עע"מ 354/22 ו.א.ט.ס גליל ים בע"מ נ. רשות מקרקעי ישראל

1.

בחודש אוקטובר 2020 פרסמה המשיבה 1, רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י ) מכרז מקוון חי/242/2020 להציע הצעות לחתימת הסכם חכירה לגבי מגרש ביישוב רכסים (להלן: המכרז ). למכרז ניגשו 19 מציעים, ובהם המבקשת. ביום 5.5.2021 הכריזה רמ"י על הצעת המבקשת כהצעה הזוכה. רמ"י המציאה למבקשת שני שוברי תשלום: האחד על סך כ-14 מיליון ש"ח; השני, עבור הוצאות פיתוח מבנה ציבור, על סך כ-64,000 ש"ח (להלן: השובר הראשון ו- השובר השני בהתאמה). המועד האחרון לתשלום השוברים, כפי שצוין על גביהם היה ה-3.8.2021. המבקשת הנחתה את הבנק לשלם את השוברים באופן מיידי ביום 27.7.2021, ואכן השובר הראשון שולם ביום 29.7.2021. עם זאת, עקב טעות של הבנק, השובר השני לא שולם במועד, המבקשת הבחינה בטעות והורתה לבנק לשלמו, והוא שולם רק ביום 5.8.2021 (ובחלוף המועד האחרון לתשלום). רמ"י העבירה את העניין לטיפול ועדת המכרזים (היא המשיבה 2, להלן: ועדת המכרזים ) שהחליטה ביום 23.8.2021 לבטל את זכייתה של המבקשת במכרז. המבקשת הגישה עתירה נגד החלטה זו של ועדת המכרזים.

2.

ביום 12.12.2021 דחה בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (כב' השופטת ת' נאות פרי ) את העתירה. בית המשפט עמד על תנאי המכרז ומצא כי היה על המבקשת לשלם הן את השובר הראשון, הן את השובר השני עד ליום 3.8.2021 וכי מדובר בתנאי יסודי במכרז לצורך מימוש הזכייה (ואף צוין בהודעת הזכייה שנמסרה למבקשת כי אם "מכל סיבה שהיא" לא יועבר התשלום במועד, תבוטל זכייתה). בית המשפט עמד על פסיקת בית משפט זה שלפיה גם איחור קצר בתשלום (ואף תשלום של חלק קטן מהתמורה) הוא פגם שאינו בר תיקון ומצא כי גם במקרה דנן, אין מקום להתערב בהחלטת ועדת המכרזים לפסול את זכיית המבקשת. עוד צוין כי אף אם ניתן לחשוב אחרת, החלטת ועדת המכרזים שהתקבלה בעניינה של המבקשת מצויה במתחם הסבירות, ולכן בית המשפט לא יתערב בה. עוד דחה בית המשפט את יתר טענות המבקשת ובהן הטענה שלא נערך לה שימוע כדין. ביום 28.12.2021, בהסכמת הצדדים, הורה בית המשפט על הותרת המצב הקיים על כנו עד להגשת הערעור לבית משפט זה.

3.

המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין ולצדו הגישה את הבקשה לסעד זמני שלפניי. המבקשת עותרת להותיר את המצב הקיים על כנו, דהיינו: לאסור על המשיבות להתקשר עם מציע אחר; לאסור עליהן לחלט את פיקדון המבקשת; לאסור עליהן לבטל את הליכי המכרז; ולהקפיא את הליכי המכרז עד להכרעה בערעור. המבקשת טוענת כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובתה, מאחר שמדובר במכרז להתקשרות בהסכם חכירה, ואם לא יינתנו הסעדים המבוקשים, יחתמו המשיבות על הסכם עם צד שלישי והערעור יהפוך לתיאורטי. בנוסף לנזקים אלה, מצביעה המבקשת על נזקים כספיים נוספים שיגרמו לו בדמות הפסדים כספיים. לטענת המבקשת, גם שקילת האינטרס הציבורי מוליכה לקבלת הבקשה, וזאת בין היתר מאחר שהצעתה הייתה הטובה ביותר ומאחר שהתחלת מכרז חדש תוליך לבזבוז משאבים ציבוריים. לשיטת המבקשת, סיכויי ערעורה טובים ואף שיקול זה מטה את הכף לקבלת הבקשה.

