עע"מ 2655/22 הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים נ. משואה למלונאות ונופ

1.

לפניי בקשת המשיבה 1 להורות על הוצאת מוצג שצורף להודעת הערעור וכן על מחיקת סעיפים מסוימים בהודעת הערעור. הבקשה כוללת, למעשה, שלושה נושאים מרכזיים: הוצאת מוצג מע/16 (לרבות מחיקת חלקים מסעיפים 59, 95 ו-96 להודעת הערעור, אשר מתייחסים למוצג זה); מחיקת סעיף 97 להודעת הערעור (העוסק אף הוא בנושא של מוצג מע/16); ומחיקת חלקים מסעיפים 87 ו-93 להודעת הערעור, אשר דנים במסמך שאין מחלוקת שלא הוגש לבית המשפט קמא. הטענה המרכזית של המשיבה 1 היא כי מוצג מע/16 הוא מסמך שלא הוגש לבית המשפט קמא, אלא במסגרת של "בקשה להשלמת טיעון", שהוגשה לאחר הדיון. לטענת המשיבה 1, הגשת המסמך כאמור נעשתה בניגוד לכללים הדיוניים החלים על הגשות מעין אלה, ולכן, אין המדובר במסמך שהתקבל כראיה כדין בערכאה הדיונית ולא ניתן להגישו לערכאת הערעור. כפועל יוצא, נטען כי יש גם להורות על מחיקת סעיפי הערעור המתייחסים למסמך זה. בנוסף נטען כי בסעיפים נוספים בהודעת הערעור המערערים התייחסו לעניין נוסף הנוגע לעמדת קק"ל בנוגע למחלוקת נושא ההליך – אשר לא צורפה לתשובה שהגישו המערערים בבית המשפט קמא – ועל כן, עצם איזכורה בהודעת הערעור הוא פסול.

2.

המערערים התנגדו לבקשה. ביחס למוצג מע/16 נטען כי במהלך הדיון בבית המשפט קמא הועלתה על ידי המשיבה 1 טענה חדשה, והמערערים הגיבו לטענה זו במהלך הדיון. בעקבות זאת, נטען כי סמוך לאחר מועד הדיון המערערים ראו לנכון להגיש בקשה להשלמת טיעון, בגדרה צירפו את המסמך נושא מע/16. המערערים טענו כי המשיבה 1 לא העלתה בבית המשפט קמא טענה כלשהי לעניין הגשת השלמת הטיעון, ובפועל, לא ניתנה החלטה של בית המשפט ביחס למסמך זה. על כן, טענת המערערים היא כי מדובר במסמך שלא ניתנה הכרעה מפורשת להוצאתו מתיק בית המשפט, ועל כן, יש לראותו כחלק ממסמכי ההליך. מהטעם הזה נטען כי יש לדחות את הבקשה בכל הנוגע לצירוף מסמך מע/16 ולמחיקת סעיפי הערעור המתייחסים אליו. בכל הנוגע לאזכור של "אישור קק"ל הראשון" (להלן: האישור הראשון ) בסעיפים 87 ו-93 לכתב הערעור, המערערים טענו כי הסוגיה התעוררה לראשונה במהלך הדיון, ועל כן המשיבים התייחסו למסמך זה במהלך הדיון. המערערים לא חלקו על כך שהאישור הראשון לא צורף לכתב התשובה בבית המשפט קמא ולא הוגש לאחר הדיון במסגרת הבקשה להשלמת טיעון. אולם, לטענתם מסמך האישור הראשון עמד בפני מליאת הוועדה המחוזית ובפני ועדת ההתנגדויות – והדבר השתקף בפרוטוקול הדיון בבית המשפט קמא ובתמלול הדיון של מליאת הוועדה המחוזית – אשר צורף כמוצג להליך בבית המשפט קמא (וכן צורף כמוצג מע/9 להליך הנוכחי). בנסיבות אלה נטען כי ההתייחסות בסעיפים 87 ו-93 למסמך האישור הראשון נעשתה בקשר עם האמור בפרוטוקול הדיון ובתמלול הדיון, ועל כן, אין חידוש בטיעוני המערערים בעניין זה.

3.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות. בכל האמור במוצג מע/16 , אין חולק כי המסמך הוגש לבית המשפט קמא במסגרת של בקשה להשלמת טיעון שהוגשה לאחר הדיון. לא ניתנה החלטה של בית המשפט קמא ביחס לבקשה זו. כפי שציינו המערערים, במקרים דומים נקבע בעבר כי כאשר בית המשפט קמא לא החליט באופן פוזיטיבי להוציא את המסמך מהתיק, ניתן לצרפו בערכאת הערעור (ראו, למשל, ע"א 9294/11 פלוני נ' בנק דיסקונט לישראל בע''מ , והאסמכתאות שם ( 5.6.2013)). על כן, לא מצאתי להורות על הוצאת מוצג מע/16, וכפועל יוצא לא מצאתי להורות על מחיקת ההתייחסות למוצג זה בהודעת הערעור (בסעיפים 59, 95 ו-96).

4.

בכל הנוגע לסעיף 97 להודעת הערעור : בסעיף זה ציינו המערערים כי לאחר קיום הדיון בבית המשפט קמא, נערכה בדיקה נוספת על אודות השטח המצטבר שנגרע מהיער. התיאור המופיע בסעיף 97 נעשה הן באופן עצמאי, הן בדרך של הפניה לבקשה להשלמת טיעון שהוגשה לבית המשפט קמא. גם אם מוטב היה להיצמד לדברים שנכתבו בהשלמת הטיעון, לא מצאתי כי היקף הטיעון הוא כזה שמצדיק מחיקת הסעיף.

5.

בכל הנוגע לאישור הראשון של קק"ל, הנזכר בסעיפים 87 ו-93 להודעת הערעור : כאמור, אין מחלוקת כי האישור הראשון כשלעצמו לא עמד לפני בית המשפט קמא. האישור הראשון גם לא צורף כמוצג להודעת הערעור, אולם הוא נזכר במסגרת הסעיפים האמורים בהודעת הערעור. המערערים טענו שאיזכור האישור הראשון נעשה בדרך של הפניה לפרוטוקול הדיון בבית המשפט קמא ולתמלול הדיון במליאת הוועדה המחוזית, אשר בשניהם הייתה התייחסות לאישור הראשון, ושניהם נמצאים בתיק בית המשפט קמא והוגשו כמוצגים לבית משפט זה.

עיון בהודעת הערעור מעלה כי הדיון בסעיפים 87 ו-93 להודעת הערעור לגבי האישור הראשון עוסק ברובו בהתייחסות לדיון שנערך במליאת הוועדה, ותוך הפניה לפרוטוקול הדיון שנערך בבית המשפט קמא. בשים לב לעובדה שאישור הראשון נזכר בתמליל שהוגש במסגרת תיק המוצגים של המערערים, לא מצאתי להורות על מחיקת סעיפים אלה.

6.

בשולי הדברים אוסיף כי ברי כי כל טענות הצדדים לגופם של דברים, באשר למועד הגשת מוצג מע/16 בבית המשפט קמא ולמועד העלאת ההתייחסויות לאישור הראשון, שמורות להם (מבלי לחוות כל עמדה בעניין זה), והם יוכלו להעלותן בדיון שיתקיים, בכפוף להוראות המותב שידון בהליך.

על כן, הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.