עע"מ 2306/15 מדינת ישראל משרד הפנים רשות האוכלוסין וההגירה נ. מנשה לוי

1.

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כבוד השופט מ' סובל ), בעת"מ 44880-09-14 מיום 1.3.2015, עד להכרעה בערעור שהגישה המדינה על פסק הדין.

2.

במוקד ההליך קמא עמדה החלטת הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה (להלן: הממונה ) , לפי סעיף 1טו לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 , להגביל את ההיתר להעסקת עובד זר שניתן למשיב, כך שיוכל להעסיק עובד סיעודי זר ממין זכר בלבד. ברקע ההחלטה עמדה בדיקה שקיים הממונה, לאחר שעובדת זרה שהועסקה על-ידי המשיב ביקשה להפסיק עבודתה אצלו בנמקה זאת בכך שאין הוא מבקש לו מטפלת כי אם בת זוג. במסגרת הבדיקה נתברר, כי המשיב לא הטריד מינית את העובדת אולם היא התלוותה אליו בטיולים והתבקשה לרקוד עמו. כן נתברר, כי המשיב, כבן 70 כיום, הורשע ב-2011 במספר עבירות של מעשים מגונים בקטינה בת 16 על פי הודאתו, נגזר עליו עונש מאסר בפועל למשך 20 חודשים, ובתום ריצויו ב-2012 אף הוטל עליו צו פיקוח קצין מבחן למשך 3 שנים, תוך הטלת מגבלות על קשריו עם קטינות. לכך הצטרפו דברים שאמר המשיב למנהלת לשכת תיווך פרטית לעובדי סיעוד ועובדי אגף ההיתרים ברשות האוכלוסין וההגירה, ובין היתר "אני שונא גברים. כיצד אצא לרקוד עם גבר?", וכן "מותר לי להתחיל עם מי שאני רוצה אבל לא להתעסק איתה". כן עלה מדבריו כי הוא אינו מכיר בהרשעתו בתיק הפלילי וטוען שהיחסים עם הקטינה היו בהסכמה.

3.

על רקע התמונה שהונחה לפניו כאמור, כמו גם תגובת המשיב בשימוע, סבר הממונה, כי מגרסת המטופל והעובדת הזרה עולה חשש ממשי לחציית גבול הטיפול הסיעודי, ומשמדובר בשהות רצופה בבית המשיב, הרי שלשם הגנת העובדת הזרה, יש להגביל את ההיתר הניתן למשיב למטפל ממין זכר בלבד.

4.

המשיב עתר נגד החלטת הממונה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. בפסק דינו ביטל בית המשפט את ההגבלה שקבע הממונה, בנמקו שזו נסמכה על 'מסד נתונים שגוי'. בית המשפט קבע, כי קריאת מכתב ההתפטרות של העובדת הזרה שהועסקה על-ידי המשיב היתה שגויה, שכן לא נטען בו שהמשיב נהג בעובדת כבת זוגו אלא אך הוצגה התרשמותה באשר לצרכיו. כן קבע, כי ההחלטה אינה מתייחסת לתצהיר ידידתו של המשיב, ממנו עלה כי הנסיעה לטיול בו רקדה המטפלת עם המשיב לא היתה בילוי רומנטי, כיוון שלא נסע ביחידות עם העובדת הסיעודית אלא הידידה עצמה השתתפה בחופשה. אשר להרשעה בעבירות מין צוין, כי אין בנתון זה כשלעצמו כדי לבסס סירוב לאפשר העסקת עובדת ממין נקבה.

5.

המבקשת ערערה על פסק הדין. בערעורה טוענת היא, כי החלטת הממונה היא סבירה ולא קמה עילה להתערב בה. לטענתה, המגבלה, אשר נקבעה על יסוד החשש שהעובדת הזרה שיעסיק המשיב תהא חשופה להתנהגות בלתי הולמת ולחציית גבולות, היא סבירה ומידתית, ומאזנת נכונה בין צרכיו של המשיב בסיוע לבין שלום המטפלת וחובת המדינה לדאוג כי לעובדים הזרים שהיא מזמינה תהא סביבת עבודה מוגנת.

6.

בד בבד עם הגשת הערעור הגישה המבקשת בקשה לעכב את ביצוע פסק הדין, בנמקה כי סיכויי הערעור טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת קבלת הבקשה. לטענתה, נוכח הראיות המינהליות שעמדו לפני הממונה אין מקום לאפשר למשיב להעסיק בתקופת הביניים עובדת באופן שיחשוף אותה להתנהגות בלתי הולמת וחציית קווים. אשר למשיב, הרי אין לו זכות קנויה לקבל היתר להעסיק עובדת זרה ממין נקבה דווקא, ולא ייגרם לו נזק ממשי מעיכוב ביצוע פסק הדין כיוון שיוכל להעסיק עובד סיעודי זר ממין זכר ובכך לא תפגע אפשרותו לקבלת טיפול סיעודי הולם.

7.

בהתקבל הבקשה הוריתי, כי פסק הדין יעוכב ארעית וכי על המשיב להגיש תגובתו לבקשה. בתגובתו התנגד המשיב לבקשה וטען, כי על אף שהוא זקוק לסיוע בביתו בהיותו חולה לב,

מאז תחילת חודש אפריל אין מטפל בביתו, כיוון שהוא דוגל בתפיסה המבכרת טיפול סיעודי בידי מטפלת ממין נקבה בלבד. עיכוב ביצוע פסק הדין יותיר אותו, הלכה למעשה, ללא עזרה סיעודית חיונית ועלול להסב לו נזק בלתי הפיך. מנגד, טוען המשיב, לא ייגרם כל נזק מביצוע פסק הדין בתקופת הביניים, שכן לא הועלתה כל טענה בדבר הטרדה מינית בפועל ואין, לדידו, חשש כזה. אשר לסיכויי הערעור טוען הוא, כי הסיכויים קלושים, נוכח נימוקיו של בית משפט קמא עליהם סומך הוא את ידיו.

8.

דין הבקשה להתקבל. מאזן הנוחות נוטה בנסיבות הענין לטובת הותרת המגבלה שקבע הממונה על כנה עד תום בירור הערעור. זאת, נוכח החשש להתנהגות בלתי הולמת כלפי עובדת זרה שתועסק על-ידי המשיב, כפי שראה הממונה מן הראיות המינהליות שהונחו לפניו, אל מול האפשרות העומדת למשיב להעסיק בתקופת הביניים עובד זר ממין זכר. בתגובת המשיב הוצגה סתמית העדפתו למטפלת ממין נקבה, מבלי להבהיר כלל מהם צרכיו ואיזו נפקות יש למינו של המטפל בביצוע הסיוע הדרוש לו.

לפיכך, אין לקבל טענתו כי מתחייב לאפשר לו העסקת מטפלת ממין נקבה. אשר לסיכויי הערעור, לא אקבע מסמרות אולם וודאי אין לומר כי סיכויי הערעור קלושים, כטענת המשיב.

9.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת. ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי יעוכב עד תום בירור הערעור. בנסיבות הענין, לא ייעשה צו להוצאות.