החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

עע"מ 3810/20אילן שוורץ נ. עיריית רמת השרון

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נדחה
סדר דין אזרחי · צירוף משיבים בשלב הערעורבקשה לצירוף משיבים להליך ערעור מינהלי על פסק דין של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים

בית המשפט העליון דחה בקשה של הנהגת הורים לצירוף כמשיבים להליך ערעור מינהלי על דחיית עתירה נגד הקמת מבנה לבית ספר. נקבע כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר, לאחר סיכומי המערערים, ללא הסבר מניח את הדעת. המבקשים חויבו בהוצאות בסך 1,000 ש"ח.

העובדות

המערערים, חברי ועד של תושבים, הגישו עתירה מינהלית נגד החלטת רשות להקים מבנה לבית ספר. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה והמערערים הגישו ערעור. המבקשים, הנהגת ההורים, הגישו בקשה לצירופם כמשיבים לאחר הגשת סיכומי המערערים וסמוך למועד הדיון.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לצרף כמשיבים לראשונה בשלב הערעור מי שלא היו צד להליך בבית המשפט המחוזי?
  2. 2.האם מתקיימים התנאים למבחן המשולש לצירוף בעל דין לפי תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי?

הלכות

  1. 1

    מי שמבקש לצרף בעל דין כמשיב בשלב הערעור נדרש להוכיח את תנאי המבחן המשולש, ובכלל זה שיקולי יעילות וסדר דיוני.

    ״הנטל להוכחת תנאים אלו מוטל על מבקש הצירוף״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    צד שלישי הסבור שהליך משפטי עשוי להשפיע על זכויותיו נדרש לבקש להצטרף כצד בהקדם האפשרי.

    ״כבר נקבע כי צד שלישי הסבור שיש הליך משפטי מסוים שעשוי להשפיע על זכויותיו נדרש לבקש להצטרף כצד לו בהקדם האפשרי״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • צירוף משיבים
  • מבחן משולש
  • בקשת הצטרפות
  • שלב הערעור
  • עתירה מינהלית
  • הוצאות
  • יעילות וסדר דיוני
  • תקנה 425

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

עע"מ

3810/20

לפני:

כבוד הרשמת שרית עבדיאן

המבקשים להצטרף להליך:

המערערים:

1. איתי קפלנסקי

2. ליאה הילר

3. יעל נאמן

1. אילן שוורץ

2. יעקב כהן

3. יוסי לאור

4. גדעון אליעזר מרץ

נ ג ד

המשיבים:

1. עיריית רמת השרון

2. פורמלי אייל תור

בקשה מיום

16.5.2021 להצטרף כמשיבים לערעור; תשובה מיום 13.6.2021 מטעם המשיבה 1; תשובה

מיום 14.6.2021 מטעם המערערים

החלטה

1.

ההליך שבכותרת נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 9.3.2020 (עת"מ 34990-10-19, כבוד השופטת א' כהן ). בית המשפט המחוזי דחה עתירה מינהלית שהגישו המערערים, חברי ועד פעולה המייצג תושבים שמתגוררים ברובע הדר שברמת השרון, נגד החלטתה של המשיבה 1 מיום 4.8.2019 להקים מבנה לבית ספר היסודי, יעל רום (להלן: בית הספר ),

בחורשת עמל ברמת השרון.

2.

המבקשים עותרים לצירופם כמשיבים להליך. המבקש 1 הוא יו"ר הנהגת ההורים ברמת השרון, והמבקשות 3-2 הן יו"ר וסגנית יו"ר (בהתאמה) הנהגת ההורים בבית הספר. לטענת המבקשים יש חשיבות בהבאת עמדתם בפני בית המשפט בטרם יוכרע הערעור, וזאת בהתחשב בכך שהם הנפגעים הישירים מהדחייה בהקמתו של מבנה בית הספר ויש בידיהם לשקף להרכב שידון בהליך את הפגיעה בילדים הנגרמת כתוצאה מההליכים המשפטיים בעניין הקמת המבנה לבית הספר.

