רע"א 4359/15 ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ נ. תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע

בקשות רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ד' קרת-מאיר) מיום 2.6.2015 בה הוכרעו בקשות למתן הוראות למומחים שמונו מטעם בית המשפט.

1.

ביום 24.3.2015 נתן בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת ד' קרת מאיר) פסק-דין בתובענה שהגישה המבקשת ברע"א 4359/15 והמשיבה ברע"א 4651/15 - חברת ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ (להלן: ס.ב. ), נגד המשיבים ברע"א 4359/15 והמבקשים ברע"א 4651/15 – תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ ובעל השליטה בה (להלן יחד: תינהב ). פרטי הסכסוך בין ס.ב. ובין תינהב מפורטים בהרחבה בהחלטה מיום 24.3.2015 בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שהגישה ס.ב. (ע"א 1282/15 ס.ב. ניהול מקרקעין נ' תינהב חברה לבניה ולפיתוח (1990) בע"מ (24.3.2015)) ועל-כן נעמוד עליהם בתמצית. תינהב היא בעלת השליטה (80%) בחברת מגדל השעון בע"מ ביפו, ולס.ב. 20% ממניות החברה. בין הצדדים סכסוך ארוך שנים שהוליד הליכים משפטיים רבים ועניינה של התובענה דנן אותה הגישה ס.ב. הוא טענת קיפוחה כבעלת מניות, בין היתר, בשל האופן בו ניהלה תינהב את החברה ואת נכס המקרקעין שבבעלותה ביפו (להלן: הנכס ). לצורך בחינת הסוגיות החשבונאיות השונות שעלו בתביעתה של ס.ב. מינה בית המשפט המחוזי כמומחה מטעמו את רו"ח חן ברדיצ'ב (להלן: המומחה ) ובפסק דינו מיום 24.3.2015 הורה למומחה, בין היתר, להכין פסיקתה המכריעה בסוגיות אלה לפי ההנחיות שניתנו לכך בפסק הדין. עוד קבע בית המשפט המחוזי בפסק הדין כי הסעד ההולם להסרת הקיפוח שנוצר כתוצאה מכך שהצדדים הגיעו למבוי סתום הוא של היפרדות בדרך של מכירה כפויה של מניות ס.ב. לתינהב על-פי ערכן הריאלי. לצורך כך, מינה בית המשפט המחוזי את רו"ח יובל זילברשטיין כמעריך שווי (להלן:

מעריך השווי ) והורה כי לאחר חתימת הפסיקתה היא תועבר אליו יחד עם פסק הדין ועל סמך אלו יכין מעריך השווי את הערכתו ובהתאם לאמור בה יערכו הצדדים הסכם לרכישת מניות ס.ב. על-ידי תינהב.

להשלמת התמונה יצוין כי לאחר מתן פסק-הדין הגישו שני הצדדים ערעור עליו (ע"א 1282/15), וס.ב. הגישה מצידה גם בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. בקשה זו נתקבלה בחלקה ביום 24.3.2015 ונקבע כי ביצוע המכר הכפוי והעברת המניות של ס.ב. לתינהב יעוכבו עד להכרעה בערעור. אך עם זאת נקבע כי אין לעכב את עבודת המומחה או את עבודת מעריך השווי ועליהם להשלים את עבודתם כהוראת פסק הדין עד לדיון בערעור שייערך עד חודש דצמבר 2015.

2.

לאחר דברים אלה הוסיפו הצדדים והגישו לבית המשפט בקשות שונות שעניינן מתן הוראות למומחה ולמעריך השווי. על אחת מההחלטות הוגשה בקשת רשות ערעור על-ידי ס.ב. (רע"א 2634/15) ובהחלטה מיום 25.6.2015 הוחלט על איחוד הדיון בה עם הדיון בערעור. הבקשות דנן נסובות על החלטה בבקשות נוספות שהגישו הצדדים למתן הוראות למומחה ולמעריך השווי. תינהב מצידה ביקשה מבית המשפט כי יאסור על הצדדים ליצור קשר עם מעריך השווי אלא באמצעות באי כוחם ולהורות לו להתעלם מטענות שונות שהעלתה ס.ב. בפניו. עוד ביקשה תינהב להורות לס.ב. לשלם את חלקה במקדמת שכר הטרחה וכי הערכת השווי של החברה תיעשה ליום 31.12.2011 (השנה בה הוגשה התובענה) ולא לגבי ערכן של המניות היום. ס.ב. התנגדה לבקשה זו וביקשה לקצוב למומחה מועד להכנת פסיקתה וכן טענה כי יש לעדכן את חוות הדעת שמכין המומחה בנוגע לנתונים כספיים שונים של החברה. עוד ביקשה ס.ב. לאפשר לה לבקר בנכס שבבעלות החברה על-מנת שתוכל לערוך שומה אשר תוצג למעריך השווי טרם הביקור המשותף המתוכנן בנכס של הצדדים עם מעריך השווי. לבסוף עתרה ס.ב. להורות לתינהב לשלם את חוב החברה הנטען לרשויות מע"מ.

