פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
עע"מ
4378/14 - א'
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המערערים:
1. איסיאקה קמרה
2. מעיין מלמד
נ ג ד
המשיב:
משרד הפנים
בקשה לפטור מאגרה ועירבון
החלטה
לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה במסגרת ערעור על פסק-דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב-יפו (כבוד השופט מ' יפרח ), אשר בו נדחתה עתירה שהגישו המערערים בעניין מעמדו של המערער 1 (אזרח חוף השנהב).
לאחר עיון בטענות הצדדים לא ראיתי ליתן פטור מלא כמבוקש.
ראשית , אף שמוכן אני להניח כי מצבם הכלכלי של המערערים אינו מן המשופרים, הרי שלא הוכח כי אינם מסוגלים כלל לשלם אגרה ולהפקיד עירבון, ולוּ בסכומים נמוכים . כך למשל: לא ידועה הכנסתו של המערער מ"עבודות מזדמנות"; המערערים אינם מסבירים כיצד ממומן שכר טרחתו של עורך-דינם; והמערערים אינם מציגים פירוט ותיעוד באשר לאפשרות להסתייע בסביבה הקרובה.
שנית , לעניין סיכויי ההליך, אין לי אלא להפנות לקביעתו של כבוד השופט הנדל אשר ביום 28.7.2014 דחה את בקשתם של המערערים למתן סעד זמני:
לאחר עיון בטענות, ומבלי להכריע בסוגיה באופן סופי, לא נראה כי סיכויי הערעור עומדים ברף הנדרש בשלב זה של ההליך. על פני הדברים, נראה כי הערעור מתמקד בשאלה עובדתית מובהקת: האם המבקשים מנהלים אורח חיים של ידועים בציבור, כנדרש על פי הנוהל הרלבנטי למתן מעמד בישראל. כאמור, זו שאלה עובדתית בעיקרה. לאחר איסוף חומר, לרבות עריכת ראיונות מעמיקים למבקשים, הגיע המשיב למסקנה כי התשובה לשאלה זו היא שלילית. המשיב התרשם באורח שלילי מכנות הקשר בין המבקשים, בין היתר לנוכח סתירות מהותיות בתשובות שנתנו השניים אודות פרטים שונים הנוגעים למערכת היחסים ביניהם. על יסוד הבדיקה העובדתית הגיע המשיב למסקנה כי אין מקום להחלת נוהל ידועים בציבור. בית המשפט המחוזי אימץ את ממצאיו העובדתיים של המשיב. לא למותר להוסיף כי שתי בקשות שהגיש המבקש בעבר לקבלת מקלט מדיני בישראל – נדחו, וכן נדחתה על הסף בקשה קודמת שהגיש המבקש למתן מעמד בישראל, מאחר שכבר בטופס הבקשה ציין המבקש שהוא מתגורר בתל אביב ואילו המבקשת מתגוררת בכפר יונה. בשלב זה כמובן אינני מכריע בסוגיה, והדברים יתבררו מן הסתם במסגרת הערעור. די אם אומר כי לנוכח הראיות שנאספו ושהוצגו - נראה שהסיכויים לקבלת הערעור אינם גבוהים דיים, במידה שתצדיק מתן סעד זמני כמבוקש.
לאור האמור, הבקשה לפטור מלא מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון נדחית. עם זאת, המערערים ביקשו לחלופין להפחית את סכומי האגרה והעירבון, ולכך מצאתי לנכון להיעתר בשים לב למהות ההליך, לנתונים העולים מן הבקשה ולמעמדם של הצדדים. האגרה תעמוד אפוא על סך של 500 ₪, והעירבון – על סך של 3,000 ₪. האגרה תשולם והעירבון יופקד עד ליום 2.9.2014, שאם לא כן יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא הודעה נוספת.
ניתנה היום, ח' באב תשע"ד (4.8.2014).
גיא שני, שופט
ר ש ם