עע"מ 4607/16 Alstom Transport SA נ. נתע -נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ

1.

במסגרת ערעור שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (סגן הנשיאה (כתוארו אז) ד"ר ק' ורדי ) בעת"מ 26020-03-16 מיום 9.5.2016 (להלן: פסק הדין ) , הוגשה הבקשה שלפניי לסעד זמני, שעניינה צו אשר יורה על הקפאת הוצאתו לפועל של המכרז מושא הערעור ושל ההתקשרות בין המשיבה 1 למשיבה 2, כפי שיבואר להלן.

רקע עובדתי

2.

המשיבה 1 (להלן: נת"ע ) פרסמה בחודש נובמבר 2012 מכרז פומבי לתכנון, ייצור, אספקה ותחזוקה של קרונות לקו הרכבת הקלה המוקם בעת הזו באזור גוש דן ואשר ידוע בשם "הקו האדום" (להלן בהתאמה: הקרונות ,

הקו האדום ו- המכרז ). המכרז הוא תלת-שלבי, כאשר ב שלב הראשון נבחנה עמידתן של ההצעות בתנאי הסף; ב שלב השני נערכת בדיקת איכות להצעה הטכנית, כאשר הצעה אשר הציון שלה הוא מתחת ל-80 נפסלת. הציון בשלב זה מהווה 30% ממשקל ההצעה; וב שלב השלישי , נבחנת ההצעה הכספית, אשר משקלה בהערכת ההצעה הוא 70%. ביום 26.11.2015, הודיע נת"ע כי המשיבה 2 (להלן: " CNR ")

היא הזוכה במכרז וכי המשיבה 3 (להלן: " CAF " )

תשמש כ"מציע כשיר שני" לאחר שדורגה במקום השני במכרז. המבקשת דורגה בסופו של דבר במקום השלישי מבין חמש החברות שניגשו למכרז – כאשר שתי האחרות נפסלו בשלב הראשון בשל אי-עמידה בתנאי הסף.

3.

המבקשת ו- CAF עתרו כל אחת לבית המשפט המחוזי נגד תוצאות המכרז, ועתירותיהן נדונו במאוחד. המבקשת העלתה בעתירתה טענות נגד אופן בחינת ההצעות במכרז; וטענה גם להתעלמות מאי-עמידת הצעתה של CNR

בתנאי הסף של המכרז ומכך שמדובר בהצעה תכסיסנית – אשר נועדו, לגישתה, להבטיח את זכייתה של CNR במכרז. נוכח פגמים אלו, סברה המבקשת כי יש לבטל את המכרז. CAF , מצידה, טענה כי יש לפסול את הצעתה של CNR ועתרה להכריז עליה כזוכה במכרז. אף לשיטתה, הצעתה של CNR

הייתה תכסיסנית ולא עמדה בתנאי הסף ובתנאי התקן הישראלי.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

4.

ביום 9.6.2016 דחה בית המשפט המחוזי את שתי העתירות. בפתח פסק דינו, בית המשפט המחוזי מתח ביקורת על אופן התנהלותה של המבקשת, וציין כי זו הטיחה האשמות בשחיתות וב"תפירת מכרז" שאינן מגובות בראיות, התעלמה מהחלטות שיפוטיות וחרגה מהסדר דיוני. בית המשפט הטעים כי ההליך אותו ניהלה ועדת המכרזים של נת"ע היה הליך מורכב, שנערך על ידי אנשי מקצוע מהרמה הראשונה כשהם מלווים ביועצים חיצוניים מהארץ ומחוצה לה, וכלל עשרות ישיבות והליכים – וכל זאת מתוך הכרה בחשיבותו של פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן כפרויקט לאומי.

5.