3.

בהחלטתו מיום 2.6.2015 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת תינהב בחלקה ודחה את בקשת ס.ב.. בית המשפט ציין כי לא יכריע בעתירותיה של ס.ב. לקצוב למומחה מועד להגשת טיוטת פסיקתה ולעדכן את חוות דעתו, שכן תינהב הגישה לעניין זה בקשה נפרדת שממתינה לתשובתה של ס.ב.. אשר למועד אליו מתייחסת הערכת שווי החברה, קבע בית המשפט כי על הערכת השווי להתייחס לערכן של המניות נכון להיום, ולא כטענת תינהב נכון לשנת 2011, שכן יש להפריד בין הנתונים הרלוונטיים לצורך גיבוש עילת התביעה ובין הנתונים הנדרשים למתן הסעד. בית המשפט הוסיף בהקשר זה כי קבלת בקשת תינהב אף תעמוד בניגוד לתכליתו של סעד המכר הכפוי שהוא איזון בין הצדדים, כך שס.ב. תחויב למכור את מניותיה מחד גיסה ומאידך גיסה היא תקבל את שוויין הריאלי ולא שווי מופחת שנוצר עקב החלטות שהתקבלו על-ידי בעל השליטה בחברה. לעניין התנהלות הצדדים מול מעריך השווי ומסירת המידע לו, ציין בית המשפט כי נראה שנעשו ניסיונות להטעות את מעריך השווי באמצעות מסירת מידע מסולף וחזקה עליו כי לא יושפע ממידע לא רלוונטי, והוסיף והורה לצדדים להימנע מ"הצפת" מעריך השווי והמומחה במידע מטעמם שלא לבקשתם.

בית המשפט הוסיף וחייב את ס.ב. לשלם את המקדמה לתשלום שכר טרחת המומחה וכן דחה את בקשתה לערוך סיור מקדים בנכס, בציינו כי החברה פעילה ומתנהלת ויש למעט "בפרט בשלב זה בחיכוכים מיותרים". בית המשפט הוסיף וציין בהקשר זה כי ממילא ייערך סיור אחד בנכס בהשתתפות מעריך השווי ונציגים מטעם הצדדים ולאחריו יוכלו הצדדים להגיש למעריך השווי שומה מטעמם. אשר לבקשה לחייב את החברה בתשלום חובה הנטען לרשויות מע"מ, קבע בית המשפט כי מאחר שבפסק הדין נקבע שתינהב תמשיך לנהל את החברה, נושאים מנהליה באחריות לשלם כל תשלום הנדרש על פי דין ללא צורך בהוראה שיפוטית בעניין.

מכאן הבקשות שלפניי.

רע"א 4359/15 – בקשת ס.ב.

4.

ס.ב. משיגה בבקשתה על דחיית בקשתה למסירת מידע למומחים. לטענתה, יש להורות על תיקון הדו"חות הכספיים כך שיוגשו למומחים הנתונים המדויקים לביצוע הערכת השווי. לטענת ס.ב., המומחה מצא כי הדו"חות שהכינו תינהב עד לשנת 2011 "כוזבים בעיקרם" וכי היא מסרבת למסור נתונים כספיים לשנים 2015-2011. על כן טוענת ס.ב. כי שגה בית המשפט כשמנע ממנה להעביר למומחה מסמכים, אף על פי שתינהב הגישה למומחה חומרים נוספים, ובניגוד להוראות פסק הדין. עוד משיגה ס.ב. על האיסור לערוך סיור מקדים בנכס, בציינה כי ההוראה פוגעת בשוויון בין הצדדים שכן תינהב שולטת בנכס ומאפשרת לגורמים מטעמה לסייר בו. עוד נטען כי לחברה חובות לרשויות מע"מ וכי יש לחייבה לשלם חובות אלה, בין היתר, נוכח ערבויות אישיות לחובות החברה שנתן מנהל ס.ב. לרשויות מע"מ. לבסוף עותרת ס.ב. לאחד את הדיון בבקשה דנן עם הדיון בע"א 1282/15.

