פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"מ
406/18 -
א'
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המערערת:
יעל תוכנה ומערכות בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. שירות בתי הסוהר
2. מטריקס אי.טי. בע"מ
בקשה לצו ביניים
לתקופת הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט
לעניינים מנהליים (כב' השופט א' יקואל) מיום 21.12.2017 במסגרת עת"מ
46947-09-17
בשם המערערת:
עו"ד רונן ברק;
עו"ד רוני הראל
החלטה
לפנַי בקשה למתן צו ביניים נגד משיבה 1, שירות בתי הסוהר (להלן: המשיבה ) ונגד משיבה 2, מטריקס אי. טי. בע"מ (להלן: מטריקס ) אשר יורה למשיבה להשהות את הליכי מימוש המכרז שפורסם על ידה, במרכז פומבי מס' 13/2017 ל"רכש, הקמה ותחזוקת תשתית אינטגרציה ארגונית" עם הזוכה במכרז – מטריקס, עד להכרעה בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופט א' יקואל ) מיום 21.12.2017 במסגרת עת"מ 46947-09-17.
הרקע לבקשה
1.
עניינו של המכרז, אשר פורסם במהלך חודש מאי 2017, בהקמת ותחזוקת תשתית מחשוב ארגונית שנועדה לאחד את פלטפורמת המחשוב הקיימות בידי המשיבה, ולספק מענה לממשקים עם גורמי חוץ ופנים. במכרז השתתפו שתי חברות, המבקשת ומטריקס. לאחר שנמצא כי שתי ההצעות עומדות בתנאי הסף של המכרז, הועברו ההצעות לבדיקת איכותן ולמבקשת ניתן ציון נמוך יותר ממטריקס. המחיר שהציעה מטריקס היה אף הוא נמוך יותר מזה שהציע המבקשת. ביום 8.8.2017 הוכרזה מטריקס כזוכה במכרז.
2.
לאחר זכייתה של מטריקס, פנתה המבקשת למשיבה בבקשה לפסול את הזכייה. נטען כי הצעתה של מטריקס לא עמדה בתנאי הסף של המכרז ונפלו בה פגמים נוכח הסתייגויות והתניות שנכללו בה, החותרות תחת הוראות המכרז. לאחר שפנתה המשיבה למטריקס בדרישה לתקן את הפגמים האמורים ולהעביר אישור יצרן ותצהיר מנכ"ל בדבר היעדר תוקף לכל הסתייגות מתנאי המכרז, העבירה מטריקס למשיבה את המסמכים שנדרשה להעביר, וחזרה בה מהסתייגויותיה. לפיכך, הודיעה המשיבה למבקשת ביום 19.9.2017 כי ההחלטה בדבר זכייתה של מטריקס במכרז עומדת בעינה.
3.
העותרת אשר התקשתה להשלים עם החלטה זו, עתרה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בטענה כי ההסתייגויות וההתניות הקנו למטריקס יתרון משמעותי על פניה באופן שיש בו משום פגיעה בזכות השוויון ומדובר בפגם אשר אינו ניתן לריפוי. בית המשפט לעניינים מנהליים קבע בפסק דינו שניתן ביום 21.12.2017, לאחר שסקר את הפגמים הנטענים בהצעתה של מטריקס ואת האופן שבו הם תוקנו, כי אין המדובר בפגמים מהותיים החותרים תחת עקרונות היסוד של דיני המכרזים וגם אין בהם כדי לפגוע בעיקרון השוויון בין המציעים.
4.
המבקשת ערערה על פסק הדין לבית משפט זה. בד בבד עם הגשת הערעור הגישה המבקשת את הבקשה שלפני למתן צו ביניים, אשר יורה למשיבה להשהות את הליכי מימוש המכרז; לחלופין, לקבוע מועד מוקדם ככל הניתן לדיון בערעור; ליתן "כל צו ו/או סעד ארעי אחר שבית המשפט הנכבד ימצא לנכון ולצודק ליתן".
5.
לגופה של הבקשה נטען בתמצית הדברים, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת שכן סיכוייה לזכות בערעור טובים נוכח העובדה שהערעור עוסק בשאלות משפטיות מצומצמות, וביתר דיוק בשאלה האם ההסתייגויות שבהצעת מטריקס היוו פגם מהותי או טכני. כמו כן, נטען כי לפי לוחות הזמנים שנקבעו במסגרת המכרז, מערכת המחשוב החדשה אמורה להיות מוכנה ומותקנת בתוך זמן קצר (5 שבועות מעת קבלת ההזמנה), כך שדחיית הבקשה תביא לכך שהמערכת החדשה תסופק על ידי מטריקס למשיבה, באופן אשר "יקבע עובדות בשטח" וגם יגרמו למבקשת נזקים בלתי הפיכים. כן צוין כי במסגרת ההליכים בבית המשפט לעניינים מנהליים הסכימה המשיבה להשעיית הליכי מימוש המכרז עד למתן פסק הדין בעתירה.
