עע"מ 3956/17 מכון רישוי " עד הלום"- משה ביטון נ. רשות הרישוי-משרד תחבורה

1.המבקש 1 הוא מכון לרישוי כלי רכב (להלן: המכון ). נוכח ליקויים בפעילות המכון, החליט המשיב (להלן: הרשות ) להתלות את רישיון הפעלת המכון לתקופה של שישה חודשים, וכן להתלות את היתר הניהול המקצועי ותעודת הבוחן של המבקש 2 לתקופה של שלושה חודשים. כנגד החלטות אלה הוגשה עתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת צ' צפת ). בפסק דין מיום 9.4.2017, נדחו טענותיהם העיקריות של המבקשים, אך נקבע כי הסקציה שהושתה עליהם כבדה מדי. לפיכך הורה בית המשפט על קיצור תקופת ההתלייה כך שתעמוד על שלושה חודשים בעניינו של המכון ו-45 יום בעניינו של המבקש 2 (עת"מ 25205-09-16). המבקשים לא השלימו עם פסק הדין והגישו ערעור, ולצידו בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור, היא הבקשה שלפניי.

בהחלטתי מיום 15.5.2017 ניתן צו ארעי לעיכוב התליית הרישיון, היתר הניהול המקצועי ותעודת הבוחן, אך הערתי על כך שהבקשה הוגשה "כמעט בדקה התשעים".

2.המבקשים ביקשו לעכב את התליית הרישיונות עד להכרעה בערעור. לטענתם, דחיית הבקשה תסכל את הדיון בערעור ותהפוך אותו לתיאורטי, משום שתקופת ההתלייה תחלוף. נטען כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת קבלת הבקשה, נוכח נזק בלתי הפיך שייגרם למבקשים כתוצאה מיישום ההתלייה. צויין כי מאז שהוגשה התלונה הראשונה ועד לבירורה חלף פרק זמן ארוך של למעלה משנה, וגם מאז השימוע שנערך למכון חלפה שנה וחצי, ומכאן שגם התנהלות הרשות מעידה על כך שהמשך פעילות המכון כיום אינה מסכנת את בטיחות הציבור. אשר לסיכויי הערעור, נטען כי הרשות יצרה מערכת שיפוט משמעתית שלא כדין ובחוסר סמכות, וכי בהליך הנוכחי נפלו פגמים קשים הנוגעים, בין היתר, לתשתית הראייתית שעמדה בבסיס ההחלטה. עוד נטען, כי גם לאחר קיצור תקופת ההתלייה, היא פוגעת באופן אנוש בחופש העיסוק ובקניין של בעלי המכון ועובדיו, ולכן איננה מידתית.

הרשות מתנגדת לבקשה. לשיטתה אף ראוי לדחות את הבקשה על הסף, מחמת שיהוי בהגשתה ועשיית דין עצמית, בכך שהמכון הופעל ביום 14.5.2017 בעוד שהבקשה לסעד זמני הוגשה רק למחרת. לגוף העניין נטען, כי סיכויי הערעור נמוכים ביותר, בפרט בשים לב לחומרת הליקויים ולקיצור תקופת ההתלייה. הרשות טענה כי בערעור נוספו טענות וראיות שלא הובאו בפני בית משפט קמא, כי לא נפל פגם בהחלטה המינהלית, וכי השימוע נערך כדין. כן הודגש, כי הליקויים נבחנו עובדתית ונקבע כי בבסיס ההחלטה המינהלית עמדה תשתית ראייתית מספקת, מדובר גם בליקויים בטיחותיים משמעותיים. הרשות מסכימה כי דחיית הבקשה עשויה להוביל לכך שתקופת ההתלייה תסתיים טרם ההכרעה בערעור, אך לשיטתה סיכויי הערעור הנמוכים מטים את הכף אל עבר דחיית הבקשה, ובכך תומך גם האינטרס הציבורי של שמירה על ביטחון הציבור. בהקשר זה הוסיפה הרשות, כי בימים אלו נבחנים ליקויים נוספים שהתגלו בפעילות המכון. לפיכך ביקשה הרשות לדחות את הבקשה, ולחלופין לקבוע את הדיון בערעור למועד קרוב.

3.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי מן הראוי לעכב את התליית הרישיונות עד להכרעה בערעור. בנסיבות העניין, קשה לחלוק על כך שיישום ההתלייה באופן מיידי יסכל את הדיון בערעור ויעקר אותו מתוכן מעשי, והנזק שייגרם למבקשים הוא נזק כלכלי משמעותי שספק אם הוא בר פיצוי. אשר לטענה כי המשך פעילות המכון מסכנת את הציבור, אציין כי בהיעדר החלטה על ביטול הרישיון, הרי שבתום תקופת ההתלייה המכון יוכל להמשיך את פעילותו, והרשות לא הבהירה כיצד הסיכון בעת הזו חמור יותר מן הסיכון העתידי (השוו להחלטתי בעע"מ 4895/14 זיקוקית גרבר בע"מ נ' מדינת ישראל (21.8.2014), בה נדונה התליית רישיון של חברה המייבאת זיקוקים, אך סבורני כי יש הבדל בין המקרים).

בנסיבות אלה, דין הבקשה להתקבל אף מבלי שאדרש להעריך את סיכויי הערעור.

לבסוף אציין כי החלטות ברוח זו ניתנו גם במקרים דומים שבהם הוגשו בקשות לעיכוב ביצוע החלטה על התליית רישיון של מכון רישוי ( עע " מ 4544/10

מכון המרכז נס ציונה בע"מ נ' משרד התחבורה - רשות הרישוי

(30.6.2010) ; עע "מ 6727/12 היימן - מכון לרישוי (1990) בע"מ נ' רשות הרישוי (16.10.2012) ;

עע " מ 3833/17 אייל מכונים מסחר ושירותים בע"מ נ' מדינת ישראל - רשות הרישוי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים

(25.5.2017)); אך במקרה אחר, שבו הבקשה הוגשה לאחר שההתלייה כבר עמדה בתוקף מספר חודשים, נדחתה בקשה לסעד זמני (עע"מ 2635/17 מכון רישוי היימן ( 1990) בע"מ נ' מדינת ישראל - רשות הרישוי במשרד התחבורה (22.5.2017)).

4.סוף דבר : הבקשה מתקבלת במובן זה שהתליית הרישיון, היתר הניהול המקצועי ותעודת הבוחן, תעוכב עד להכרעה בערעור.

עם זאת, נוכח האינטרס הציבורי ביישום מהיר של ההחלטה המינהלית, אך גם בהתחשב ביומנו העמוס של בית המשפט, המזכירות מתבקשת לקבוע את הדיון בערעור, במידת האפשר, עד לסוף שנת 2017. תשומת הלב מופנית לכך שערעור בנושא דומה (עע"מ 3833/17) נקבע לדיון ביום 11.12.2017.