לאחר דברים אלו, בית המשפט המחוזי פרש את עקרונות היסוד בדיני המכרזים, ביחס למכרזים מורכבים בהיקף ניכר, הכוללים הליכים וגורמים מעורבים רבים. בפרט, בית המשפט הדגיש כי במכרז מורכב, הכלל הנהוג בפסיקה הוא כי קיים מרחב הידברות בין בעל המרכז לבין המציעים לצורך מתן הבהרות והסברים ולצורך תיקון פגמים קלים או פרטים שאינם מהותיים – ובלבד שנשמרים עקרונות השוויון והתחרות ההוגנת. בנוסף, בית המשפט עמד על כך שככל שמדובר בהחלטות של ועדת המכרזים לאחר שנעזרה במומחים מקצועיים או בהחלטות המצויות בגרעין הקשה של שיקול דעתה המקצועי, מתחם הסבירות יהיה רחב יותר.

6.

כשהוא מונחה על ידי עקרונות אלה, בית המשפט המחוזי נפנה לבחון את הטענות הפרטניות בעתירות. בית המשפט בחן את נוהל הבדיקה אשר אושר על ידי ועדת המכרזים ביום 26.6.2014 (להלן: נוהל הבדיקה ) , אשר כלל לשיטתה של המבקשת מבחני משנה ואמות מידה, אשר ישנה חובה לפרסמם כחלק מסמכי המכרז, לפי תקנה 22 לתקנות חובת מכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן: תקנות המכרזים ) . בית המשפט מצא כי נוהל הבדיקה היווה מעין "צ'ק-ליסט" פנימי המיישם את אמות המידה ואחד-עשר מבחני המשנה שכן פורסמו במסגרת מסמכי המכרז, אשר נועד לאשר בדיקה שוויונית ואחידה של ההצעות על ידי אנשי מקצוע – ולכן, בית המשפט קבע כי לא הייתה חובה לפרסמו נוכח החריג הקבוע בתקנה 22(ג)(1) לתקנות המכרזים. בנוסף, בית המשפט ציין כי אפילו אם הייתה חובה לפרסם את נוהל הבדיקה, אי-פרסומו אינו מהווה פגם המצדיק את ביטול המכרז שכן הוא לא מנע מאף משתתף במכרז להיערך אליו כראוי ולא פגע בעקרון השוויון בין המציעים. בעניין זה, בית המשפט עמד על כך שהמצב בו קיים נוהל הבדיקה הוא שוויוני יותר מהמצב בו הנוהל אינו קיים, משום שהוא מאפשר בדיקה אחידה של ההצעות.

7.

טענה אחרת בפי המבקשת הייתה כי החלטתה של ועדת המכרזים לשנות ולבטל במהלך בדיקת ההצעות כ-18 מתוך 200 מבחני העזר בנוהל הבדיקה, היוותה מהלך אסור על פי דין שנועד להכשיר את הצעתה של CNR . בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת נת"ע כי שינוי המבחנים נעשה בשל ליקויים וקשיים שהתגלו בתבחינים שביסוד מבחנים אלה על ידי צוות הבדיקה במהלך בחינת ההצעות, ואשר עשויים היו לפגוע בתוקפו של המכרז ובתוצאותיו. בית המשפט ציין כי המבקשת עצמה לא טענה כי השינויים שהתקבלו לא היו ענייניים ומיקדה את טענותיה בסוגיות של שחיתות. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי ועדת המכרזים כלל לא ידעה בשלב זה על מי ישפיעו השינויים, משום שטרם הושלמה בדיקת ההצעות על ידי צוות הבדיקה.

8.

כן דחה בית המשפט המחוזי את טענתה של המבקשת בדבר שינוי בדיעבד של הקריטריון הראשון באחת עשר מבחני המשנה שפורסמו. בית המשפט קבע כי מדובר בפיצול טכני במסגרת אותו קריטריון, שנועד לאפשר בחינה של אחד ההיבטים על ידי צוות נפרד המתמחה באותו תחום.

9.

בכל הנוגע לטענות המבקשת ו- CAF

בדבר אי-עמידת הצעתה של CNR בתנאי הסף של המכרז, בית המשפט המחוזי מצא כי מדובר בעיקרן בטענות העוסקות בסוגיות מקצועיות ובנושאים המצויים בלב שיקול הדעת המקצועי של ועדת המכרזים, ואשר נוגעות לפגמים שאינם פגמים מהותיים בהתחשב בעובדה שמדובר במכרז מורכב; או לטענות אשר נדחו על ידי ועדת המכרזים לאחר בחינה יסודית.

