החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

עע"מ 464/22 עיריית בת ים נ. שלומית ביטון

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · עיכוב ביצוע הוצאותבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט הורה על המשך השיעבוד על הנכס עד להכרעה בערעור, בהתחשב בהצהרת המשיבה שלא תבצע עסקאות בנכס. בקשה לעיכוב תשלום ההוצאות נדחתה, שכן המבקשת לא הרימה את הנטל להוכיח פגיעה חמורה או חשש שהמשיבה לא תוכל להשיב את הכספים. לא נעשה צו להוצאות.

העובדות

המשיבה הצהירה כי אין בכוונתה לערוך עסקאות בנכס בתקופה שבה יידון הערעור. נפסקו הוצאות לטובת המשיבה, והמבקשת ביקשה עיכוב ביצועם. המשיבה היא בעלת נכס.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על עיכוב ביצוע חיוב בהוצאות משפט שנפסקו לטובת המשיבה עד להכרעה בערעור?
  2. 2.האם יש להורות על המשך השיעבוד על נכס במאזן הנוחות עד להכרעה בערעור?

הלכות

  1. 1

    ככלל, בבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין המטיל חיוב כספי, לרבות הוצאות, הנטייה היא שלא להיעתר אלא במקרים שיש בהם הצדקה עניינית.

    ״ככלל, במקרים שבהם מבוקש עיכוב ביצוע של פסק דין המטיל חיוב כספי – ובכלל זה הוצאות משפט – הנטייה היא שלא להיעתר לבקשה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    המבקש לעיכוב ביצוע חייב להוכיח פגיעה חמורה ובלתי הפיכה או חשש ממשי שהמשיב לא יוכל להשיב את הכספים אם הערעור יתקבל.

    ״המבקשת לא עמדה בנטל זה, בפרט כאשר המשיבה במקרה דנן בעלת נכס,״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • מאזן הנוחות
  • הוצאות משפט
  • שיעבוד
  • ערעור
  • פגיעה חמורה ובלתי הפיכה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

עע"ם 464/22

לפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

המבקשת:

עיריית בת ים

נ ג ד

המשיבה:

שלומית ביטון

בקשה למתן סעד זמני

בערעור על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד (כב' השופט

צ' דותן

)

בעת"ם 35104-06-20 מיום 14.12.2021

בשם המבקשת:

עו"ד מילי ויס ורסנו

בשם המשיבה:

עו"ד יעקב רוזנשיין

החלטה

עיינתי בבקשה ובנספחיה, ושקלתי את טיעוני הצדדים. המשיבה הצהירה כי אין בכוונתה לערוך עסקאות בנכס בתקופה שבה יידון הערעור. משכך, ובגדר מאזן הנוחות, אני מורה כי השיעבוד על הנכס נושא ההליך, הידוע כגוש 5116 חלקה 12/3 בראשון לציון יעמוד בעינו עד להכרעה בערעור. בצד האמור לא מצאתי עילה להורות על עיכוב תשלום ההוצאות שנפסקו לטובת המשיבה. ככלל, במקרים שבהם מבוקש עיכוב ביצוע של פסק דין המטיל חיוב כספי – ובכלל זה הוצאות משפט – הנטייה היא שלא להיעתר לבקשה אלא במקרים שבהם יש הצדקה עניינית לכך (השוו: ע"א 5074/21 פישר נ' ברבי , פסקה 7 (11.8.2021), ובכלל אלה כאשר נמצא בגדר מאזן הנוחות כי ביצוע החיוב יפגע במבקש פגיעה חמורה ובלתי הפיכה או כי קיים חשש ממשי לכך שהמשיב לא יוכל להשיב את הכספים שישולמו לו אם יתקבל הערעור . המבקשת לא עמדה בנטל זה, בפרט כאשר המשיבה במקרה דנן בעלת נכס, ומשכך לא הוכח כי מצבה הכלכלי לא יאפשר להיפרע ממנה בעתיד, ככל שערעורה של המבקשת יתקבל (השוו: ע"א 7262/17 שמש נ' ישראלי , פסקה 5 (25.9.2017)).

בהינתן התוצאה, לא ייעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, א' באדר א

התשפ"ב (2.2.2022).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1ככלל, בבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין המטיל חיוב כספי, לרבות הוצאות, הנטייה היא שלא להיעתר אלא במקרים שיש בהם הצדקה עניינית.
  2. 2המבקש לעיכוב ביצוע חייב להוכיח פגיעה חמורה ובלתי הפיכה או חשש ממשי שהמשיב לא יוכל להשיב את הכספים אם הערעור יתקבל.