פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"ם
2513/09 - א'
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשים:
1. נורה סלמאן יוסף אחמד לאפי
2. עלי מחמד מוסא לאפי
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הפנים
2. מנהלת הלשכה האזורית למינהל האוכלוסין
בקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקשים:
עו"ד אוסאמה חלבי
החלטה
א.
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (השופט סולברג ) בתיק עת"ם 8418/08 מיום 16.2.09. המבקש 2 (בעל דרכון ירדני; להלן המבקש ) נכנס לשטחי האזור בשנת 1998 באמצעות היתר שהנפיקה הרשות הפלסטינאית. בשנת 2002 נשא המבקש את מבקשת 1, תושבת קבע בישראל ובהמשך נולדו לזוג שני ילדים שמעמדם בישראל כמעמד אמם. בשנת 2004 הגיש המבקש לראשונה בקשה לאיחוד משפחות. אין צורך להידרש לגלגולים השונים של הבקשה (לרבות עתירה לבית המשפט קמא שנמחקה), ודי לציין כי היא נדחתה סופית על ידי המשיבים ביום 8.4.08.
ב.
כלפי החלטה זו הוגשה עתירה מינהלית לבית המשפט קמא, וזו נדחתה ביום 16.2.09. נקבע, כי החלטת המשיבים מיוסדת על ראיות מינהליות טובות לפיהן העותר הוא תושב האזור, ולפיכך חלה עליו הוראת השעה המונעת הענקת מעמד (ראו בג"ץ 7052/03
עדאלה-המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים (טרם פורסם)). עוד נקבע, כי מאחר שאין חולק שהמבקש מעולם לא קיבל היתר לשהות בישראל – היתה שהייתו הנטענת, עליה מסתמכת הבקשה, מתחילה שלא כדין.
ג.
כלפי פסק דין זה הוגש הערעור הנוכחי, ובצדו בקשה זו, המוכתרת "בקשה לעיכוב ביצוע". בבקשה – שלאמיתה עניינה סעד זמני בערעור, נטען כי אם לא יינתן המבוקש, לרבות מניעת הרחקתו של העותר מישראל, ייכפה פירוד של התא המשפחתי, וכן כי לא יגרם נזק מנתינתו. עוד נטען, כי קבלת הבקשה תמנע שינוי לרעה של המצב הקיים, באופן העלול להשפיע על ההכרעה בערעור לגופו. ולבסוף, מתבקש עיכוב תשלום ההוצאות שהושתו.
ד.
אין בידי להיעתר לבקשה. ראשית , כאמור, אין המדובר בעיכוב ביצוע. פסק הדין קמא לא הורה על שלילת מעמד, שכן למבקש מעולם לא היה מעמד בישראל – וברי כי אין ליתן לו מעמד לראשונה במסגרת דיונית זו (עע"מ 10811/04 סורחי נ' משרד הפנים
(לא פורסם)); בלשון פשוטה, "אין מה לעכב". שנית , מתן סעד כאמור משמעו מתן גושפנקה למצב בלתי חוקי. שלישית , אין מדובר בנזק בלתי הפיך, ולא למותר לציין, ואחרון אינו חביב, כי מן הראיות שהגישו המשיבים בבית המשפט קמא, עולה שהמבקש בכל מקרה התגורר באזור (ראו עע"ם 1972/09 גיטאן
נ' מדינת ישראל
(לא פורסם)). ולבסוף, דומני כי אין ממש בחששו של המבקש, כי שינוי המצב (כנראה הכוונה למצב המעשי, שכן המצב המשפטי לא שונה בפסק הדין) עלול להשפיע לרעה על סיכויי הערעור. אין מקום להידרש לנושא ההוצאות.
ה.
כאמור, לא אוכל להיעתר לבקשה.
ניתנה היום כ"ד באדר התשס"ט (20.3.2009).
ש ו פ ט