10.

לבסוף, נבחנה הטענה כי הצעתה של CNR היא תכסיסנית, משום ש- CNR שינתה את הגדרת המונח " shall " ביחס לתנאי המכרז, כך שבמקום שיעיד על חובה לפעול, הוא יעיד על כוונה ( intention ) בלבד. בדרך זו, כך הטענה, הפכה CNR את הצעתה למסויגת ומשתמעת לשני פנים. בית המשפט עמד על כך שאת המכרז יש לבחון כמכלול ומצא כי בנסיבות העניין לא ניתן לקבוע שמדובר בהצעה תכסיסנית המעניק ל- CNR

אפשרות לבחור אם לעמוד בתנאים מסוימים של המכרז. בית המשפט התייחס בעניין זה לעמדת אנשי המקצוע, לפיה הלשון בה השתמשה CNR היא צופה פני עתיד, במובן זה שבשלב ההצעה היא מתכוונת לקיים את התנאים אם תזכה. נוכח כל האמור, בית המשפט המחוזי דחה את עתירותיהן של המבקשת ושל CAF . על פסק הדין הוגש הערעור מושא ההליך העיקרי על ידי המבקשת, ובמסגרתו הוגשה הבקשה שלפניי לסעד זמני. לא למותר לציין, כי גם CAF ערערה על פסק הדין לבית משפט זה (עע"ם 4609/15) (להלן: הערעור המקביל ) , ובעקבות בקשה שהגישה לקביעת מועד דיון בערעור בדחיפות, הורה הרשם ג' לובינסקי זיו כי הדיון בערעור המקביל ייקבע לא יאוחר מיום 31.12.2016.

הבקשה למתן סעד זמני

11.

בבקשה שלפניי, המבקשת עותרת כי אוציא צו זמני המקפיא את ההתקשרות בין נת"ע לבין CNR ואת העבודות מכוח המכרז, וזאת עד להכרעה בערעור. לעמדת המבקשת, מאזן הנוחות בבקשה נוטה לטובתה וסיכויי הערעור הלכאוריים הם טובים.

12.

בכל הנוגע ל מאזן הנוחות , המבקשת גורסת כי המכרז אינו מכרז רגיל למתן שירות מתמשך – בו אין קושי להפקיע את הזכייה לאחר הכרעה בערעור – אלא מדובר במכרז מורכב ויקר המחייב ייצור קרונות מיוחדים התפורים לדרישותיה של נת"ע. לטעמה, ככל שימשיכו העבודות לתכנון הקרונות – אשר החלו עם חתימת החוזה בין נת"ע לבין CNR

– כך יקשה לבטל את תוצאת המכרז מחמת מעשה עשוי, והערעור עלול להפוך לתיאורטי. מצב דברים זה, לגישת המבקשת, אף מנוגד לאינטרס הציבורי בבירור הטענות העקרוניות בתחום דיני המכרזים, אותן היא מעלה בערעור. מאידך, המבקשת סבורה כי לא ייגרם כל נזק מדחיית בקשתה, שכן ההפעלה המסחרית של הקרונות במסגרת הקו האדום אינה צפויה עד לשנת 2021, ולכן תהליך ייצור הקרונות אינו מצוי בשלב שבו הקפאתו עשויה להביא לעיכוב בלוחות הזמנים של הפרויקט.

13.

באשר ל סיכויי הערעור , המבקשת מציינת כי ערעורה נוגע להנחות יסוד שגויות של בית המשפט המחוזי בפסק דינו. כך, המבקשת סבורה כי בית המשפט המחוזי טעה בכך שראה בטענותיה בדבר הטיית שלבי בחינת תנאי הסף והבחינה הטכנית במכרז לטובת הצעתה של CNR – אשר הייתה צפויה להיות הזולה ביותר

– כטענה לשחיתות. לדידה של המבקשת, כל שטענה הוא שאופן ניהול המכרז מקים חשש של ממש להטיה לטובת CNR וכי היא הציגה ביסוס מספיק לחשש ממשי זה בכך שהצביעה על השגיאות הרבות שנפלו במהלך ניהול המכרז.

