עע"מ 2246/12 אשכנזי זלצמן בעמ נ. מקאן אריקסון בעמ

1.

כפי שצוין בהחלטה מיום 30.9.2012, בעלות הדין ממשיכות להתכתש בעניין שהוא לכאורה שולי – תשלום הוצאות. מאחר שמדובר בעניין שולי, איננו רואים צורך לפרט את כל הסאגה הנמשכת בנושא. יצוין, כי פסק-דין בערעור דנא ניתן על ידינו ביום 22.4.2012.

2.

בהחלטתנו מיום 17.6.2012 קבענו שעל המשיבה 1 להשיב את הסכום שקיבלה בעקבות פסק-דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים (מיום 7.3.2012) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. זאת, לאחר שבפסק-דיננו מיום 22.4.2012 ביטלנו את פסק-דינו של בית משפט קמא. בהחלטה לא נאמר מהו הסכום שיש להשיב וכן לא נאמר דבר לגבי המועד. אנו מבהירים וקובעים, איפוא במפורש, כי על המשיבה 1 להשיב למערערת סכום של 30,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 8.3.2012 ועד לתשלום בפועל.

3.

המשיבה 1 מעלה טענת קיזוז, שכן ביום 24.7.2012 נפסק בבית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב (לאחר שהעניין הוחזר אליו לפי פסק-דיננו מיום 22.4.2012) כי על המערערת לשאת בהוצאות ושכר טרחה בסכום של ................ ש"ח

לזכות המשיבה 1. בהמשך, חויבה המערערת בבית משפט קמא (ביום 29.7.2012) לשאת בהוצאות בסכום של 3,000 ש"ח.

4.

מנגד טוענת המערערת כי בית משפט זה עיכב את פסק-הדין מיום 24.7.2012 בהחלטה מיום 16.8.2012 (בעע"ם 5877/12). על כן, כך לפי המערערת, עיכוב הביצוע משהה את חובתה לשלם למערערת את שנפסק ולפיכך אין תחולה לקיזוז הנטען.

5.

אין כל סיבה שבית משפט זה ייזקק למחלוקת האמורה בין בעלות הדין. המחלוקת חורגת מן המסגרת של הערעור בו הכרענו ביום 22.4.2012. בית משפט זה אינו משמש כשלוחה של רשות האכיפה. מצער הוא שבעלות הדין אינן מצליחות להסדיר ביניהן את העניין השולי הנזכר. כנראה שיהא צורך בניהול הליכים נוספים, במסגרת ההוצאה לפועל, ובבזבוז של משאבים ציבוריים וכן משאבים של בעלות הדין טרם שתיפתר המחלוקת.

6.

לפיכך, איננו רואים לנכון להכריע במחלוקת הנזכרת, שאין מקומה בבית משפט זה. ראוי שהמערערת והמשיבה 1 יעשו מאמץ להגיע להסכמה, ולוּ זמנית, בסוגיית ההוצאות. נוכח בזבוז הזמן השיפוטי בהתנהלות בעניין ההוצאות תישא המערערת בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,500 ש"ח, וחיוב זהה מוטל אף על המשיבה 1.