המערערים מתנגדים לבקשה ואילו המשיבה 1 נתנה את הסכמתה.

3.

הסמכות להורות על צירוף בעל דין, אשר לא היה צד להליך שתנהל בערכאה הדיונית, מוסדרת בתקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (החלה בהליכים מינהליים מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000). בפסיקה נקבע בעניין זה "מבחן משולש" לפיו יש לבחון את שלושת השיקולים הבאים: האם בעל הדין המבקש את הצירוף או מי שצירופו מבוקש עלולים להיפגע ישירות מתוצאות ההכרעה בערעור אם אותו בעל דין לא יצורף להליך; האם ראוי שההכרעה תכבול במעשה בית-דין את מי שצירופו מבוקש; והאם שיקולי יעילות וסדר דיוני תומכים בצירופו להליך. הנטל להוכחת תנאים אלו מוטל על מבקש הצירוף (ראו: בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים , פ"ד מה(5) 457, 464 (1991)). כמו כן, מקום בו בעל דין לא ראה לנכון להצטרף להליך בערכאה הדיונית, על אף שידע אודותיו, נדרש הוא להסביר את אופן התנהלותו שעה שהוא עותר לצרפו כמשיב לראשונה בשלב הערעור (ראו למשל: עע"מ 1413/16 רוזנבערג נ' רשם העמותות, פיסקה 6 (29.6.2016), וההפניות שם).

4.

יישום מבחנים אלה על ענייננו מוביל לדחיית הבקשה שבכותרת. יוצאת אני מנקודת הנחה כי להכרעה בערעור יש השלכות על המבקשים, ודומני שאף המערערים אינם חולקים על כך. לפיכך, מרכז הכובד של בחינת הבקשה מצוי, לשיטתי, בתנאי השלישי שעניינו בשיקולי יעילות וסדר דיוני. הערעור שבכותרת הוגש עוד ביום 11.6.2020 ואילו הבקשה לצירוף משיבים הוגשה רק ביום 16.5.2021, לאחר שהוגשו סיכומי המערערים וכחודש וחצי לפני מועד הדיון הקבוע בפני הרכב. היעתרות לבקשה בשלב זה תחייב הגשת כתבי טענות נוספים מטעם הצדדים באופן שיסרבל את ההליך ואף עלול להביא לדחיית מועד הדיון. חרף האמור, טענות המבקשים באשר למועד הגשת בקשת ההצטרפות נטענו בכלליות ולקוניות, לא נתמכו בתצהיר מתאים, וממילא לא מצאתי בהם הסבר המניח את הדעת לכך שהבקשה לצירוף הוגשה בשלב כה מאוחר של ההליך. על כך יש להוסיף כי לא מצאתי בטענות המבקשים הסבר מניח את הדעת לכך שלא ביקשו להצטרף כצד להליך בבית המשפט המחוזי. המבקשים לא טענו כי הם לא היו מודעים להליכים בבית המשפט המחוזי, וכבר נקבע כי צד שלישי הסבור שיש הליך משפטי מסוים שעשוי להשפיע על זכויותיו נדרש לבקש להצטרף כצד לו בהקדם האפשרי (ראו, למשל: רע"א 8127/15 אוניפארם בע"מ נ' Merck Sharp &Dohme Corp.f/k/a , פיסקה 4 (10.1.2016); ע"א 8404/17 גרף נ' רשות הפיתוח , פיסקה 9 (11.7.2019)).

5.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המערערים בסך של 1,000 ש"ח.

ניתנה

היום, ה' בתמוז התשפ"א (15.6.2021).

שרית עבדיאן

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (5 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • עע"מ 3716/21אילן שוורץ נ. ועדת ערר מחוזית לתכנון ובניה תל אביבהחלטה

הלכות

  1. 1מי שמבקש לצרף בעל דין כמשיב בשלב הערעור נדרש להוכיח את תנאי המבחן המשולש, ובכלל זה שיקולי יעילות וסדר דיוני.
  2. 2צד שלישי הסבור שהליך משפטי עשוי להשפיע על זכויותיו נדרש לבקש להצטרף כצד בהקדם האפשרי.