בהמשך לכך, המבקשת טוענת כי בפסק הדין נפלו שגיאות מהותיות בהסתמך על הנחות היסוד המצוינות לעיל. כך, המבקשת סבורה כי בית המשפט המחוזי שגה הן בקביעה שהמבחנים הקבועים בנוהל הבדיקה אינן חייבים בפרסום; הן בקביעה שלא נפל פגם בשינוי באמות המידה שפורסמו לאחר פתיחת ההצעות; והן בקביעתו בדבר שינוי וביטול חלק ממבחני המשנה. בנוסף, המבקשת טענה כי בית המשפט התעלם מכך שהצעתה של CNR הייתה מותנית באופן אשר עשה את הצעתה פלסתר, ואף לא עמדה בתנאי הסף. לבסוף, המבקשת טוענת כי לא היה מקום לקבוע שהיא הפרה את ההסדר הדיוני בהתנהלותה ובטענותיה, קביעה אשר לטעמה השפיעה על אופן התייחסותו של בית המשפט המחוזי לעתירתה.

14.

נת"ע, מצידה, סבורה כי יש לדחות את הבקשה. לגישתה, המכרז מושא הבקשה שלפניי הוא חלק ממארג מכרזים בהיקף של מיליארדי שקלים, כאשר שילוב כלל הפעולות והעבודות הוא קריטי, וכל עיכוב ברכיב כלשהו צפוי להשליך על יתר ההתקשרויות וכך לגרום לנזקים עצומים. משכך, נת"ע גורסת כי אין ממש בטענת המבקשת לפיה אספקת הקרונות אינה מצויה בשלב קריטי מבחינת הפרויקט כולו. יחד עם זאת, נת"ע מציינת כי אם יש ממש בטענת המבקשת לפיה הפרויקט אינו מצוי בשלב קריטי, הרי שהדבר שומט את הקרקע מתחת לטענה כי דחיית הבקשה לסעד זמני עשויה להביא למעשה עשוי. עוד לעמדת נת"ע, המבקשת כלל לא עמדה בנטל להוכיח שייגרם לה עצמה נזק כלשהו מכוח שלא יינתן לה הסעד הזמני המבוקש על ידה. היא מטעימה כי הסעד המבוקש על ידי המבקשת אינו הכרזה עליה כזוכה במכרז אלא ביטול המכרז כולו, סעד אשר אין כל מניעה להעניק לה ככל שערעורה יתקבל בסופו של דבר – וכי בכל מקרה, תוכל המבקשת להיפרע על דרך של פיצוי כספי מנת"ע. נוכח האמור, נת"ע סבורה כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לכיוון דחיית הבקשה והמשך הוצאה לפועל של המכרז.

15.

נת"ע סומכת את ידה על קביעתו של בית המשפט המחוזי כי לא נפל פגם בעבודתה של ועדת המכרזים, וכי הליך הבדיקה וההערכה של ההצעות נעשה בהתאם למבחנים ולאמות המידה שפורסמו. נת"ע מדגישה כי פסק הדין מפורט ומנומק כדבעי, ועל כן לגישתה סיכויי הערעור הם קלושים. בפרט, נת"ע מטעימה כי טענותיה של המבקשת בערעור הן טענות אשר נדחו בבית המשפט המחוזי לאחר דיון מקיף ומעמיק, תוך שנקבע כי לא בוססו בתשתית עובדתית כלשהי – כך שלדידה, אין כל עילה להתערבות בממצאיו ובקביעותיו של בית המשפט המחוזי.

לבסוף, נת"ע טוענת לחוסר תום לב מצדה של המבקשת בהגשת הבקשה, וזאת הן משום שלטעמה לא הוצגו בבקשה הנתונים העובדתיים המלאים, והן בשל שיהוי בהגשתה.

16.

