עע"מ 4697/15 רמאל עיסה מדיחה נ. ראש עיריית עכו

1.

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה בעת"מ 24997-04-15, שניתן ביום 6.6.2015 (השופטת ר' למלשטריך-לטר ).

2.

בפסק הדין נדונה החלטת ראש עיריית עכו להפסיק את כהונתה של המבקשת מחברות במועצת העיר עכו, וזאת מהסיבה שמקום מושבה הקבוע אינו בתחום העיריה. בית המשפט לעניינים מנהליים קבע כי לראש העיר ישנה סמכות לקבל החלטה כאמור, וזאת לפי סעיף 123א(א) לפקודת העיריות [נוסח חדש], ולפי תקנות העיריה הקובעות כי מגורי קבע בתחום העיריה מהווים תנאי לכהונה כחבר מועצה. לצד זאת נקבע כי בנסיבות העניין הפעלת הסמכות הייתה כדין. הוסבר, כי ההחלטה בוססה על נתונים עובדתיים שנאספו על ידי חברת חקירות כמו גם על ראיות נוספות. כן הוסבר, כי נטל הוכחת העובדות אשר נדרש לצורך הפעלת הסמכות הוא נטל ההוכחה הנדרש במשפט האזרחי – קרי מאזן הסתברויות – ובנסיבות העניין המשיבים עמדו בו. בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את טענת המבקשת כי החקירה נגדה נוהלה בחוסר סמכות, תוך הפרת פרטיותה ובהיעדר תום לב, בקבעו כי החקירה בוצעה כדין. גם טענות נוספות שהעלתה המבקשת, כגון לעניין הפרת זכות השימוע שלה, נדחו.

3.

ביום 6.7.2015 הגישה המבקשת ערעור על פסק הדין לבית משפט זה. בחלוף כחודש ימים, ביום 11.8.2015, הגישה המבקשת את בקשת עיכוב הביצוע הנוכחית, ובה היא מבקשת להורות כי הפסקת כהונתה כחברת עירייה לא תיכנס לתוקף עד להכרעה בערעור. המבקשת בדעה כי סיכויי הערעור גבוהים, בין היתר מכיוון שלשיטתה בית המשפט לעניינים מנהליים שגה בכך שלא התייחס לטענתה כי החלטת ראש העיריה נבעה ממניעים פוליטיים. המבקשת מוסיפה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה משום שהחלפתה בחבר מועצה חדש עלול להקשות על השבת המצב לקדמותו וכן לגרום לה נזק רב. יודגש כי בבקשת עיכוב הביצוע מצוין כי ביום 8.7.2015 מונה במקום המבקשת חבר מועצה חדש, כך שנכון לעת הזו מקומה לא נשמר לה.

4.

דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת תשובה.

בנסיבות העניין אין מקום לסטות מהכלל המעוגן בתקנה 42 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, לפיו הגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים אין בה, כשלעצמה, כדי לעכב את ביצוע פסק הדין נושא הערעור. בלי לקבוע דבר לעניין סיכויי הערעור, איני סבור כי במקרה דנן קיים חשש ממשי כי היעדר היעתרות לבקשת עיכוב הביצוע תוביל לתוצאות בלתי הפיכות. בהקשר זה יש ליתן משקל רב

לעובדה שהבקשה הוגשה למעלה מחודשיים לאחר שניתן פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים, ולמעלה מחודש לאחר שהוגש כתב הערעור לבית משפט זה. הגשת הבקשה בסד זמנים זה, בפרט בנסיבות שבהן מונה בתוך פרק הזמן האמור חבר מועצה חדש, אינה מאפשרת להורות על עיכוב הביצוע כמבוקש.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.