עע"מ 264/15 מ.ח.ת מוסדות חינוך ותרבות נ. משרד החינוך - האגף החשבות

1.

בפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון ולחלופין להפחתתו "הפחתה משמעותית" בהליך שבכותרת שעניינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים אשר דחה עתירה שהגישה המערערת בעניין כספי תקצוב.

המערערת מציינת כי היא חברה לתועלת הציבור הנתונה כיום בהליכי פירוק, וכי בקופת הפירוק יש כיום 46,547 ש"ח המיועדים לתשלום לעובדים ולביטוח הלאומי כמו גם לתשלום שכר טרחת המפרק ואגרה לכונס הנכסים הרשמי. עוד צוין כי לחברה חובות של מאות אלפי שקלים שאושרו בדין קדימה.

2.

לאחר שעיינתי בבקשה ובחומר שבתיק מצאתי כי אין מקום לפטור את המבקש מהפקדת עירבון אך כי ראוי להפחית את שיעורו.

כידוע העובדה שתאגיד מצוי בפירוק וכי סך חובותיו עולה על סך הכספים שנותרו בקופתו אין בה ככלל, כשלעצמה, כדי לפטור אותו מהפקדת עירבון, שכן אין להטיל את מלוא הסיכון כי לא יהיה בידי המשיבים להיפרע מאותו תאגיד, אם ייפסקו הוצאות לטובתם, על המשיבים עצמם. כמו כן גם על תאגיד מוטלת החובה לפנות "לסביבתו הקרובה" על מנת לנסות ולגייס את סכום העירבון, ותאגיד המצוי בהליכי פירוק נדרש לפנות בהקשר זה לנושיו (ראו השוו: ע"א 10120/07 אורי נ' כץ , פסקאות 9-14 (22.9.2008); ע"א 567/13 שמעון ביטון, עו"ד, מפרק קבוע של העמותה נווה מדבר שמעון נ' הכונס הרשמי (5.3.2013); רע"א 2549/09 חברת אי.סי.אמ. יצרני מיזוג אוויר בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ , פסקאות 8-9 (10.6.2009) (להלן: חברת אי.סי.אמ )).

במקרה דנן קופת הפירוק אינה ריקה, ובנוסף המערערת לא פירטה מיהם נושיה (פרט למשיב) והאם עשתה ניסיון להיעזר בהם בגיוס סכום העירבון. ממילא לא הרימה היא את הנטל להוכיח כי אין באפשרותה להסתייע בנושיה (לנטל המוטל בהקשר זה ראו עניין חברת אי.סי.אמ , פסקה 9).

אשר על כן אין מקום לפטור את המערערת מהפקדת עירבון בהליך זה. יחד עם זאת, בקביעת סכום העירבון ראוי ליתן משקל לכך שמדובר בחברה בפירוק כמו גם לכך שהמערערת לא חוייבה בהוצאות בערכאה קמא ולפערי הכוחות בין הצדדים, ולאחר שאיזנתי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין מצאתי להפחית את העירבון ולהעמידו על סך של 13,000 ש"ח.

עירבון בשיעור האמור יופקד בתוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה, ללא הודעה נוספת.