CNR

סבורה כי הבקשה שלפניי משוללת יסוד, מאחר ולגישתה סיכויי הערעור הם קלושים ומאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המשיבות. CNR

מטעימה כי ההליך בבית המשפט המחוזי התנהל במשך ארבעה חודשים מבלי שניתן סעד זמני, לאחר שבקשתה של המבקשת למתן צו ארעי נדחתה, ואף היא מעלה טענות בדבר תום ליבה של המבקשת בהגשת הבקשה שלפניי.

בכל הנוגע ל סיכויי הערעור , CNR

מעלה טענות דומות לאלה של נת"ע, לפיהן הערעור מושא ההליך העיקרי הוא למעשה חזרה על טענות שנותחו בהרחבה ונדחו על ידי בית המשפט המחוזי, וקודם לכן על ידי ועדת המכרזים. לשיטת CNR , בפסק הדין לא נפלה כל שגגה ביחס ל"הנחות היסוד", שכן לעמדתה מדובר בממצאים המבוססים על ההאשמות השונות אותן העלתה המבקשת בעתירתה ובדיונים בה, ואשר אותן ניסתה "לרכך" בהמשך. עוד לדידה של CNR , סיכויי הערעור קלושים אף מהטעם שהסוגיות אותן מעלה המבקשת נוגעות לליבת שיקול הדעת והמומחיות של ועדת המכרזים, ואשר בית המשפט אינו נוטה להתערב בהן.

באשר ל מאזן הנוחות , CNR

מטעימה תחילה כי סיווג המכרז כמכרז הקמה, בשונה ממכרז לאספקת שירותים, אינו מצדיק מתן סעד זמני – שכן, לגישתה ניתן לבטל את המכרז אם טרם הושלם, ולחלופין לפצות את המבקשת בכסף. בעניין זה, CNR

טוענת כי זכייתה במכרז היא מעשה עשוי, וכי ממילא לא ניתן לבטל את המכרז ולהחליפו במכרז חדש מבלי ליצור עיכוב משמעותי בפרויקט הרכבת הקלה בגוש דן. לעומת זאת, CNR מדגישה כי לה עצמה ייגרמו נזקים כבדים מעיכוב בעבודות הנגזרות מהתקשרותה עם נת"ע בעקבות זכייתה במכרז. כך, CNR

מדגישה כי השקיעה עד כה סכומים משמעותיים בהוצאה לפועל של זכייתה ובהליך התכנון, וכי קבלת הבקשה עשויה להוריד חלק לא מבוטל מהשקעה זו לטמיון. לבסוף,

CNR גורסת כי האינטרס הציבורי בקידום מהיר של פרויקט הרכבת הקלה תומך אף הוא בדחיית הבקשה, שכן לגישתה עיכוב בהוצאת המכרז אל הפועל תביא לעיכוב ניכר בהקמת הקו האדום.

17.

בשונה מנת"ע ו- CNR , CAF

אינה מתנגדת למתן הסעד הזמני המבוקש, אך לטעמה סעד זה אינו נדרש בשלב זה. כך, CAF

מדגישה כי במסגרת הערעור המקביל, הורה רשם בית משפט זה לקבוע את הדיון בערעור עד ליום 31.12.2016 לכל המאוחר – וכי ניתן להניח שערעור המבקשת יישמע במאוחר עם הערעור המקביל. CAF שותפה לעמדת המבקשת כי בשלב הנוכחי, עיכוב ההתקשרות בין נת"ע לבין CNR לא יגרום לעיכוב בהקמתו של הקו האדום, אשר אינו מתוכנן להתחיל לפעול בשנת 2021. עם זאת, CAF מוסיפה ומציינת כי המכרז מצוי כעת בשלב התכנון הצפוי להימשך עד חודש אפריל 2017 – ולכן עד לאותו מועד לא יכול להיווצר, לגישת CAF , מעשה עשוי אשר ימנע את ביטול המכרז, שכן טרם יוחל בייצור הקרונות בפועל על ידי CNR . משכך, לעמדתה של CAF , לא ייגרם למבקשת כל נזק מדחיית בקשתה. באשר לטענתה של CNR

כי זכייתה במכרז מהווה מעשה עשוי כבר בשלב זה, נוכח השקעתה העצומה עד לשלב זה, CAF

טוענת כי אין בטענה ממש וכי CNR ונת"ע נטלו על עצמן את הסיכון להפסד ההשקעה בכך שהמשיכו לקדם את ההתקשרות ביניהן חרף ההליכים המתנהלים.

