עע"מ 4326/13 יונס הלהלו נ. משרד הפנים

עניינו של ההליך שבכותרת הינו ערעור על פסק-דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר-שבע בו נדחתה עתירה שהגיש המערער להורות על שחרורו ממשמורת ולביטול צו הרחקה שהוצא נגדו.

בהחלטה מיום 20.6.2013 פטרתי את המערער מתשלום אגרה ונותרה על הפרק בקשתו לפטור מעירבון. המערער ציין כי בשנתיים האחרונות שהה בישראל ללא אשרה דבר אשר הקשה על יכולתו להתפרנס וכי בחצי שנה האחרונה נתון הוא במעצר.

המשיב נתן הסכמתו להפחתה מסוימת מסכום העירבון אך הוא מתנגד לפטור מלא ואף ציין כי יש להורות על הפקדת "סכום משמעותי".

המשיב עמד בתגובתו על כך שהמערער ציין בחקירתו כי בתקופת שהותו בישראל וטרם מעצרו עבד בישראל, אך בבקשה דנן לא פירט המערער בעניין ואך ציין כי העדר האשרה "הקשה על יכולתו להתפרנס", ולא צירף כל אסמכתא להוכחת מצבו הכלכלי. כמו כן בצדק ציין המשיב כי המערער לא הבהיר כיצד הוא נושא בעלויות ייצוגו המשפטי, בבית המשפט קמא ובבית משפט זה.

יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מכך שהמערער נתון במעצר מזה כחצי שנה, ממהות ההליך ומפערי הכוחות בין הצדדים, ועוד יצוין כי בהחלטה בה התקבלה בחלקה בקשת המערער למתן סעד זמני (החלטה מיום 9.7.2013, כב' השופט ס' ג'ובראן), צוין כי נוכח העובדה ששאלת חוקיותו של ההליך אשר מכוחו הושם המערער במשמורת תלויה ועומדת בפני הרכב מורחב "יש לראות בסיכויי ההליך סיכויים שאינם נמוכים".

לאחר שאיזנתי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין מצאתי להעמיד את העירבון על סכום מתון ביותר של 1,000 ש"ח.

עירבון בשיעור זה יופקד בתוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה יבואו במניין), ולא - ירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהתראה נוספת.