פרטי ההליך
החלטה בתיק עע"מ 2604/23
בבית המשפט העליון
עע"מ 2604/23
לפני:
כבוד השופט ח' כבוב
המערער:
אליהו שבת
נ ג ד
המשיבים:
1. יוסף אביעזר (המנוח)
2. רחל לביא
3. רותי רומי
4. בועז לבנה
5. קרן ליזה חגי
6. אפרת רבקה כץ
7. הדס הראל
8. המועצה האזורית חוף השרון
9. הוועדה המקומית לתכנון ובניה חוף
השרון
10. הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה
11. איבון פוליק
12. עודד פוליק
13. אלי חכם
14. איתן חכם
15. סילביה קופינה דרכון יוון H123679
16. ליאון זאן זנדברג
17. יורשי יחזקאל להבי ז"ל
18. זאב להבי
19. בועז ספיר
20. שמעון אביב
21. מרדכי מור אביב
22. אייל אביבי
23. אשר הררי
24. כוכבה הררי
25. רונן זריהן
26. דוד זריהן
27. זיו רמתי
28. עופר לוי
29. נתיבי ישראל – החברה הלאומית
לתשתיות תחבורה בע"מ
30. רשות העתיקות
בקשה מטעם המשיבות
9-8 לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק עת"מ
38188-05-21 שניתן ביום 30.01.2023 על ידי כבוד השופטת יעל טויסטר-ישראלי
בשם המשיבים 7-1:
עו"ד בנימין (בנג'י) לבנטל
בשם המשיבות 9-8:
עו"ד רויטל אפלבוים
בשם המשיבה 10:
עו"ד גיא ורדי
בשם המשיבה 29:
עו"ד משה פולאקביץ
החלטה
1.ביום 29.03.2023 הגיש המערער, מר אליהו שבת, ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כבוד השופטת י' טויסטר ישראלי), בעת"מ 38188-05-21 מיום 30.01.2023, בגדרו העלה המערער טענות שונות, מן הגורן ומן היקב, נגד פסק הדין.
2.ביום 13.07.2023 הגישו משיבות 9-8 לערעור, המועצה האזורית חוף השרון והוועדה המקומית לתכנון ולבניה חוף השרון, בהתאמה, בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מושא הערעור, במסגרתו נקבע, בהסכמתן, כי הן יפעלו, בתוך 12 חודשים מיום מתן פסק הדין, להפקעת 'דרך השירות הסטטוטורית' והסדרתה בהתאם לתכנית חש/2/10 או תב"ע חש/14/10.
המבקשות כמובן סומכות ידן על פסק דינו של בית משפט קמא, שניתן בהסכמתן, אך הן סבורות כי יש מקום לעכב את ביצוע פסק הדין בכדי "להימנע מהוצאת כספי ציבור, זאת שעה שקיים ערעור תלוי ועומד בפני בית [ה]משפט". למקרא הבקשה התבקשה, בהחלטתי מיום 16.07.2023, תגובת יתר הצדדים להליך. משיבות 10 ו-29 הותירו את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט. משיבים 7-1, הם העותרים בהליך בבית משפט קמא, ציינו בתגובתם, בין היתר, כי הגם שהליכי ההפקעה כרוכים בעלויות מסוימות, הרי שנוכח סיכויי הערעור הקלושים – אין להוסיף ולעכב את הליכי ההפקעה, ולמצער יש להתקדם בתהליכים מקדמיים דוגמת מדידות, פרסומים וכיו"ב.
3.לאחר עיון בבקשה ובתגובות שהוגשו, ובפרט בתגובת משיבים 7-1, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
4.כידוע, בעל דין זכאי ליהנות מפירות זכייתו בסמוך לאחר מתן פסק הדין, ונקודת המוצא היא שאין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע ההחלטה עליה מערערים (תקנה 42 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א- 2000 (להלן: התקנות)). בצד זאת, בית המשפט רשאי, במקרים חריגים, להורות על עיכוב ביצוע ההחלטה או על מתן סעד זמני (לפי תקנה 43(ב) לתקנות). זאת ועוד נפסק, כי על המבקש עיכוב ביצוע עד להכרעה בערעור להוכיח התקיימותן של שתי אמות מידה מרכזיות – כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (עע"מ 1957/20 שיא שי עד בע"מ נ' המפקח על השירותים הפיננסים פסקה 10 (07.04.2020)). כן נפסק, כי בין שני שיקולים אלו מתקיים יחס של מקבילית הכוחות, כאשר נהוג לראות בשיקול של מאזן הנוחות כשיקול העיקרי (ראו, מני רבים: עע"מ 7866/21 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גליל מזרחי נ' מדינת ישראל – וועדת הערר לתכנון ובניה, פסקה 7 (14.12.2021)).
5.במקרה החריג שלפניי, בו המבקשות לעכב את ביצוע פסק הדין הן המשיבות לערעור, וכאשר מצאתי כי סיכויי הערעור אינם מן המשופרים (לשון המעטה), סבורני כי אין הצדקה להיעתר למבוקש; וזאת, מבלי שנעלם מעיניי הנטען בבקשה בכל הנוגע למאזן הנוחות ולכך שמדובר בהוצאה של כספי ציבור, שעה שערעור בסוגיה עומד ותלוי.
6.הבקשה נדחית בזאת אפוא. המבקשות (קרי, משיבות 9-8) יישאו בהוצאות משיבים 7-1 בסך של 2,500 ש"ח.
ניתנה
היום, ז' באב התשפ"ג (25.7.2023).
ש ו פ ט