דיון והכרעה

18.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה שלפניי להידחות.

19.

כידוע, בבואו של בית המשפט לשקול האם להיעתר לבקשה למתן סעד זמני, עליו להשתכנע כי סיכויי הערעור הלכאוריים טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו של המבקש, במובן זה שאם לא יעוכב ביצוע פסק הדין יהיה קושי ממשי להשיב את המצב לקדמותו (ראו: עע"ם 254/16 עיריית רמלה נ' א.ג.ו. נכסים בע"מ , פסקה 18 (17.4.2016); עע"ם 6417/15 דרעי נ' משרד הבינוי והשיכון , פסקה 11 (22.10.2015)). שני התנאים הללו מקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות", כך שניתן להקל בתנאי אחד במידה שמשקלו של האחר משמעותי בנסיבות העניין (ראו: ע"א 958/16 עצמון נ' הממונה על הגבלים עסקיים , פסקה 11 (6.3.2016);

עע"ם 5683/15 המועצה המקומית בנימינה – גבעת עדה נ' מועצה אזורית חוף הכרמל , פסקה 4 (9.9.2015)). בנוסף, כאשר עסקינן בהליך מנהלי, בית המשפט נדרש להתייחס במסגרת מאזן הנוחות גם להשלכות הבקשה למתן סעד זמני על האינטרס הציבורי (עע"ם 8383/15 אלפא אפיקים ייעוץ והדרכה בע"מ נ' ועדת המכרזים – מכרז פומבי 21/2015 , פסקה 8 (11.1.2016); עע"ם 5613/15 ע.מ.ת. ערוצי מדידה ותשתיות בע"מ נ' נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ , פסקה 3 (8.9.2015)).

20.

במקרה שלפניי, סבורני כי במכלול הנסיבות, לא עלה בידי המבקשת להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. ההתקשרות בין נת"ע לבין CNR עודנה מצויה בשלב התכנון, שצפוי להימשך עד לחודש אפריל 2017. במסגרת שלב זה, הקודם להליך הייצור וההקמה בפועל, מגישה CNR את תכניותיה ותכנוניה ביחס להיבטים שונים של הקרונות, לאישורה של נת"ע, ובין היתר, מערכות בקרה, בלימה וכיוצא באלה. כל עוד מצויה ההתקשרות בשלב זה, טרם החל בייצורם של הקרונות בפועל, וכך – ככל שערעורה של המבקשת ידון ויוכרע בטרם יסתיים שלב התכנון – מוקהה במידה ניכרת החשש כי דחיית הבקשה והמשך ביצוע העבודות מכוח ההתקשרות, תיצור "מציאות בשטח" אשר תמנע, במידת הצורך, את ביטול תוצאת המכרז והפקעת זכייתה של המשיבה 2. כפי שצוין לעיל, בערעור המקביל נקבע בהחלטת רשם בית משפט זה כי הדיון בערעור – אשר ניתן להניח כי יאוחד עם הדיון בערעורה של המבקשת – יתקיים עד ליום 31.12.2016. משכך, נותר פרק זמן מספיק להכרעה בערעור המבקשת גופו, בטרם תעבור ההתקשרות בין נת"ע לבין CNR

לשלב הייצור, וניתן יהיה לבטל את הזכייה במכרז ככל שהערעור יתקבל.

21.