ביום 13.1.2022 הוריתי למשיבות להשיב לבקשה, וציינתי כי הצו שניתן בהחלטת בית המשפט לעניינים מינהליים ביום 28.12.2021 יעמוד בעינו עד להחלטה אחרת.

4.

לעמדת המשיבות, הן שיקול מאזן הנוחות, הן שיקול סיכויי הערעור מצדיקים את דחיית הבקשה. אשר לסיכויי הערעור, טוענות המשיבות כי הם נמוכים וזאת מאחר שפסיקת בית המשפט לעניינים מינהליים עולה בקנה אחד עם פסיקת בית משפט זה בדיני מכרזים, ומאחר שלא נפל פגם בהחלטת ועדת המכרזים בעניינה של המבקשת. אשר למאזן הנוחות, לטענת המשיבות "מרבית" טענות המבקשת נוגעות להפסדים כספיים, והפסדים מעין אלה לא מצדיקים את מתן הסעד המבוקש. המשיבות טוענות כי יש ליתן משקל לאינטרס הציבורי לקידום הליכי המכרז, שנועד לתת מענה להיבטי מסחר ומוסדות ציבור ביישוב רכסים. צוין כי אין בכוונת רמ"י להכריז על זוכה חדש במכרז, אלא לפעול לפרסום מכרז חדש ורק לאחר סיום הליכי המכרז לבחור בזוכה חדש. לטענתן, הוצאת מכרז חדש, דורשת השקעת משאבים פחותה מאחר שתשתית המכרז מוכנה, ואין מדובר ביצירת מכרז חדש יש מאין.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כפי שיפורט להלן. כידוע, על המבקש סעד זמני בערעור להראות שסיכויי ערעורו טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כך שאם לא יינתן סעד זמני וערעורו יתקבל בסופו של יום – ייגרם לו נזק בלתי הפיך (עע"ם 3423/19 חירבאווי נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים , פסקה 7 (6.5.2020) ; עע"ם 6832/19 אברהם נ' ועדת הערר לתכנון ובניה מחוז צפון , פסקה 5 (11.11.2019)). מבלי לטעת מסמרות בשאלת סיכויי הערעור, אני סבור כי מאזן הנוחות מטה את הכף לטובת היעתרות לבקשה באופן חלקי. בענייננו, נראה כי אכן דחיית הבקשה למתן סעד זמני במלואה עשויה להפוך את הערעור לתיאורטי, ככל שרמ"י תצא במכרז חדש (כפי שציינה שבכוונתה לעשות) ותתקשר עם זוכים חדשים (ראו והשוו: עע"ם 8592/20

ג.עופר ייצור ושיווק בשר בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 14

(11.3.2021); עע"ם 8732/18 פפושדו פרויקט 3 בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 8 (23.12.2018) (להלן: עניין פפושדו )). עם זאת, נוכח האינטרס הציבורי בקידום הליכי המכרז והקצאת המשאבים הפחותה הדרושה בהקשר זה (כטענת המשיבות, ראו סעיף 44 לתגובתן), אני סבור כי נקודת האיזון מצדיקה לאפשר לקדם את הליכי המכרז במידת מה. משכך, מצאתי לאפשר לרמ"י לפעול לפרסום מכרז חדש, ולקבל במסגרתו הצעות, אך לא לפתוח את מעטפות המציעים עד להכרעה בערעור (השוו: עניין פפושדו , פסקה 8 ). ככל שתבחר רמ"י לעשות כן, תבהיר במסגרת המכרז החדש כי פתיחת המעטפות ותוצאות המכרז כפופות להכרעה בערעור דנן (ראו והשוו: עע"ם 5188/19 אשל הירדן יזום ובנין בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 4 (11.8.2019)). כך, יהיו המשתתפים במכרז החדש מודעים לקיומו של הליך תלוי ועומד לפני בית משפט זה ולהשלכותיו על המכרז החדש, ככל שהטענות בו תתקבלנה.

המבקשת תפקיד בקופת בית המשפט 150,000 ש"ח להבטחת נזקיה של רמ"י כתוצאה ממתן הסעד הזמני, ככל שיידחה הערעור. הסכום האמור יופקד בבית משפט זה עד ליום 17.2.2022, שאם לא כן יבוטל הסעד הזמני.

בקביעת מועד דיון על ידי היומן, תינתן הדעת גם למהות ההליך.

בשים לב לתוצאה שאליה הגעתי, כל צד יישא בהוצאותיו בבקשה זו.