6.
יצוין כי בחלוף שבועיים מיום שניתן פסק הדין, פנתה המבקשת למשיבות בבקשה כי לא ישונה המצב הקיים עד שתינתן החלטה בבקשה למתן סעד זמני שבכוונת המבקשת להגיש לפני בית משפט זה. ביום 7.1.2018 נשלחה תשובת המשיבה למבקשת, ובה נמסר כי לא ניתן להיעתר לבקשה "להקפאת" המצב הקיים. כן צוין כי ביצוע הפרויקט כבר החל, והועברו זה מכבר חלק מהממשקים.
דיון והכרעה
7.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחים לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות גם מבלי להידרש לתגובת המשיבות.
8.
כידוע, צד הזוכה במשפט זכאי לממש את פסק הדין שניתן לטובתו בסמוך למועד שבו ניתן פסק הדין ואין בהגשת הערעור כדי לעכב את ביצועו (תקנה 42 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000). בדומה לעקרונות המנחים את בית המשפט בבחינת בקשה למתן סעד זמני או עיכוב ביצוע בהליך אזרחי, על מנת לסטות מכלל זה, על המבקש להראות כי סיכויי הערעור להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן מובהק (עע"מ 1662/14 ג'יוסי נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה טייבה (1.4.2014); עע"מ 3461/05 מועצה מקומית כפר קרע נ' עבאדי (16.5.2005); עע"מ 4892/13 צ'אן נ' מדינת ישראל (8.7.2013)). בין שני השיקולים מתקיימים יחסי גומלין באופן של "מקבילית כוחות", אך ככלל מאזן הנוחות מהווה את השיקול המרכזי שעל פיו תוכרע הבקשה לעיכוב ביצוע (עע"מ 4977/14 גדות תעשיות ביוכימיה בע"מ נ' המונה כהגדרתו בחוק אוויר נקי – המשרד להגנת הסביבה (18.8.2014); עע"מ 8401/17 המועצה המקומית תל-מונד נ' אברבוך (31.10.2017)).
9.
המבקשת טוענת כי מכיוון שמדובר במכרז להקמת מערכת, אם לא תתקבל קבלת הבקשה, ייווצר קושי בהשבת הגלגל לאחור. אומנם, במכרז שעניינו הקמת מערכת, להבדיל ממכרז שעניינו אספקת שירותים, אם לא יינתן סעד זמני ותחלנה העבודות להקמת המערכת, הרי שעשוי להיווצר קושי ממשי "להפקיע" את זכויות הזוכה במכרז אם יתקבל הערעור (עע"מ 3003/10 טלקום נ' עיריית רמת השרון , פסקה 8 (24.5.2010)). אלא שבענייננו, אין חולק כי העבודות להקמת המערכת כבר החלו , כפי שגם עולה מתשובת המשיבה לפניית מבקשת מיום 7.1.2018, לפיה ביצוע העברת הממשקים כבר החל. שעה שלא הוגשה כל בקשה למתן סעד זמני עד להגשת הערעור והעבודות כבר החלו, מדובר לכאורה במעין "מעשה עשוי" (וראו: עע"מ 1489/13 המינהל הקהילתי לשכונת בית צפאפא נ' עיריית ירושלים , פסקה 9 (20.3.2013)). מכל מקום, בנסיבות אלה, גם אם תזכה המבקשת בערעור, תעמוד לה הזכות לתבוע מתן פיצוי כספי הולם על נזקיה (עע"מ 2628/11 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' מדינת ישראל (11.5.2011)).
10.
אכן, מימוש המכרז עוכב עד כה בשל פניותיה של המבקשת לערכאות משפטיות. אך אין בעצם העובדה שהמשיבה הסכימה לעיכוב מימוש המכרז בהליך בבית המשפט לעניינים מנהליים כדי להצדיק עיכוב ביצוע המכרז עד לתום בירור הערעור בבית משפט זה. אף ההיפך הוא הנכון, שכן לאור העיכוב שנוצר עד כה, הפגיעה באינטרס הציבורי מטה את הכף לטובת דחיית הבקשה.
אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, א' בשבט התשע"ח (17.1.2018).
ש ו פ ט