פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"מ
4809/19 -
א'
בר"מ
4815/19
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המערער:
אברהם פירו
נ ג ד
המשיבים:
1. עיריית ירושלים
2. מנהל הארנונה בעיריית ירושלים
3. חברת יו.אס אינטרנשיונל דיזל ישראל
בע"מ
4. גיא כהן
בקשות המערער
בעע"מ 4809/19 ובבר"מ 4815/19 מיום 22.7.2019 להפחתת העירבון בהליכים
שבכותרת; תשובת המשיבים 2-1 בעע"מ 4809/19 ובבר"מ 4815/19 מיום
6.8.2019
החלטה
שני ההליכים הערעוריים שבכותרת הוגשו על ידי אותו מערער-מבקש (אשר יכונה להלן למען הנוחות: המבקש ). בעע"מ 4809/19 משיג המבקש על פסק-דינו של בית המשפט לענינים מינהליים בירושלים (כב' השופטת ד' כהן-לקח ) בעת"מ 11213-12-17 שבו נדחתה עתירה מינהלית
שהגיש כנגד המשיבים 2-1 (להלן: המשיבים ) בגין חוב ארנונה. בבר"מ 4815/19 משיג המבקש על פסק-דינו של בית המשפט לענינים מינהליים בירושלים (כב' השופטת ד' כהן-לקח ) בעמ"נ 11487-12-17 שבמסגרתו נדחה ערעור מינהלי
שהגיש המבקש בנוגע לאותו חוב ארנונה (להלן, בהתאמה: העתירה המינהלית
ו- הערעור המינהלי ).
בבר"מ 4815/19 קבעה המזכירה הראשית כי על המבקש להפקיד עירבון בסך 25,000 ש"ח ואילו בעע"מ 4809/19 נקבע כי עליו להפקיד עירבון בסך 35,000 ש"ח.
לפניי שתי בקשות (זהות למעשה) אשר הוגשו בכל אחד מההליכים דנן ואשר בהן עותר המבקש להפחתת סכומי העירבון האמורים. המשיבים מתנגדים לבקשה.
בבסיס הבקשות עומדת למעשה טענתו של המבקש כי "שני הערעורים אשר הוגשו לבית המשפט העליון הנכבד, שזורים זה בזה". המבקש מוסיף וטוען לעניין זה כי "שני ההליכים בבית המשפט קמא נקבעו לדיון באותו היום ונדונו במאוחד
על ידי בית המשפט קמא" [ההדגשה שלי – ר' ג']. כמו כן נסמכת הבקשה על מצבו הרפואי והכלכלי של המבקש.
אומר תחילה כי לא מצאתי לנכון להורות על הפחתת סכומי העירבונות אך בשל מצבו הכלכלי של המבקש או לנוכח נסיבותיו האישיות ומקובלת עלי טענת המשיבים כי הבקשות אינן מציגות כל תשתית עובדתית רלוונטית ועדכנית לעניין זה. יוער, כי המבקש לא הסביר כיצד הוא מממן את ייצוגו והמשפטי ולא נימק מדוע אין באפשרותו להסתייע בסביבתו הקרובה לצורך גיוס סכומי העירבון.
אשר לטעם הנוסף העומד בבסיס הבקשות - אכן, שני פסקי הדין – זה שניתן בעתירה המינהלית וזה שניתן בערעור המינהלי – ניתנו על ידי אותו מותב ובאותו מועד והם נוגעים בסופו של דבר לאותו חוב ארנונה ולאותם צדדים והרקע העובדתי כפי שהובא בשני פסקי-הדין הוא למעשה זהה. ואולם, עיון בפסקי הדין מושא ההליכים דנן מלמד כי אין ממש בטענת המבקש כי ההליכים נדונו "במאוחד". עמד על כך בית המשפט לעניינים מינהליים
בשני פסקי הדין שיצאו תחת ידו, בציינו (בפסק-הדין מושא עע"מ 4809/19) כי:
" יוער כי עם הגשת העתירה שבכותרת, הגיש העותר גם ערעור מינהלי... הדיון בעתירה ובערעור לא אוחד . העירייה הייתה מיוצגת מתחילת הדרך בכל אחד מההליכים על-ידי משרדי עורכי-דין נפרדים. כתבי-הטענות בשני ההליכים הוגשו אף הם בנפרד, וגם סיכומיהם בעל-פה של הצדדים בדיון שהתקיים לפניי ביום 2.6.2019, התייחסו בנפרד לעתירה ולערעור..." ( שם , בעמ' 2 לפסק-הדין; ההדגשה שלי – ר' ג').
בנסיבות אלה ומשהמבקש מלין בגדר שני הליכים ערעוריים נפרדים
שהוגשו לבית משפט זה על שני פסק-דין נפרדים , ובשים לב לכך שההליך האחד הינו ערעור בזכות וההליך השני הינו בקשת רשות ערעור (וכידוע בכל אחד מן ההליכים חלים סדרי דין שונים ) הרי שבצדק קבעה המזכירה הראשית כי על המבקש להפקיד סכומי עירבון נפרדים
בכל אחד מן ההליכים (השוו, רע"א 4359/15 ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ
(7.7.2015)).
עם זאת לאחר בחינה של מכלול נסיבות העניין ראיתי לנכון להפחית את שיעור העירבון בעע"מ 4809/19 לכדי סכום של 25,000 ש"ח.
אשר על כן המבקש יפקיד בעע"מ 4809/19 עירבון בסך 25,000 ש"ח וכן עליו להפקיד בבר"מ 4815/19 עירבון בסך 25,000 ש"ח. העירבונות יופקדו עד ליום 25.8.2019 שאם לא כן יירשמו ההליכים לדחייה ללא צורך בהודעה נוספת.
יוער למען הסר ספק כי בשלב זה לא ניתן להורות על איחוד הדיון בשני ההליכים שבכותרת וזאת משלא ניתנה החלטה של גורם שיפוטי מתאים בדבר העברת בקשת רשות הערעור לדיון בפני הרכב (השוו, רע"א 4359/15 הנזכר לעיל).
המזכירות תתייק החלטה זו בתיק השופט בבר"מ 4815/19 ובתיקי השופטים בעע"מ 4809/19.
ניתנה
היום, י"א באב התשע"ט (12.8.2019).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם