עע"מ 3591/06 יפת לוי ואח' נ. הועדה המחוזית לתכנון ובניה צפון

1.לפני בקשה לפטור מעירבון בסך 25,000 ₪ שנקבע בהליך זה, או לחילופין להפחיתו או להמירו או לדחות את הפקדתו עד למתן פסק דין בהליך שבכותרת. הבקשה הוגשה במסגרת ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת מיום ה-23.3.2006. עניינו של ההליך בשאלת היקף זכותם של המבקשים - בני משפחה אחת - במקרקעין ביישוב "פורייה", אשר משמשים אותם לטענתם מזה עשרות שנים למגורים ולחקלאות. במספר הליכים משפטיים אשר התנהלו בין הצדדים, נקבעה חובת סילוק ידם של המבקשים בחלקים שונים של המקרקעין. המבקשים ערערו על כך לבית המשפט המחוזי בנצרת, ותבעו להמשיך ולהחזיק במלוא המקרקעין. תביעתם נדחתה, אך המבקשים פתחו בהליך לדיון חוזר אשר עדיין תלוי ועומד. במקביל, הפקיד המשיב 2 בידי המשיבה 1 תוכניות מתאר, ששתיים מהן חולשות על המקרקעין נשוא המחלוקת בין הצדדים. משנדחו ההתנגדויות לתוכניות שהגישו המבקשים למשיבה 1, המבקשים עתרו לבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת. עתירתם נדחתה כאמור, ומכאן הערעור.

2.בבקשתם לעניין הערבון, טוענים המבקשים כי מצבם הכלכלי בכי רע. המבקש 1 הינו נכה צה"ל אשר נאלץ לעבור מספר ניתוחים. הוא סובל ממחלות כרוניות. המבקש 1 ואשתו אינם עובדים, והכנסתם היחידה היא תגמול נכות ממשרד הביטחון וקצבת זקנה מן המוסד לביטוח לאומי, המשמשים אותם להוצאות רפואיות. המבקשים טוענים כי מצבם הכלכלי הקשה נגרם עקב הפגיעה שפגעו המשיבים בפרנסתם עת סולקו מקרקעותיהם. לטענת המבקשים, קרקעות אלו שמשו להם למגורים ולחקלאות. ציוד העיבוד החקלאי אשר נרכש במשך שנות התיישבות רבות נעקר מן הקרקע, הפך חסר ערך ובחלקו נגזל. המבקש 1, שנאלץ לתמוך בשאר המבקשים הסמוכים על שולחנו, נקלע לטענתו לחובות רבים, בגינם הוא משלם סך של 1000 ₪ לחודש למשך שלוש שנים. בנוסף תלויים ועומדים כנגדו 14 תיקי הוצאה לפועל בסך כולל של 135,634 ₪ בקירוב. יתר המבקשים, שאיבדו לטענתם את מקור פרנסתם ומקום מגוריהם, נאלצים על פי הנטען ללון במרתפים ובסככות. משפחותיהם התפרקו. חלקם נכים בשיעורים גבוהים והכנסותיהם היחידות הינן קצבאות הביטוח הלאומי. המבקשים כולם פנו, לטענתם, למקורביהם ואף לזרים בניסיון להשיג את סכום העירבון, אך העלו חרס בידם. המבקשים מוסיפים, כי סיכויי ההליך טובים, שכן פסק הדין נשוא הערעור ניתן בשלב המקדמי של ההליך המשפטי, בטרם התקיים דיון לגופו של הליך. אם לא תענה בקשתם לפטור מערבון על חלופותיה שלעיל, כך נטען, ינעלו בפניהם שערי בית המשפט.

3.המשיבים 2-1 מתנגדים לבקשה. לעניין מצבם הכלכלי של המבקשים טוענים המשיבים, כי המבקשים לא צרפו לבקשתם די ראיות המוכיחות את המצב הכלכלי הקשה לו הם טוענים ואת היעדר יכולתם לגייס את סכום הערבון הנדרש ממקורות אחרים. בנוסף, המבקשים לא הסבירו את יכולתם לממן ייצוג משפטי בהליך שבכותרת. לעניין סיכויי ההליך טוענים המשיבים כי הם קלושים. המחלוקת בינם ובין המבקשים ביחס למקרקעין נמשכת קרוב לשלושה עשורים, למרות שכבר בשנת 1984 ניתן פסק דין חלוט הקובע כי למבקשים אין זכויות קנייניות במקרקעין נשוא הערעור דנן. המבקשים לא חדלו להגיש תביעות ובקשות בעניין המקרקעין הנדון, וכיום תלויים ועומדים בפני ערכאות שונות ארבעה הליכים משפטיים שונים בעניינם של המבקשים. המשיבים טוענים שקביעותיו של בית המשפט קמא בעניין נשוא ההליך שבכותרת היו חד משמעיות, וההליך הוכרז כ"מעוות וחסר סיכוי". המשיבים טוענים כי באופן שיטתי נמנעים המבקשים מתשלום הוצאות שנפסקו לחובתם בערכאות דלמטה, והתנהגות זו מוכיחה את הנחיצות שבהפקדת העירבון. לאור כל זאת טוענים המשיבים 2-1 כי יש לדחות את הבקשה על חלופותיה.

4.המשיבה 3 מתנגדת גם היא לבקשה. לטענתה, בין המבקשים לבינה התנהלו הליכים רבים בסוגיית המקרקעין נשוא ההליך שבכותרת, שבחלקם הסתיימו בחיוב המבקשים בהוצאות לטובתה. הוצאות אלו לא שולמו אלא לאחר נקיטת הליכי הוצאה לפועל כנגד המבקשים, ומכאן נחיצות הפקדת הערבון להבטחת הוצאות המשיבים במקרה דנן. המשיבה טוענת כי יתכן והמבקשים יוזמים הליכי סרק במשך שנים על מנת לשבור את גבה הכלכלי של המשיבה ולהביאה בכך לקבלת דרישותיהם. המשיבה מוסיפה, כי המבקשים היו מיוצגים בבית המשפט קמא, וכן הם מממנים ייצוג משפטי בהליך שבכותרת. לאור כל זאת טוענת המשיבה 3 כי יש לדחות את הבקשה תוך חיוב המבקשים בהוצאות המשיבה ובשכר טרחת עורך דין.

5.בהסכמת המשיבים כולם, הגישו המבקשים את תשובתם לתגובת המשיבים. לטענת המבקשים, קיים פער כוחות משמעותי בין הצדדים להליך שבכותרת לטובת המשיבים. לפיכך, יש לאפשר ככל שניתן את מימוש זכות הגישה לערכאות, ולהיענות לבקשת המבקשים. המבקשים טוענים כי נציגת שירותי הרווחה, אורגן של המדינה עצמה, המליצה בדו"ח המצורף לתשובתם לאפשר להם את ההקלות המבוקשות. המבקשים טוענים בנוסף, כי נוכח הפטורים שקבלו בערכאות קמא מתשלומי אגרה והפקדת ערבון, חזקה היא כי אין ביכולתם להפקיד את סך הערבון הנדרש. המבקשים מוסיפים כי עובדת היותם מיוצגים אין בה כדי לדחות את בקשתם, שכן מתן הפטור המבוקש אינו מוגבל אך ורק לנזקקי הסיוע המשפטי. לאור כל זאת, טוענים המבקשים כי יש לקבל את בקשתם ולחייב את המשיבים 2-1 בהוצאות ובשכר טרחת עורך-דין בגין הבקשה דנן.

6.לאחר בחינת הבקשה וטענות הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. לעניין מצבם הכלכלי של המבקשים, שוכנעתי כי אינו בטוב, כפי שכבר נקבע בעבר על-ידי הערכאות דלמטה וכפי שמעיד החומר הרב שצורף לבקשה. יחד עם זאת, יש ליתן משקל לאי תשלום ההוצאות שנפסקו בעבר בערכאות דלמטה לטובת המשיבים, כמו גם בעובדת היות המבקשים מיוצגים בהליכים המשפטיים הרבים שהם מנהלים מזה שנים נתון שיש בו כדי להצביע על יכולת כלכלית מסוימת. לעניין סיכויי ההליך, הרי שלאור ההליכים הרבים שניהלו המבקשים והממצאים שנקבעו בעניין זכויות המבקשים במקרקעין נשוא המחלוקת; ונוכח פסק דינו של בית המשפט המחוזי נשוא ערעור זה וקביעותיו הנחרצות לעניין היעדר המעמד של המבקשים, נראה כי סיכויי ההליך אינם טובים. יחד עם זאת, מוצדק לאפשר למבקשים את יומם בבית המשפט, ובמיוחד לאור התוצאות של ההליך מבחינתם. משקל מסוים יש ליתן גם לפער בין כוחם היחסי של הצדדים. התוצאה היא שיש מקום להפחית העירבון ולהעמידו על סך של 15,000 ₪. מסכום זה יופקד מחצית במזומן והיתרה בערבות צד ג', והכל תוך 21 ימים מעת המצאת ההחלטה (וימי הפגרה בכללם). בהיעדר הפקדה ירשם ההליך לדחייה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.