פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"ם
2129/08
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המערער:
רוסתם מנוקיאן
נ ג ד
המשיבים:
1. ממשלת ישראל
2. הוועדה המיוחדת לבחינת מתן מעמד לילדי עובדים זרים
וקרוביהם
3. שר הפנים
4. משרד הפנים
בקשה לפסלות שופט
בשם המערער:
עו"ד ולאדימיר מיסיוק
החלטה
עיינתי בבקשה ובתגובה. לא ראיתי מקום להיעתר לה. איני רואה כל קושי להידרש לערעור במלוא פתיחות הדעת הנחוצה. אוסיף כי סעיף 77א(א1)(3) עוסק במעורבות עבר של שופט "באותו עניין הנדון בהליך שלפניו", ופשיטא שלא בכך עסקינן. שופט נדרש לא אחת בתיקים שונים אף לנושאים שבהם עסק בפסקי דינו בעבר והחוזרים בוריאציות שונות. אשתקד (בג"צ 8204/05 האגודה לזכויות האזרח ואח' נ' ממשלת ישראל – החלטה מיום 29.6.07), בעתירה כללית שאליה נדרש בא-כוח המערער , לא ראיתי עילת פסילה אך ציינתי כי רק "מטעמי מראית פני הצדק אחמיר עם עצמי ואמנע משבת בדין בתיק זה". איני סבור כי תיק פרטני וספציפי זה מצדיק החמרה דומה, שאחרת אין לדבר סוף. לא למותר לציין כי העתירה בבג"צ 8204/05 נמחקה בהמלצת בית המשפט ב פסק דין מיום 1.7.05, בכפוף לבדיקה פרטנית לפנים משורת ההחלטה
הממשלתית לקבוצה מסוימת. כותב ד"ר י' מרזל ( דיני פסלות שופט , 2006) כי "ככל שמדובר בעמדות ובדעות בסוגיות משפטיות שאומצו על-ידי נושאי תפקידים בשירות הציבורי טרם מינויים הרי שנקבע כי אין בהם – להבדיל מעמדה בנסיבותיו של תיק קונקרטי – משום עילה לפסילה ומשום חשש ממשי למשוא פנים..." (ראו גם האסמכתאות דשם). אמירות שיפוטיות באשר לאופיה של מדינת ישראל כמדינת עליה ושבות בודאי שאינן עילת פסלות. על פי כל האמור איני נעתר לבקשה.
ניתנה
היום, כ"ג בסיון תשס"ח (26.6.08).
ש ו פ ט