פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"ם
4765/12
לפני:
כבוד השופט ח' מלצר
המבקשת:
מיניפון מכשירי שמיעה בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
שירותי בריאות כללית
בקשה למתן סעד זמני בגדרי ערעור על
פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב-יפו ב-עת"מ 28526-04-12
מתאריך 5.6.2012 (כב' השופט ד"ר ק' ורדי)
בשם המבקשת:
עו"ד עו"ד רן
פינגרר; עו"ד דנה פינגרר
בשם המשיבה:
עו"ד אמיר דולב;
עו"ד יוני פולק
החלטה
1.
זוהי בקשה למתן סעד זמני, שהוגשה בגדרי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב-יפו מתאריך 5.6.2012 (כב' השופט ד"ר ק' ורדי ). בפסק הדין נדחתה עתירה מנהלית שהגישה המבקשת כנגד המשיבה, בגין כמה החלטות שקיבלה המשיבה, אשר נגעו, בין היתר, למכרז לאספקת מכשירי שמיעה דיגיטליים למבוטחי המשיבה, שהמבקשת סבורה כי היה מקום שהיא תשתתף בו. הבקשה שלפני מכוונת לקבלת צו, אשר יעכב את הליכי המכרז האמור, עד להכרעה בערעור.
בפתח הדברים אביא את תמצית העובדות הצריכות להכרעה.
2.
המבקשת סיפקה מכשירי שמיעה ואביזרי עזר למבוטחי המשיבה מזה מספר שנים. ההתקשרות האחרונה בין הצדדים החלה בשנת 2007 ונסתיימה בתאריך 21.3.2012, בנסיבות שיתוארו בהמשך. בתאריך 2.10.2011 פרסמה המשיבה "קול קורא" לאספקת מכשירי שמיעה דיגיטליים למבוטחיה. ההודעה האמורה נועדה לאתר את רשימת המציעים השונים הפוטנציאליים, העומדים בדרישות המקצועיות הרלבנטיות, אשר יורשו להשתתף בהליכי מכרז עתידי (במסגרת "מכרז סגור") (להלן: המכרז ) . במסגרת המכרז עתידים להיבחר חמישה מציעים, שעימם תתקשר המשיבה לצורך מכירת מכשירי שמיעה, לתקופה של שנה, עם תקופת הארכה אפשרית מסוימת. המבקשת נענתה ל"קול הקורא", והמשיבה הודיעה לה בתאריך 5.12.2011 כי מועמדותה אושרה והיא נמצאה כשירה להשתתף במכרז (ביחד עם עוד עשר חברות אחרות).
3.
בד בבד הצטברו אצל המשיבה תלונות בגין פעולותיה של המבקשת לאספקת מכשירי שמיעה, שנעשו בגדרי ההתקשרות הקודמת בין הצדדים. כך, לדוגמה, נטען כנגד המבקשת: כי היא מבצעת בדיקות שמיעה בצורה רשלנית ובלתי מקצועית; כי היא הגישה למשיבה דרישת תשלום עבור מבוטחים, אשר לא קיבלו בפועל מכשיר שמיעה; כי היא מתקשרת ישירות עם מבוטחים שאינם כשירים משפטית לחתום על מסמכים בעצמם; כי היא לא מודיעה למבוטחים שהם יכולים לקבל החזר חלקי בגין מחירו של המכשיר מן המשיבה (במסגרת סל הבריאות), ועוד. בהתאם לכך זימנה המשיבה את המבקשת לשימוע אצלה, לבירור הטענות הנ"ל. במכתב הזימון ציינה המשיבה גם כי היא שוקלת את הפסקת ההתקשרות עימה, וכן ביטול מעמדה של המבקשת כ"מציעה כשרה" במכרז.
4.
השימוע האמור נערך בתאריך 31.1.2012, ולאחריו הצדדים ניהלו חליפת מכתבים ארוכה, והמשיבה בדקה עוד מסמכים ונתונים רבים שמסרה לה המבקשת. בהמשך נערכו דיונים בנושא בועדת השימוע ובועדת המכרזים, ובסיומם של ההליכים הנ"ל החליטה ועדת המכרזים של המשיבה לבטל את כשרות המבקשת להשתתף במכרז האמור. ועדת המכרזים ציינה בהחלטתה כי הוכח בפניה שנעשו טעויות רבות על ידי המבקשת, וכי היא השתכנעה שהטעויות הנ"ל לא נעשו בתום-לב, אלא המדובר בהתנהלות שיטתית ופסולה מצד המבקשת, אשר יש בה כדי להעיד על חוסר אמינותה (ואף נטען שם כי ייתכן שהמעשים גובלים בפלילים). על אותו הרקע החליטה המשיבה גם להפסיק את ההתקשרות שהיתה לה עם המשיבה.
