עע"מ 4471/13 אלעד ישראל מגורים בע"מ נ. ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית

1.הבקשה שבכותרת, בגדרה עותרים המבקשים להצטרף כמשיבים נוספים לערעור, הועברה לטיפולי.

2.ערעור זה מופנה כנגד פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו מיום 13.5.2013 (עת"מ 4145-11-11), בגדרו נדחתה עתירה מטעם המערערות כנגד החלטה שלא לאשר תב"ע מסוימת ביחס לבניין רב קומות בעיר רמת גן (להלן: הבניין ). פירוט הרקע העובדתי מצוי בפסק דינה של הערכאה הדיונית, ואיני רואה צורך לחזור על הדברים. לענייננו חשוב לציין, כי המבקשים לא היו צד להליך אשר התנהל בבית המשפט לעניניים מינהליים.

3.המבקשים הם בעלי זכויות בשבע מתוך מאה ותשע הדירות בבניין. בניגוד למשיבים 4, אשר רכשו את דירותיהם מהמערערות, המבקשים הינם חלק מן הבעלים המקוריים של המקרקעין אשר התקשרו עם המערערות בהסכם קומבינציה להקמת הבניין. לטענת המבקשים, הם עלולים להיפגע מתוצאות ההליך ועל כן היה על המערערים לצרפם לערעור, כמו גם להליך הגישור המתנהל בין הצדדים בהתאם להסכמות שהושגו בערכאה זו. בבקשה צוין כי בסמוך לאחר הדיון הראשון אשר התקיים בערעור (ביום 30.7.2014), שלח בא כוח המבקשים מכתב לצדדים השונים ובו ביקש מהם ליידע את המבקשים באשר למגעי הפשרה ולזמנם לפגישות המתקיימות בעניין. ואולם על פי הנטען, "ביום 11.4.2016 נודע למבקשים לראשונה לתדהמתם כי הצדדים בתיק ניהלו מאחורי גבם של המבקשים ומבלי לידע אותם בהליך הגישור במסגרתו הגיעו הצדדים להסכם גישור אותו הם עומדים להגיש לבית המשפט..." (כך במקור - ג'ל'). לשיטת המבקשים, הסדר הגישור המתגבש עלול לפגוע בזכויותיהם הקנייניות. לפיכך, ביקשו להורות על צירופם כמשיבים נוספים בערעור, וכן לעכב את אישורו של הסדר הגישור על מנת לתת להם זמן לגבש עמדתם. המערערים והמשיבים 4 מתנגדים לבקשת ההצטרפות, ואילו המשיבות 1 ו-2 הותירו אותה לשיקול דעת בית המשפט. להשלמת התמונה יצוין, כי בהודעת המגשר אשר הוגשה ביום 14.4.2016 צוין כי הושגה התקדמות ניכרת במגעים בין הצדדים, והתבקשה ארכה עד ליום 1.9.2016 להגשת הודעת עדכון באשר לתוצאות הליך הגישור.

4.כידוע, ערכאת הערעור מוסמכת להורות על צירופו של משיב אשר לא היה בעל דין בערכאה הקודמת (תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). בחינת בקשה לצירוף משיב בהליך הערעור נעשית על פי אמות מידה הידועות כ"מבחן המשולש": האם האדם שצירופו מתבקש עלול להיפגע ישירות מתוצאות ההכרעה בערעור; האם ראוי שפסק הדין יכבול כמעשה בית דין את אותו אדם; והאם שיקולי יעילות וסדר דיוני תומכים בהצטרפות (בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים , פ"ד מה(5) 457 (1991)). יודגש, כי הנטל להוכחת תנאים אלה מוטל על מבקש הצירוף (עע"ם 7926/06 אדרי-אל ישראל בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל עליון , פיסקה 10 (24.6.2009)); וכי צירופו של בעל דין שלא היה צד להליך בערכאה הדיונית הוא חריג השמור אך לנסיבות המצדיקות זאת (למשל, רע"א 8565/10 עמאש נ' הועדה לתכנון ובניה השומרון , פיסקה 5 (3.5.2012)).

