עע"מ 1718-24 עע"מ 1718-24

לפניי בקשה למתן סעדים זמניים בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (סגן הנשיאה, כב' השופט אורן שוורץ) בעת"מ 9190-02-23, עת"מ 15039-02-23, עת"מ 13478-02-23, עת"מ 10343-02-23, עת"מ 10038-02-23, עת"מ 6975-02-23, עת"מ 5806-02-23, עת"מ 59404-01-23, עת"מ 31419-01-23, עת"מ 47014-02-23, עת"מ 46204-02-23, עת"מ 26878-02-23, עת"מ 21005-02-23 ועת"מ 17831-02-23 מיום 31.12.2023. במסגרת פסק הדין נדונו במאוחד מספר עתירות של בעלי זכויות במקרקעין עליהם חלה תכנית מועדפת לדיור "תמ"ל/3003 – רחובות מזרח" (להלן: תמ"ל 3003), אשר עתרו נגד החלטת הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור מיום 21.12.2022 לאשר למתן תוקף את תמ"ל 3003 ולדחות את עיקר ההתנגדויות שהוגשו לה.

1.בד בבד עם הגשת עתירתם לבית המשפט קמא, הגישו המערערים בקשה למתן צו ביניים, בגדרה התבקש להורות על הקפאת תוקפה של תמ"ל 3003 עד להכרעה בעתירה, וכן להורות למשיבים 5-1 להימנע מכל פעולה שיש בה כדי להביא למימוש תמ"ל 3003, ובכלל זה הוצאת היתרי בניה או הרשאות לביצוע עבודה. לאחר קבלת התייחסויות הצדדים, ולאור הסכמת המשיבה 1 כי עד למועד הדיון שנקבע בעתירה "לא יבוצעו בפועל עבודות פיתוח בשטח התוכנית במסגרת מימוש התוכנית" (סעיף 4 לתגובת המשיבות 1, 5-4 ו-6 לבקשה למתן צו ביניים מיום 22.1.2023) וכי היא לא תטען טענת "מעשה עשוי" ביחס לתקופה זו, קבע בית המשפט קמא ביום 7.2.2023 כי הבקשה למתן סעד זמני התייתרה, והורה על מחיקתה.

2.ביום 5.6.2023 ביקשו המערערים מבית המשפט קמא להאריך את תוקף החלטתו עד להכרעה בעתירה, ולמצער עד למועד הדיון החדש שנקבע בה. לאחר שהוגשו עמדת המשיבות 5-4 (שלא התנגדו להארכת ההחלטה עד למועד הדיון שנקבע) ועמדת המשיבה 1 (שהצהירה כי עד למועד הדיון שנקבע לא יבוצעו עבודות פיתוח בשטח), ביום 28.6.2023 קבע בית המשפט קמא כך: "רשמתי לפניי את התחייבות המדינה כמפורט בסעיף 19 לתגובה. בכך באה הבקשה לידי מיצוי".

3.ביום 31.12.2023 ניתן כאמור פסק דינו של בית המשפט קמא אשר דחה את העתירות, ובכלל זה את העתירה של המערערים. על פסק דין זה הגישו המערערים ערעור, ולצידו בקשה למתן סעד זמני בערעור – היא הבקשה שלפניי.

4.במסגרת הבקשה למתן סעד זמני, נתבקשו הסעדים הבאים, עד להכרעה בערעור: החלת ההסדר שנקבע בבית המשפט קמא, שלפיו לא יבוצעו עבודות פיתוח בשטח מכוח תמ"ל 3003; כי לא יינתנו היתרי בנייה מכוח תמ"ל 3003; וכי לא תאושר התצ"ר (תכנית לצרכי רישום) מכוח תמ"ל 3003. כן ציינו המערערים כי "ככל שהמשיבה 1 תבהיר כי אין בכוונתה לממש התכנית (כגון: הוצאת היתרים, ביצוע עבודות פיתוח ורישום תצ"ר) עד להכרעה בערעור; או לחלופין ככל שהמשיבה 1 תבהיר כי אין בכוונתה לטעון טענת מעשה עשוי במסגרת הליכי הערעור – אזי ממילא יתייתר הצורך במתן הסעדים המבוקשים" (סעיף 31 לבקשה למתן סעד זמני).

5.המשיבות 5-4 התנגדו לבקשה, הן מחמת שיהוי והן בהיותה חורגת מההסדר שאושר בבית המשפט קמא. בצד זאת ציינו כי אישור התכניות לביצוע עבודות הפיתוח צפוי להתרחש לקראת סוף שנת 2024, ועבודות הפיתוח יתבצעו רק לאחר מכן, במחצית הראשונה של שנת 2025. המשיבות 3-1 התנגדו לבקשה ככל שהיא נוגעת לאישור התצ"ר, משום שמשמעותה, הלכה למעשה, בשינוי המצב הקיים (להבדיל משימורו), ולא הביעו כל עמדה ביחס ליתר הסעדים שנתבקשו, משאינם מופנים כלפיהן. המשיבים 6 ו-21 התנגדו לבקשה אף הם, ואילו המשיב 8 הסכים לה. יתר המשיבים לא הגישו התייחסויות.

6.אשר לרכיב הבקשה שעניינו באי ביצוע עבודות פיתוח בשטח, הרי שבהינתן עמדת המשיבות 5-4, לפיה לא צפויות להתבצע עבודות בשטח לפני תחילת שנת 2025, התייתר הצורך לדון בה. זאת, תוך קביעת הדיון בערעור למועד קרוב.

7.ככל שהדברים נוגעים ליתר הסעדים הזמניים שהתבקשו, לא מצאתי מקום להיעתר להם. כך, הן משום שבית המשפט קמא לא נעתר לסעדים אלו והמערערים לא השיגו על כך, והן משום שאין מדובר בסעדים שנועדו לשמור על המצב הקיים, אלא לשנותו (בש"א 2966/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד נ(1) 668, 671 (1996); עע"מ 8169/09 אלטורק נ' משרד הפנים, פסקה 3 (21.3.2010)). עם זאת, ככל שבכוונת מי מהמשיבות 3-1 לבצע שינויים בלתי הפיכים בטרם מועד הדיון, היא מתבקשת למסור על כך הודעה לתיק בית המשפט לפחות 14 יום טרם ביצועם.

8.אשר על כן, הבקשה למתן סעד זמני נדחית בעיקרה, וזאת בכפוף לאמור בסעיפים 6 ו-7 לעיל. היומן מתבקש לקבוע את הדיון בערעור לא יאוחר מסוף חודש יוני 2024, בכפוף לאילוציו.