשיב 3 על כך ששר האוצר חתם על התקנות ועל פרסומן ברשומות. תקנות 62-61 מורות:

ההיתר ועותקיו

61.

(א) [...]

(ב) קובץ אלקטרוני חתום של ההיתר יישמר במשרד רשות הרישוי ויפורסם באתר האינטרנט של הוועדה המקומית בתוך 5 ימים ממועד נתינתו.

(ג) קובץ אלקטרוני חתום של ההיתר יוחזק בידי האחראי על הביצוע באתר הבנייה ויוצג לכל פונה, אלא אם נקבע כי ההיתר יהיה חסוי, כאמור בתקנה 63 או 64.

(ד) [...]

(ה) [...]

בקשה לחסות פרטי ההיתר

62.

בעל זכות במקרקעין ביחס לחלקו במקרקעין, רשאי בכל עת, להגיש למהנדס בקשה כי ההיתר או חלק ממנו, לא יוצג באופן פומבי לציבור, בשל אחת מסיבות אלה:

(1) ההיתר או חלק ממנו מגלה פרטים הפוגעים בפרטיותו של אדם;

(2) בשל קיומו של סוד מסחרי;

(3) מטעמים של ביטחון הציבור;

(2) מטעמים של ביטחון המדינה.

תקנות 64-63 קובעות את האופן שבו תתקבלנה החלטות בבקשות אשר תוגשנה לפי תקנה 62.

תקנות אלה מבטאות את עמדת המדינה שלפיה "המידע הרישויי הקיים בתיק הבנין ובהיתר הבניה ככלל (ובכפוף לחריגים שפורטו בסיכומים), צריך להיות חשוף לעיון הציבור, וכי על רשויות הרישוי מוטלת חובה לאפשר עיון במידע זה בדרכים המותאמות יותר לאופיו של מידע זה, אך שלא מכוח חוק חופש המידע" (סעיף 2 בהודעתהּ מיום 7.9.2016). עוד ציינה המדינה כי לשיטתהּ תקנות אלה – כמו גם התיקון שעתיד להתפרסם לנוהל סריקת תיקי בניין – "נועדו להבהיר את המצב המשפטי הקיים, ולא ליצור מצב משפט חדש" (שם).

4.

המערערים התבקשו להודיע עמדתם בעניין השלכתן של התקנות על הערעור שלפנינו. בהודעותיהם מיום 23.3.2016 ומיום 2.8.2016 עמדו המערערים על פגמים שונים שהם רואים בהסדר שאומץ בתקנות. אולם בה בעת הם הכירו בכך ש"נכון לעת זו, וכל עוד לא נתקפו התקנות בבית משפט וזה הורה על בטלותן החלקית או המלאה, ההנחה היא כי הן בתוקף, ולפיכך מהוות שינוי נסיבות אשר משפיע ישירות גם על תוצאת הליך ערעור זה" (סעיף 2 בהודעתם מיום 2.8.2016). אשר - על - כן יש, לשיטתם, לקבל את הערעור באופן פורמלי ולבטל את קביעתו של בית - המשפט לעניינים מינהליים, שלפיה יש להגיש בקשה לפי חוק חופש המידע כדי לעיין בבקשה להיתר בניה. עם זאת, המערערים לא הסתפקו בכך וביקשו שבפסק - הדין תינתנה הבהרות שונות בנוגע לאופן יישומן של התקנות (סעיפים 18-4).

בהודעותיו מיום 17.8.2016 ומיום 7.9.2016 הודיע המשיב 3 כי הוא סבור שלנוכח פרסומן של התקנות מיצה הערעור את עצמו וכי הוא מסכים כי פסק - דינו של בית - המשפט לעניינים מינהליים יבוטל (סעיף 4 בכל אחת מן ההודעות). עם זאת, אין לשיטתו מקום להתייחס במסגרתו של הליך זה לטענות החדשות שהעלו המערערים כנגד התקנות.

המשיב 4 השאיר את ההכרעה בעניין לשיקול - דעתו של בית - המשפט. מנגד, סברה המשיבה 1 כי אין בתקנות כדי לפתור את המחלוקות שבין הצדדים, בשים לב לכך שהן שאינן מתייחסות לתיק הבניין, אשר בו בין היתר ביקשו המערערים לעיין. המשיב 3 ציין בהודעתו מיום 7.9.2016 כי לשיטת המדינה חלות התקנות גם על עיון בתיק הבניין.

5.

לאחר עיון בהודעות הצדדים, אנו סבורים כי ההליך דנן מיצה את עצמו. עמדת המדינה היא כי לציבור נתונה זכות עיון בהיתר הבנייה, בבקשה להיתר בנייה ובכל המסמכים שצורפו לה – לרבות בתיק הבניין – ובכפוף לחריגים שנקבעו בתקנות. במובן זה מסכימה המדינה לעמדת המערערים שלפיה שגה בית - המשפט לעניינים מינהליים בכך שקבע כי על המערערים להגיש בקשה לפי חוק חופש המידע לשם עיון במידע המבוקש. זו גם עמדתנו, אך לנוכח התקנות החדשות שיצרו מצב משפטי חדש אין צורך להאריך.

אין מקום במסגרתו של ערעור זה להתייחס לטענותיהם של המערערים ביחס לתקנות. טענות אלה שמורות להם והם יוכלו להעלותן ככל שימצאו לנכון בהליך מתאים.

6.

סיכומם של דברים, הערעור מתקבל. פסק - הדין מבוטל. המשיבות 2-1 תישאנה בהוצאותיהם של המערערים בסך של 15,000 ש"ח כל אחת. לא ייעשה צו להוצאות ביחס ליתר המשיבים.

ה נ ש י א ה

השופט נ' הנדל:

אני מסכים.

ש ו פ ט

השופט צ' זילברטל:

אני מסכים.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק-דינה של הנשיאה מ' נאור .