עע"מ 1834/19 טיולי ירכא בע"מ נ. מועצה מקומית ירכא

1.

מונח לפנינו ערעור נגד פסק דין של בית משפט לעניינים מנהליים, שדחה את עתירת המערערת, והותיר על כנה את הקביעה שהמערערת לא עמדה בתנאי הסף.

2.

בא כוח המערערת קיבל את המלצתנו שלא לערער על נקודה זו לנוכח העובדות ותנאי המכרז.

תחת זאת התמקד בא כוח המערערת בשיעור ההוצאות הגבוה שהושת על מרשתו, בסך של 80,000 ש"ח – 40,000 ש"ח לכל משיבה. באי כוח המשיבות התנגדו לכל התערבות בפסק הדין.

3.

אכן, כלל מוסכם הוא כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בשיעור ההוצאות שנפסקו. אך ישנו חריג לכלל, ובמיוחד כאשר השיעור גבוה בצורה ברורה ביחס לנסיבות, בית משפט לא נימק את מסקנתו, והמקרה אינו מדבר בעד עצמו באופן שמצדיק את שיעור ההוצאות. מצד שני, היה מקום לפסוק הוצאות, ואף על הצד הגבוה.

4.

סיכומו של דבר, הערעור מתקבל אך ורק באופן ששיעור ההוצאות יעמוד על 20,000 ש"ח לכל משיבה בתנאים שנקבעו.

אין צו להוצאות בערעור זה.