5.זאת ואף זאת: כאשר מתבקש צירופו של משיב שלא היה בעל דין בערכאה הקודמת מתעוררת, מטבע הדברים, השאלה מדוע לא התבקש צירופו בהליך שהתנהל לפני הערכאה הדיונית. כך, שהרי אדם אשר לא ראה צורך להצטרף להליך בעודו מתנהל בערכאה הדיונית, אף שידע על אודות קיומו, מצופה להסביר את אופן התנהלותו שעה שהוא עותר לצרפו כמשיב לראשונה בשלב הערעור ( ע"א 7757/12 דואד נ' רידר, פיסקה 6 (6.2.2014) ; ע"א 7162/13 הרפו נ' הרפו

(9.7.2014)). בהקשר זה נפסק ש"הטוען כי יש לו עניין ישיר בהליך משפטי, נדרש לפעול ללא שיהוי לצורך צירופו כבעל דין מרגע שנודע לו דבר ההליך, ולא להמתין ולכלכל צעדיו בהתאם להתפתחויות" (ע"א 7603/11 עולש מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' שטילמן (13.5.2012); עוד ראו, עע"מ 3055/13 ראש עיריית בני ברק נ' חורוזובסקי

(27.10.2013)).

6.בחנתי את בקשת ההצטרפות שלפניי על רקע אמות המידה המפורטות לעיל, והגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. זאת, מטעמים דומים לאלה אשר הובילו לדחיית בקשת הצטרפות קודמת מטעם אחד מבעלי הדירות הנוספים בבניין (ראו החלטתי מיום 25.11.2015).

7.אמנם, בשים לב להיותם של המבקשים בעלי דירות בבניין, לא ניתן לשלול על הסף את טענתם לפיה יש להם עניין ישיר בתוצאות הערעור. כך, בין אם הערעור יסתיים בהסכמה בעקבות הליך הגישור ובין אם לאו. ואולם, הבקשה אינה כוללת התייחסות כלשהי לשאלה מדוע לא עתרו המבקשים להצטרף להליך אשר התנהל בבית המשפט לעניינים מינהליים, וזאת אף שלאור היותם בעלים מקוריים של המקרקעין וצדדים להסכם הקומבינציה אשר הוביל להקמת הבניין, יש להניח כי היו מודעים לו (ומכל מקום לא נטען אחרת).

8.זאת ועוד, מן הבקשה עולה כי המבקשים היו מודעים להליך הערעור, אשר הוגש עוד ביום 23.6.2013, ואף פנו לבעלי הדין השונים בסמוך לאחר הדיון הראשון אשר התקיים בו, ביום 30.7.2014. אף על פי כן, לא ניתן הסבר מדוע לא הגישו המבקשים בקשה להצטרף לערעור בסמוך לאחר הגשתו, או למצער לאחר פנייתם האמורה, ומדוע המתינו כשנה ושמונה חודשים מעת הפנייה ועד להגשת הבקשה דנן. משבחרו המבקשים "לשבת על הגדר" ונמנעו, משך תקופה כה ארוכה, מלהתעניין בגורל ההליך ובגורל מגעי הפשרה המתנהלים בגדרו, אין הם יכולים לבוא עתה בטרוניה על אי שיתופם. צירוף המשיבים בשלב הנוכחי - לאחר שהוגשו כתבי בי הדין מטעם הצדדים, התקיימו מספר דיונים לפני הרכב, והתנהל הליך גישור ממושך אשר על פי הודעת המגשר מצוי בישורת האחרונה - עלול להוביל לסרבול ממשי של ההליך. במאמר מוסגר יצוין, כי מהודעת המגשר עולה שככל שיושג הסדר גישור, הוא צפוי להיות מובא לפני אסיפת בעלי הדירות.

9.נוכח האמור לעיל, איני רואה להיעתר לבקשת ההצטרפות. מובן, כי אין בהחלטתי זו כדי לכבול את שיקול דעתו של המותב הדן בערעור ליתן כל החלטה שימצא לנכון, ובכלל זה בעניין קבלת עמדתם של צדדים שלישיים בנוגע להסדר הגישור המתגבש (כך יש לקוות). בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.

10.החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.