בחודש מרץ 2012 פורסם המכרז, מושא ההליך, כשהמבקשת מנועה מלהשתתף בו.
5.
המבקשת הגישה עתירה מנהלית כנגד ההחלטות הנ"ל (והחלטה נוספת שאיננה רלבנטית לענייננו), בגדרן היא העלתה טענות שנגעו לזכות השימוע שלה ולסבירות ההחלטה למנוע ממנה להשתתף במכרז. בעקבות הגשת העתירה הסכימה המשיבה לערוך למבקשת שימוע נוסף, אך גם בסופו (ולאחר בדיקות נוספות) – המשיבה לא שינתה מעמדתה. המועד האחרון להגשת הצעות למכרז הנ"ל עוכב בהחלטת בית המשפט הנכבד עד למתן פסק הדין בעתירה.
6.
בתאריך 5.6.2012 דחה בית המשפט הנכבד לעניינים מנהליים את טענותיה של המבקשת, כשהוא קובע, בין היתר, כדלקמן:
"לכל הפחות מדובר ברשלנות רבתי של העותרת [המבקשת כאן – ח"מ ] ובטעויות רבות שנעשו על ידה ו/או הסתמכות על סוכני משנה שפעלו שלא כדין. אך מדובר, במה שנתגלה עד כה, בתמונה עגומה של לפחות תקלות וטעויות המעוררות גם חשדות למעשים פליליים, חשדות שייבדקו על-ידי המשטרה, כאשר לא ניתן לקבל את ההסבר של העותרת על "עומס יתר" עקב השתתפות בסל, כהסבר מספיק לממצאים שהתגלו" (ראו: פסקה 23 לפסק הדין).
נוכח האמור לעיל בית המשפט הנכבד קבע כי המשיבה היתה רשאית, למצער, להחליט על ביטול מעמדה של המבקשת כמציעה כשרה במכרז, ועל הפסקת ההתקשרות עימה.
פסק הדין ניתן בתאריך 5.6.2012, ובהתאם לכך המועד האחרון להגשת הצעות למכרז נקבע לתאריך 12.6.20120.
7.
לאחר מתן פסק הדין, ולפני הגשת הערעור (שהוגש בתאריך 18.6.2012), המבקשת ביקשה מבית המשפט הנכבד לעניינים מנהליים כי יינתן צו זמני לעיכוב הליכי המכרז, עד להכרעה בערעור. הבקשה האמורה הוגשה בתאריך 13.6.2012 – קרי, שמונה ימים לאחר מתן פסק הדין, ובשלב שבו מועד הגשת ההצעות במכרז כבר חלף.
בית המשפט הנכבד לעניינים מנהליים דחה את הבקשה בתאריך 17.6.2012, ומכאן הבקשה שלפניי.
8.
המבקשת גורסת בגדרי הבקשה כי אם לא יינתן הסעד המבוקש, ייגרם לה נזק קשה ובלתי הפיך (עד כדי קריסה כלכלית). בנוסף היא מעלה טענות שונות שמראות, לשיטתה, על כך שסיכויי הערעורים שלה טובים. כפועל יוצא מכך, המבקשת עותרת לקבלת צו זמני לעיכוב הליכי המכרז, או לחלופין להוצאת צו אשר יעכב את ההכרזה על הזכייה במכרז, בנוגע לספק אחד מתוך החמישה שעתידים להיבחר, או לחילופי חילופין היא מבקשת כי בית המשפט יורה לועדת המכרזים לבחון את עמידת המבקשת בתנאי המכרז.
9.
המשיבה מסרה בתגובתה לבקשה, שהוגשה בתאריך 5.7.2012, כי יש מקום לדחות את הבקשה, אם מחמת שהיא הוגשה לאחר שהמועד האחרון להגשת הצעות במכרז עבר, ואם מאחר שסיכויי הערעור נמוכים, לטענתה, ולא ייגרם למבקשת נזק בלתי הפיך מדחיית הבקשה.
10.