אל מול נזקה הנטען של המבקשת, סבורני כי קבלת הבקשה עשויה להביא לכך שחלק מהשקעתה הכספית הניכרת של CNR

בהליכי התכנון ובהתקשרויות עם חברות למתן שירותים עד לשלב זה תרד לטמיון. אמנם, נזק זה ניתן לפיצוי כספי במידת הצורך ואינו בלתי הפיך, אך לטעמי תוצאה זו אינה מוצדקת בשלב זה, כאשר ההשקעה בוצעה כדין, מכוח ההתקשרות עם נת"ע לאחר זכייתה של CNR , ולאחר שבקשה למתן סעד זמני שעניינו עיכוב ההתקשרות נדחתה על בית המשפט המחוזי במהלך הדיון בעתירות.

בנוסף, לדידי, קבלת הבקשה עשויה לפגוע באינטרס הציבורי. מקובלות עליי טענות נת"ע ו-

CNR

כי מערכת המכרזים להקמת הקו האדום, אשר המכרז מושא הבקשה שלפניי הוא חלק ממנה, היא מערכת השלובה זו בזו, כך שעיכוב ההתקשרות מכוח מכרז אחד עשויה להביא לעיכובים בהוצאתם לפועל של מכרזים אחרים ועבודות מכוחם – באופן אשר עלול להביא לעיכוב בהוצאתו לפועל של הפרויקט כולו. נוכח אי-הנוחות הרבה הגלומה בעבודות הקמת הרכבת הקלה לתושבי אזור גוש דן בכלל והעיר תל אביב-יפו בפרט, ונוכח החשיבות הרבה בהקמת מערכת הסעת נוסעים המונית באזור גוש דן בהקדם כפרויקט לאומי, ברי כי כל עיכוב בביצוע הפרויקט עומד בניגוד מוחלט לאינטרס הציבורי. על יסוד האמור, אני מוצא כי מאזן הנוחות נוטה לכיוון דחיית הבקשה שלפניי.

22.

כמו כן, דומני כי אף סיכויי הערעור הלכאוריים אינם תומכים בקבלת הבקשה. הסעד המבוקש על ידי המבקשת בערעור הוא ביטולו של המכרז ועריכת מכרז חדש תחתיו. הלכה פסוקה היא שסעד מעין זה הוא סעד חריג, אפילו כאשר נפל בהליך המכרז פגם מהותי – וכי הוא שמור למקרים יוצאי דופן בהן לא קיימת חלופה ראויה אחרת (ראו למשל: עע"ם 4529/15 אורט ישראל (חל"צ) נ' המועצה המקומית דלית אל כרמל , פסקה 15 (24.8.2015); עע"ם 5159/08 מיציוסי הסעות בע"מ נ' אור הסעות ג.ד. , פסקה כ"ז (4.3.2008); עע"ם 7111/03 "יוסף חורי" חברה לעבודות בנין בע"מ נ' מדינת ישראל ע"י מנהל מקרקעי ישראל , פ"ד נח(6) 170, פסקה 14 (2004)). במקרה שלפניי, נראה על פניו, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, שלא מתקיימות נסיבות חריגות כאמור וכי קיימת חלופה ראויה לביטול המכרז. החלק הארי של טענות המבקשת בערעורה נוגע להצעתה של CNR

ולהתנהלות ועדת המכרזים ביחס להצעה זו. ואולם, יוזכר כי הצעתה של המבקשת הגיעה בסופו של דבר למקום השלישי במכרז, אחרי הצעותיהן של CNR ושל CAF . אפילו היה ויתקבלו טענות המבקשת נגד הצעתה של CNR במידה אשר תביא לפסילת הצעה זו, עדיין תיוותר הצעתה של CAF כהצעה עדיפה על פני הצעתה של המבקשת. משכך, נראה על פניו כי הסיכוי שערעורה של המבקשת יתקבל במובן זה שיינתן לה הסעד האופרטיבי המבוקש על ידה, קרי ביטול המכרז, אינו גבוה ועל כן, אף הוא מטה את הכף אל עבר דחיית הבקשה.

23.

סוף דבר, הבקשה נדחית. למען הזהירות, יומן בית המשפט מתבקש לקבוע אף את ערעור המבקשת לדיון לא יאוחר מיום 31.12.2016, לאותו מועד בו ייקבע הדיון בעע"ם 4609/15.