עע"מ 3193/11 מרגרט מקוון נ. יחידת הטיפול במבקשי מקלט

1.

בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב דחה על הסף את עתירתה של המערערת נגד החלטה להרחיקה מישראל. על כך הערעור שבפנינו.

2.

המערערת הינה אזרחית הודו שנכנסה לישראל בשנת 2002 באשרה מסוג ב/1, וזאת למטרת עבודה בתחום הסיעוד. אשרת העבודה פגה בשנת 2009. מספר חודשים לאחר מכן הגישה המערערת בקשה לקבלת מקלט מדיני. הבקשה נומקה בכך שקיימת סכנת חיים למערערת אם תחזור להודו. הסכנה נובעת מבעלה של המערערת. הבקשה למקלט מדיני נדחתה על יסוד ראיון שנערך למערערת.

3.

המערערת חוזרת וטוענת כי תהא נתונה בסכנת חיים אם תחזור להודו. לגבי הראיון שנערך למערערת נטען שהוא נערך בשפה העברית בעוד שחובה הייתה לעורכו בשפת האם של המערערת.

4.

עיינו בפרוטוקול הראיון. מתברר, כי מיד בראשיתו נשאלה המערערת אם מבחינתה זה בסדר שהראיון ייערך בעברית ותשובתה הייתה חיובית. גם בסיומו של הראיון אמרה המערערת כי הבינה את השאלות. לאור תשובות אלה ולאור הדברים שנרשמו במהלך הראיון, לא נוכל לומר שנפל פגם במקרה המסוים בכך שהראיון נערך בעברית.

5.

גם לגופם של דברים סבורים אנו שצדק בית משפט קמא משהחליט לדחות את העתירה. מן הראיון עולה כי הסיבה העיקרית בגינה מבקשת המערערת להמשיך לשהות בישראל היא סיבה כלכלית ולא חששה מבעלה. נוסיף ונציין, כי המערערת שוהה כיום בישראל שלא כדין, לאחר שביום 23.05.2011 נדחתה בקשתה למתן סעד זמני בגדרו של הערעור דנא.

6.

בנסיבות שצויינו אין יסוד לערעור והננו מחליטים לדחותו. המערערת תישא בשכר טרחה בסך 3,000 ש"ח.