עע"מ 2618/15 מדינת ישראל משרד הביטחון אגף השיקום נ. אורן סגל

המבקש עותר להצטרף להליכים שבכותרת.

עיינתי בבקשה ובחומר שבתיקים, ואיני סבורה כי קמה עילה להורות על צירופו של המבקש כצד להליכים. המבקש עצמו ציין כי עניינו הפרטני טרם נבחן בערכאה הדיונית וכי העתירה שהגיש בבית המשפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד נמחקה לאחר שקיבל את המלצת בית המשפט להמתין לפסק הדין שיינתן בהליכים שבכותרת.

דהיינו, המבקש לא היה צד בעבר להליכים שבכותרת, עניינם הפרטני אינו נוגע אליו ואילו עניינו הפרטני שלו טרם התברר בערכאה הדיונית. בנסיבות אלו איני סבורה כי טענת המבקש בדבר עניין בהלכה אשר תיקבע בפסק הדין שיינתן בהליכים, מקימה, כשלעצמה, עילה לצרפו כצד להם (לתנאים שקבעה הפסיקה ליישומה של תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (החלה בענייננו מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000) ראו בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים , פ"ד מה(5) 457, 463 (1991)). את הדגש יש לשים בהקשר זה על התנאי בדבר "שיקולים של יעילות וסדר דיוני", שכן נראה כי הוספת המבקש, ולמעשה כל בעל דין פוטנציאלי הסבור כי בהלכה אשר תיקבע בפסק הדין שיינתן בהליכים שבכותרת יהיה כדי להשפיע גם על בירור עניינו שלו (הגם שזה טרם נדון בערכאה הדיונית), יהיה כדי לסרבל את הדיון בערעורים ולהכביד עליו.

בהתייחס לבקשתו החלופית של המבקש, להורות כי פסק הדין אשר יינתן בהליכים יהיה תקף גם לגביו, אציין כי העובדות הפרטניות הרלבנטיות לעניינו של המבקש אינן בפניי ובהעדר תשתית מתאימה אין בידי לקבוע באיזה אופן יהיה בפסק הדין כדי להשליך על עניינו (וזאת מבלי להביע כל עמדה לגופם של דברים).