פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

עע"מ 2979/21 פלוני נ. ראש ממשלת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · אישורי שהייה לתושבי איו"ש - ועדת המאוימיםערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעתירה מינהלית נגד החלטת ועדת המאוימים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, שאישר את החלטת ועדת המאוימים שלא להכיר במאוימות של המערער ובני משפחתו ולא להעניק להם אישורי שהייה. נקבע כי אין עילה להתערב בהחלטה סבירה של הגורם המקצועי המוסמך, וכי זכייה בתביעה נגד הרשות הפלסטינית אינה מצדיקה לבדה הכרה במאוימות. המערערים חויבו לצאת מישראל עד ליום 21.9.2022 לפנים משורת הדין.

העובדות

המערער, תושב איו"ש ששוהה בישראל שנים רבות, הגיש בקשות למאוימות החל משנת 2005 שנדחו בשל היעדר תשתית ראייתית לפי עמדת גורמי הביטחון. בשנת 2018 טען לשינוי נסיבות בשל פסק דין לטובתו נגד הרשות הפלסטינית מ-2017. בית המשפט המחוזי דחה את עתירתו וקבע כי הסכנה פחתה עם הזמן.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהחלטת ועדת המאוימים שלא להכיר במאוימות של המערער ולא להעניק לו ולבני משפחתו אישורי שהייה בישראל?
  2. 2.האם זכייה בתביעת נזיקין נגד הרשות הפלסטינית מהווה שינוי נסיבות המצדיק הכרה במאוימות?

הלכות

  1. 1

    בהליך מסוג זה הדברים קמים ונופלים על העובדות, ולא נמצאה עילה להתערב בהחלטת הוועדה הסבירה שניתנה במסגרת שיקול דעתה הרחב כגורם המקצועי המוסמך.

    ״בהליך מסוג זה הדברים קמים ונופלים על העובדות. לאחר שעיינו במלוא החומר, לרבות בחומר החסוי שהוגש במעמד צד אחד״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    זכייה בתביעת נזיקין נגד הרשות הפלסטינית עשויה להעמיד את המבקש בעימות מסוים מולה, אך בכך בלבד אין כדי להצדיק הכרה במאוימות בהתאם לאמות המידה המקובלות.

    ״ניתן אמנם להניח שזכייתו של המערער בתביעה נגד הרשות הפלסטינית מעמידה אותו בעימות מסוים מולה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ועדת המאוימים
  • מאוימות
  • שיתוף פעולה עם ישראל
  • עתירה מינהלית
  • שיקול דעת
  • עילה להתערב
  • שינוי נסיבות
  • תביעת נזיקין
  • הרשות הפלסטינית
  • חומר חסוי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים בעניינים מינהליים

עע"ם

2979/21

לפני:

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופטת ע' ברון

כבוד השופט ד' מינץ

המערערים:

1. פלוני

2. פלונית

3. פלוני

נ ג ד

המשיבים:

1. ראש ממשלת ישראל

2. שירות הביטחון הכללי

3. משטרת ישראל

4. ועדת המאוימים של תיאום הפעולות

בשטחים

5. המנהלה הביטחונית לסיוע

6. מדינת ישראל

ערעור על פסק הדין

של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו מיום 11.3.2021

בעת"ם 62172-09-20 שניתן על-ידי סגן הנשיא ח' ברנר

תאריך הישיבה:

כ"ב בתמוז התשפ"ב

21.7.2022

בשם המערערים:

עו"ד רוני בוקעי

בשם המשיבים:

עו"ד מיכל דניאלי

פסק-דין

1.