רע"א 4651/15 – בקשת תינהב

5.

בקשת רשות הערעור של תינהב מופנית כלפי הקביעה לפיה שוויין של המניות יהיה בערכן היום. משמעות קביעה זו, כך נטען, היא שתוצאת פסק הדין תיקבע במועד שרירותי בלתי ידוע והיא פתוחה למניפולציות מצד הצדדים, ומכל מקום היא אינה מתיישבת עם הוראת בית המשפט לפיה חוות דעת המומחה תהיה נכונה לחודש אפריל 2011 ועם האיסור על תינהב להמציא מידע חדש למומחה. לשיטת תינהב אין קושי להעריך את שווי החברה נכון לשנת 2011 ולהעניק לס.ב. את ערכן הריאלי באמצעות הוספת ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל של ערך המניות. כמו כן עותרת גם תינהב לאיחוד הדיון בבקשה עם הדיון בע"א 1282/15, ולטענתה מדובר בסוגיה עקרונית אשר ייתכן שהדיון בה יתייתר ככל שתתקבל עמדתה בערעור שהגישה לפיה אין מקום לערוך הערכת שווי וכי יש להורות על מכר כפוי של מניות ס.ב. במחיר נתון.

דיון והכרעה

6.

שתי הבקשות דינן להידחות.

אשר לבקשת ס.ב. (רע"א 4359/15). ס.ב. משיגה, כאמור, על שלוש החלטות של בית המשפט המחוזי: האחת עניינה בהוראת בית המשפט שלא למסור למומחים מידע שלא לפי בקשתם; השנייה, קביעת בית המשפט שאין מקום לאפשר לאנשיה של ס.ב. לסייר בנכס טרם הביקור המשותף שנקבע בו; והשלישית, דחיית בקשת ס.ב. להורות למנהלי החברה לשלם את חובותיה מע"מ. שלוש החלטות אלה הן החלטות דיוניות מובהקות אשר לערכאה הדיונית מסור לגביהן שיקול דעת רחב ובו תמעט על-כן ערכאת הערעור להתערב, להוציא מקרים חריגים (השוו: רע"א 4375/14 כהן נ' רס.אא יזמות והשקעות בע"מ , פיסקה 11 (30.7.2014)). המקרה דנן אינו נמנה עם מקרים חריגים אלה. מכל מקום ובבחינת למעלה מן הצורך אציין כי דין הבקשה להידחות גם לגופם של דברים. אשר להמצאת המידע למומחה שלא לבקשתו, החלטת בית המשפט בהקשר זה תואמת את לשון פסק הדין לפיה "הצדדים אינם רשאים להגיש למומחה מטעם בית המשפט ישירות כל נתון או מסמך" [ההדגשה לא במקור], ואין מקום להתערב בה. אשר לדחיית בקשת ס.ב. לסייר בנכס טרם הסיור המשותף, מקובלים עליי נימוקיו של בית המשפט המחוזי במלואם ומכל מקום ס.ב. לא הצביעה על צורך ממשי לקיים סיור בנפרד שלא עם מעריך השווי, ויש לציין בהקשר זה כי בהחלטתו מיום 6.8.2015 נעתר בית המשפט לבקשת מעריך השווי לערוך סיור משותף נוסף בנכס. אשר לבקשת ס.ב. לחייב את החברה לשלם את חובותיה למע"מ – בדין קבע בית המשפט המחוזי כי אין מקום להחלטה שיפוטית בעניין בשלב זה.

7.

אשר לבקשתה של תינהב (רע"א 4651/15). טעמיו של בית המשפט המחוזי באשר למועד הקובע לפיו יש להעריך את מניות החברה מקובלים עליי ומכל מקום לצורך העמדה שמעלה תינהב בערעור ולפיה אין צורך בהערכת שווי ויש למכור את המניות במחיר נתון, הערכת שווי למועד הנטען (31.12.2011) אינה מעלה ואינה מורידה.

משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.