פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"ם
2532/12
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקשים:
1. מועצה מקומית באר יעקב
2. מנהל הארנונה במועצה המקומית באר יעקב
נ ג ד
המשיבים:
י.פסטרנק ושות' ו-21 אח'
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית
המשפט המחוזי מרכז בפתח-תקוה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 6.3.12
בעת"מ 15882-08-11 שניתן על ידי כבוד השופט מ' פינקלשטיין
בשם המבקשים:
עו"ד יובל דמול; עו"ד קרין כהן
בשם המשיבים:
עו"ד ענת צבי
החלטה
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע במסגרת ערעור שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים מרכז בעת"מ 15882-08-11 (כבוד השופט מ' פינקלשטיין ), מיום 6.3.2012.
המשיבים הגישו לבית המשפט לעניינים מנהליים עתירה מינהלית נגד המבקשים שבה ביקשו כי השגתם בעניין חיובם בארנונה לשנת 2011 תתקבל, שכן התשובה על ההשגה ניתנה באיחור. בית המשפט קיבל את העתירה. ראשית, קבע בית המשפט כי ההשגה התקבלה אצל המבקש 2 ביום 17.3.2011 וכי מיום זה יש למנות את מניין שישים הימים לשליחת התשובה. עוד קבע בית המשפט כי אין לקבל את טענת המבקשים, לפיה כיוון שמדובר באיחור של שלושה ימים בלבד, ראוי להעדיף את האינטרס הציבורי שבגביית מס אמת על פני הדרישה הפורמאלית הקבועה בחוק.
משכך, קיבל בית המשפט את העתירה וקבע כי יש לראות את ההשגה שהגישו המשיבים כהשגה שהתקבלה, ובהתאם להוציא להם חיובי ארנונה לשנת 2011.
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגישו המבקשים ערעור לבית משפט זה כבר ביום 27.3.2012. ביום 15.4.2012 הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע, היא הבקשה המונחת לפניי. בבקשתם, עותרים המבקשים לכך שאורה על עיכוב הנפקת חיובי הארנונה לשנת 2011 עד להכרעה בערעור שהגישו. לטענתם, סיכויי הערעור שהגישו טובים. זאת, בין היתר, שכן לטענתם שגה בית המשפט המחוזי בכך שקבע כי ההשגה התקבלה ביום 17.3.2011 וכי המועד הרלבנטי הוא ה-20.3.2011. עוד טוענים המבקשים, בין היתר, כי שגה בית המשפט בכך שלא ייחס להם את חזקת התקינות וכי המשיבים לא עמדו בנטל להוכיח כי ההחלטה בעניינם התקבלה באיחור. עוד טוענים המבקשים כי קיים קושי להנפיק למשיבים חיוב ארנונה לגבי שנת 2011 בהתאם להשגה שהתקבלה שכן במסגרתה נטענו טענות חלופיות באשר לגודל השטח הרלבנטי ואופן סיווגו.
מנגד, טוענים המשיבים כי דין הבקשה להידחות. ראשית, טוענים המשיבים כי פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים הוא פסק דין הצהרתי ולכן אין כל סעד שניתן לבקש לעכבו. שנית, ולגופו של עניין, טוענים המשיבים כי סיכויי הערעור קלושים ביותר וכי המבקשים לא הוכיחו כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתם.
לאחר שעיינתי בבקשה, בערעור ובפסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
השיקולים במתן עיכוב ביצוע במסגרת ערעור על פסק דין בעתירה מינהלית דומים לשיקולים הנשקלים במסגרת מתן עיכוב ביצוע במסגרת ערעור אזרחי, שלפיהם הכלל הרחב הוא כי הגשת הערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין עליו מערערים. לפיכך, נקבע בפסיקה כי על המבקש להראות כי סיכוייו להצליח בערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו (ראו למשל: עע"מ 8759/06 רג'א נ' הוועדה מהקומית לתכנון ובניה – גבעת אלוני (לא פורסם, 13.11.2006)).
בענייננו, מבלי להביע עמדה בנוגע לסיכויי הערעור, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים. זאת, שכן המבקשים לא טענו, וממילא אף לא ביססו טענתם, כי במידה וערעורם יתקבל הם לא יוכלו לגבות מהמשיבים את ההפרש בין סכום הארנונה המקורי, לבין סכום הארנונה לאחר קבלת ההשגה, בהתאם לקביעת בית המשפט לעניינים מינהליים (והשוו: רע"א 4483/99 יורוקום תקשורת סלולרית בע"מ נ' מדינת ישראל – אגף המכס והמע"מ (לא פורסם, 3.10.1999).
אשר על כן, דין הבקשה להידחות.
המבקשים ישאו בשכר טרחת עורכת דינם של המשיבים בסך של 5,000 ש"ח.
ניתנה היום, ט"ו באייר התשע"ב (7.5.2012).
ש ו פ ט