זהו ערעור שעניינו החלטתה של המשיבה 4, הוועדה לבחינת טענות בדבר מאוימות על רקע שיתוף פעולה עם ישראל (להלן: ועדת המאוימים או הוועדה ) שלא ליתן למערערים, בני משפחה שמקורם באיו"ש, אישורי שהיה בישראל. המערער 1 (להלן: המערער ), אב המשפחה, שוהה בישראל כבר שנים רבות ועניינו נדון בפני הוועדה כמה וכמה פעמים מאז שנת 2005, וכל בקשותיו נדחו בהחלטות שנומקו על סמך המידע שעמד לנגד עיני הוועדה. בתמצית, המערער טוען למאוימות וחשש לשלומו ולשלום בני משפחתו. בכל אותן הזדמנויות שבהן עניינו של המערער הונח על שולחנה של הוועדה, לרבות בבקשתו האחרונה שעליה נסב הערעור דנן, עמדת גורמי הביטחון הייתה ועודנה שלא קיימת תשתית ראייתית רלוונטית המבססת את טענת המאוימות. בפנייתו האחרונה לוועדה משנת 2018 טען המערער לשינוי נסיבות, בהתייחס לתביעת נזיקין שהגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד הרשות הפלסטינית שבה ניתן פסק דין לטובתו ביום 24.4.2017 (ת"א 5074/03; סגן הנשיא מ' דרורי ).

2.

ועדת המאוימים בחנה את התחקור שנערך למערער במת"ק ביחס לטענותיו הרלוונטיות ושמעה את עמדת גורמי הביטחון. בהמשך לכך, ולאחר דיון במכלול הנסיבות, דחתה הוועדה את בקשת המערער. ועדת המאוימים קבעה בהחלטה כי ניתן אמנם להניח שזכייתו של המערער בתביעה נגד הרשות הפלסטינית "מעמידה אותו בעימות מסוים מולה", אך בכך בלבד אין כדי להצדיק הכרה במאוימות, בהתאם לאמות המידה המקובלות.

3.

המערער הגיש עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי כנגד החלטתה של ועדת המאוימים, וזו נדחתה. בית המשפט המחוזי קבע כי החלטה של הוועדה היא סבירה ואין מקום להתערב בה, בשים לב לשיקול הדעת הרחב המוקנה לה כגורם המקצועי המוסמך. בית המשפט המחוזי הדגיש כי הוועדה לא מצאה אינדיקציה לסכנה ממשית הנשקפת לחייו או לחיי בני משפחתו על רקע חשד לשיתוף פעולה עם ישראל, ומכל מקום, אף לשיטתו גילויי האלימות כלפיו מצד גורמים ברשות הפלסטינית התרחשו לכל המאוחר בשנת 1998, ולכן ככל שחולף הזמן פוחת החשש לשלומו.

4.

הערעור שבפנינו נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לאחר שעיינו בערעור על נספחיו ובתגובה מטעם המשיבים, ושמענו את טענות הצדדים בדיונים שהתקיימו ביום 14.4.2022 וביום 21.7.2022, באנו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

5.

אין ספק שהמערערים לא רואים את עתידם באיו"ש, ובדיון, בא-כוחם אף הצהיר שהם מעוניינים בסיוע למעבר למדינה שלישית. אולם לא בכך אנו עוסקים. בהליך מסוג זה הדברים קמים ונופלים על העובדות. לאחר שעיינו במלוא החומר, לרבות בחומר החסוי שהוגש במעמד צד אחד, בהסכמת בא-כוחו של המערער, נחה דעתנו כי לא נמצאה עילה להתערב בהחלטתה של ועדת המאוימים אנו מאמצים אפוא את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתוקף סמכותנו לעשות כן לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, כפי שחלה גם בהליך דנן מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000.

6.

בהתאם להחלטתו של בית משפט זה מיום 10.6.2021, אשר דחתה בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דינו של בית המשפט המחוזי (השופט, כתוארו אז, ע' פוגלמן ), צו הביניים שמנע את הרחקתם של המערערים מישראל פקע זה מכבר, ביום 30.6.2021. לפנים משורת הדין, ניתנת למערערים שהות להתארגנות עד ליום 21.9.2022, שלאחריה הם יידרשו לצאת מישראל.

7.

סוף דבר: הערעור נדחה. אין צו להוצאות.

ניתן

היום, כ"ה בתמוז התשפ"ב (24.7.2022).

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בהליך מסוג זה הדברים קמים ונופלים על העובדות, ולא נמצאה עילה להתערב בהחלטת הוועדה הסבירה שניתנה במסגרת שיקול דעתה הרחב כגורם המקצועי המוסמך.
  2. 2זכייה בתביעת נזיקין נגד הרשות הפלסטינית עשויה להעמיד את המבקש בעימות מסוים מולה, אך בכך בלבד אין כדי להצדיק הכרה במאוימות בהתאם לאמות המידה המקובלות.