עע"מ 4231/12 יהודית בוטובסקי נ. משרד הפנים

לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופטת א' כהן ) בעת"מ 32329-12-11 מיום 2.5.2012, בו נדחתה עתירתם של המבקשים שהופנתה כנגד החלטת משרד הפנים להפסיק את ההליך המדורג על פי נוהל ידועים בציבור וכפועל יוצא מכך להרחיק את המבקש מישראל.

1.

המבקשת היא יהודיה אזרחית ישראל. המבקש הוא מוסלמי אזרח אוזבקיסטן. למבקש ניתנו רישיונות שהייה ארעיים בארץ מעת לעת. המבקשים טענו כי הם בני זוג ופתחו בהליך מדורג להכרה במעמדו של המבקש כבן זוגה של המבקשת מכוח "הנוהל המדורג". כנטען, ביום 23.12.2008 נשלח למשרד הפנים "דו"ח סודי" ובו ממצאי חקירה שבדקה את כנות הקשר הזוגי בין המבקשים. ביום 17.7.2011 נערך למבקשים ראיון אשר בעקבותיו ניתנה החלטת משרד הפנים מיום 20.7.2011 בה הוחלט על הפסקת ההליך המדורג נוכח קיומן של ראיות מנהליות לפיהן הקשר הזוגי בין המבקשים אינו כנה. בעתירה שהגישו המבקשים נגד החלטת משרד הפנים נטען כי לא ניתנה להם זכות השימוע בטרם מתן ההחלטה וכן כי הקשר הזוגי ביניהם הינו כנה. בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את העתירה בקובעו כי לפני משרד הפנים הונחו די והותר ראיות מנהליות לפיהן בין המבקשים לא קיים קשר זוגי. בית המשפט קבע כי הראיון שקוים למבקשים קיים את זכות הטיעון העומדת להם. לפיכך, קבע בית המשפט כי צו הביניים שניתן כנגד הרחקתו של המבקש בטל. כנגד פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים הוגש ערעור לבית משפט זה ובד בבד עמו בקשה לעיכוב ביצוע.

2.

בערעורם טוענים המבקשים כי לא קוימה זכות הטיעון שלהם ובראיון לא הועלו בפניהם כל אותן ראיות וטענות כנגד קיומו של קשר זוגי ביניהם. בהקשר זה נטען כי לא נחשפו בפניהם ממצאי "הדו"ח הסודי" ומשכך לא היה באפשרותם להתגונן בפני ההאשמות השונות. לטענת המבקשים שגה בית המשפט בקביעתו בעניין כנות קשר הנישואין בהתחשב במכלול נסיבות העניין. בבקשה לעיכוב ביצוע טוענים המבקשים כי הרחקתו של המבקש מישראל תגרום למבקשים לנזק בלתי הפיך וכי בנסיבות העניין האיזון נוטה לעבר עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים.

3.

לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור ובנימוקי הבקשה לעיכוב ביצוע הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. מבלי לקבוע מסמרות בדבר, סיכויי הערעור אינם גבוהים נוכח העובדה כי הנמקתו של בית המשפט לעניינים מנהליים התמקדה בקיומה של תשתית עובדתית לפיה המבקשים אינם מקיימים קשר זוגי. מדובר בממצאים שאין בית משפט זה נוטה להתערב בהם. באשר למאזן הנוחות, הרי שככל שיתקבל הערעור, יוכל המבקש לשוב לישראל ומשכך אין לומר כי מדובר בנזק בלתי הפיך המצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים [ראו למשל: עע"ם 4466/09 דאס נ' משרד הפנים

(לא פורסם, 26.5.2009); עע"מ 3658/11 דה רוסאריו תיאודור נ' משרד הפנים

(לא פורסם, 19.5.2011)].

4.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה איני עושה צו להוצאות.