זה המקום לציין מספר התפתחויות שהתרחשו בתקופה שבין הגשת הבקשה לבין קבלת תגובה המשיבה לה. בתאריך 18.6.2012 הוגשה הבקשה שלפניי (שתוארה על ידי המבקשת כ: "בקשה דחופה למתן סעד זמני לתקופת הערעור"). עוד באותו יום קבעתי כי המשיבה תגיב לבקשה עד לתאריך 5.7.2012 (ונמנעתי מלתת סעד ארעי בשלב זה). יום לאחר מכן, בתאריך 19.6.2012, הגישה המבקשת: "בקשה דחופה לקיצור המועד למתן תגובת המשיבה", אשר נדחתה על ידי בלא תגובה בתאריך 21.6.2012. לאחר מכן, בתאריך 26.6.2012 הגישה המבקשת: "בקשה דחופה לעיון חוזר", במסגרתה נטען כי בלא סעד ארעי במכלול – יהפוך הערעור כולו לתיאורטי. באותו היום קבעתי כי המשיבה תגיב לבקשה הנ"ל עד למחרת, תאריך 27.6.2012, ולאחר קבלת תגובה המשיבה דחיתי את הבקשה לעיון חוזר בתאריך 28.6.2012, תוך שקבעתי, בין היתר, כדלקמן:
"מתגובת המשיבה לבקשה מתאריך 27.6.2012 עולה כי, ככל הנראה, חלק ניכר מן הנתונים שנזכרו בבקשת המערערת [המבקשת – ח"מ ] – אינם מדויקים, ולא אפרט. עוד עמדה המשיבה על כך שהמערערת הגישה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב-יפו בקשה לסעד זמני בנוגע למכרז, מושא ההליך – רק בתאריך 13.6.2012, וזאת למרות שפסק הדין, מושא הערעור ניתן בתאריך 5.6.2012, והמועד להגשת הצעות במכרז האמור – חלף כבר בתאריך 12.6.2012 (והמערערת היתה מודעת לכך בעת מתן פסק הדין)".
עוד יש לציין כי המבקשת הגישה בתאריך 28.6.2012 בקשה להתיר לה להגיש תשובה לתגובת המשיבה לאותה הבקשה לעיון חוזר, ואולם בקשה זו התייתרה בהחלטתי מאותו היום, שדחתה את הבקשה לעיון חוזר.
עתה משנאספו הנתונים הרלבנטיים, ניתן לעבור להכרעה וכך אעשה מיד בסמוך.
דיון והכרעה
11.
דין הבקשה – להידחות
מן הטעמים שיפורטו להלן.
12.
מבלי לנטוע מסמרות בשאלת סיכויי הערעור, אציין כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד מפורט ומקיף, ונדמה כי הוא לא הותיר אבן על אבן בבוחנו את טענות המבקשת. מעבר לכך פסק הדין מתבסס רובו ככולו על קביעות שבעובדה שנראות בשלב לכאורי זה כמבוססות. עיינתי בטענות המבקשת לעניין זה (ובתגובות המשיבה להן) ולא מצאתי שסיכויי הערעור הם כאלה המצדיקים את מתן הצווים המבוקשים במכלול.
13.
באשר למאזן הנוחות, שהוא העיקר כאן: טענות המבקשת לגבי קריסתה הכלכלית האפשרית – לא בוססו כראוי. מעבר לכך יש לציין:
(א)
הקשר העסקי בין המבקשת למשיבה נותק כבר בחודש מרץ 2012, ומאז ועד היום – כארבעה חודשים – לא נוצר אותו נזק בלתי-הפיך, שהמבקשת טוענת לו.
(ב)
אף שלדבריה של המבקשת, יש דחיפות מסוימת במכלול, המבקשת ראתה לנכון להגיש את הבקשה הראשונה למתן סעד זמני (לבית המשפט הנכבד לעניינים מנהליים) רק בתאריך 13.6.2012, וזאת – יום לאחר שהתאריך האחרון להגשת הצעות במכרז חלף, ושמונה ימים לאחר מתן פסק הדין, מושא הערעור.
14.
שיקולים נוספים תומכים בדחיית הבקשה:
ראשית ,
העובדה כי למבקשת יעמוד, למצער, סעד כספי, אם יתקבלו טענותיה (ראו: עע"ם 4538/05 אחים זילברשלג בע"מ דרורי שירותי חשמל בע"מ (לא פורסם, 16.6.2005); עיינו: עומר דקל מכרזים כרך ב' 345-344 (2006)).
שנית ,
המדובר במכרז שתוקפו
שנה אחת (עם אפשרות מסוימת להארכה), אשר הליכיו הוקפאו כבר לתקופה שבה נוהלו ההליכים בבית המשפט הנכבד לעניינים מנהליים, ולא נראה שיש מקום להמשך הדחייה.
לבסוף , כפי שמציינת המשיבה בנושא זה, קיימים במכלול צדדים שלישיים – החברות שנמצאו כשירות, והגישו הצעות למכרז – אשר מושפעים לרעה מהמשך הקפאת הליכי המכרז (והמבקשת לא צירפה אותם כצד להליך).
15.
נוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית בזאת. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך-דינה של המשיבה בסכום של 7,500 ש"ח.
ניתנה היום, י"ט תמוז התשע"ב (9.7.2012).
ש ו פ ט