פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"מ
3855/18 - ג'
לפני:
כבוד השופט י' אלרון
המערער:
מוסטפא
קשקוש
נ ג ד
המשיבים:
1. ועדת ערר מחוז צפון
2. הוועדה המרחבית לתכנון ולבניה בקעת
בית
הכרם
3.
זאהר
סרחאן
תשובת
המערער לתגובות המשיבים 2-3 לבקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור
בשם המבקש:
עו"ד מרואן
מויס
בשם המשיבה 1:
עו"ד יצחק ברט
בשם המשיבה 2:
עו"ד עביר
אסדי
;
עו"ד איריס גרוס
בשם המשיב 3:
עו"ד אחמד
נזאל
החלטה
1.
עיינתי בתשובת המערער לתגובת המשיבים 2-3 ולא מצאתי כי יש בה כדי לשנות מהחלטתי מיום 31.5.2018.
2.
תקנה 42 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) התשס"א-2000, מורה כי אין בעצם הגשת ערעור לבית המשפט העליון כדי להביא לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים .
הלכה ידועה כי בעת הדיון בבקשת צד לעיכוב ביצוע, יישקלו סיכויי הערעור מחד גיסא ומאזן הנוחות של הצדדים מאידך גיסא, כאשר בין השיקולים הללו מתקיים יחס של "מקבילית כוחות".
3.
עיון בפסק דינו המפורט של בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (השופט נ' ג'השאן ) מיום 28.3.2018, אשר דחה באופן מנומק את טענות המערער לחוסר סמכותה של המשיבה 2 ליתן למשיב 3 הקלה בשטח המגרש, ולחוסר סבירותה של החלטה זו, מעלה כי סיכויי הערעור לכאורה אינם גבוהים.
יתירה מכך, מאזן הנוחות בנסיבות העניין נוטה לטובת המשיב 3, אשר מן הדין ליתן
לו את האפשרות לממש את זכותו לבנות במקרקעין על פי היתר הבניה שניתן לו, לאור קביעות פסק דינו של בית משפט קמא.
זאת ועוד, לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, וכן בתשובת המערער מיום 7.6.2018, לא מצאתי כי דחיית הבקשה תגרום לנזק בלתי הפיך למבקש, אשר לא ניתן יהיה לפצותו
בגינו, בפיצוי כספי הולם, ככל שערעורו יתקבל.
4.
לאור האמור, איני סבור כי יש לשנות מהחלטתי מיום 31.5.2018, בגדרה נדחתה בקשת המערער לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים
בחיפה.
ניתנה היום, כ"ז בסיון
התשע"ח
(10.6.2018).
ש ו פ ט