עע"מ 481/15 כוכב נוצץ ג.גדבאן בע"מ נ. מועצה מקומית חורפיש

1.

בפני בקשה למתן סעד זמני בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 26.12.2014 (עת"מ 33118-11-14, השופט א' אליקים ).

2.

עניינה של הבקשה הוא במכרז למתן שירותי הסעות לתלמידים (להלן: המכרז ), שפרסמה המשיבה 1, המועצה המקומית חורפיש (להלן: המועצה ). המכרז כלל רשימה של 24 קווי הסעה, והשתתפו בו שתי מציעות: המבקשת, כוכב נוצץ ג. גדבאן בע"מ, והמשיבה 5, מ.ג.ע. הסעות וקייטרינג בע"מ. המשיבה 5 זכתה בהפעלת 19 קווים ואילו המבקשת זכתה בהפעלה של חמישה קווים. יצוין כי המשיבה 2 היא ועדת המכרזים של המועצה והמשיבים 4-3 הם בעלי תפקידים במועצה.

3.

לאחר שהמבקשת והמשיבה 5 החלו באספקת השירותים בהתאם לתוצאות המכרז, הגישה המבקשת עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי, ובה ביקשה לפסול את זכייתה של המשיבה 5 במכרז ולהכריז על המבקשת כזוכה יחידה בכל קווי

ההסעה. המבקשת טענה כי התקופה שצוינה בערבות הבנקאית שצורפה להצעתה של המשיבה 5 הייתה קצרה מן התקופה הנדרשת לפי תנאי המכרז. המבקשת העלתה גם טענות שעניינן ניהול משא ומתן אסור עם המציעים וטענות לניגוד עניינים שבו מצויים המשיבים 4-3.

4.

בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה כי הצעתה של המשיבה 5 למכרז אכן הייתה פסולה בשל הפגם שנפל בתקופה שצוינה בערבות הבנקאית שצורפה לה. יחד עם זאת, בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי מהראיות שהוצגו בפניו עולה כי גם המבקשת מפעילה את קווי ההסעה שבהם זכתה בניגוד לתנאי המכרז – גם באמצעות כלי רכב שאינם אוטובוסים – וזאת על סמך היתר שניתן לה על-ידי המועצה, חמישה ימים לפני המועד האחרון להגשת ההצעות למכרז. היתר זה, כך נקבע, לא פורסם ברבים ולא הובא לידיעתם של כלל המשתתפים הפוטנציאלים במכרז. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי ייתכן ששורש הבעיה נעוץ

בניגודי עניינים של בעלי תפקידים שונים במועצה, אשר להם קרבה משפחתית ועסקית הן למבקשת והן למשיבה 5. בית המשפט המחוזי קבע כי התנהלות המועצה במסגרת הליכי המכרז פגעה באופן שורשי בערך השוויון, וכי אל לו לבית המשפט להכשיר התנהלות כזו או להתעלם ממנה. בית המשפט המחוזי קבע כי בנסיבות אלה יש אמנם מקום לפסול את זכייתה של המשיבה 5, אך לא ניתן להעניק למבקשת את הסעד שבו הייתה מעוניינת, במובן זה שלא ניתן להכריז עליה כזוכה במכרז.

5.

בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי, למעשה, העתירה שהגישה המבקשת הייתה ראויה להידחות גם בשל הפגמים שנפלו בהגשתה. בית המשפט המחוזי קבע כי המבקשת צירפה לעתירתה מסמכי מכרז לא נכונים, וכן הסתירה את תוכן הערבות הבנקאית שצורפה להצעתה, תמכה את עתירתה בתצהיר של אדם המתואר כמנהלה למרות שעובדה זו לא מופיעה ברישומיו של רשם החברות, ואף הסתירה את העובדה שהיועץ המשפטי של המועצה הוא אחיינה של מי שמשמשת כמנהלת של המבקשת. בנוסף, נקבע כי המבקשת הסתירה את העובדה שהיא והמשיבה 5 החלו כבר במתן השירותים נושא המכרז במועד בו הוגשה העתירה.

6.

בסיכומו של דבר, בית המשפט המחוזי הורה להחזיר את הדיון לוועדת המכרזים כדי שזו תבחן את הצורך בפרסום מכרז חדש תחת המכרז שמכוחו בוצעו ההתקשרויות, תוך הקפדה על עקרון השוויון ובהירותם של תנאי המכרז. בית המשפט המחוזי הורה לוועדת המכרזים לקבל החלטה בעניין זה תוך 30 ימים.

7.

לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי החליטה המועצה על ביטול המכרז ופרסום מכרז חדש תחתיו (להלן: המכרז החדש ). המועד האחרון להגשת הצעות למכרז החדש הוא יום 1.3.2015.

8.

המבקשת הגישה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בנוסף, הגישה המבקשת עתירה מינהלית נוספת שכוונה נגד החלטתה של ועדת המכרזים לפרסום מכרז חדש (עת"מ 57485-01-15), ובצידה בקשה למתן צו ביניים שיקפיא את הליכי המכרז החדש. הבקשה למתן צו ביניים נדחתה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 30.1.2015 (השופטת ר'

למלשטריך-לטר ), שקבע כי לא ניתן לתת צו ביניים שמשמעותו היא ערעור על פסק דינו של השופט אליקים , ולכן ההליך הנכון לעיכובם של הליכי המכרז החדש הוא הגשת בקשה לבית המשפט העליון במסגרת הערעור על פסק דינו של השופט אליקים .

9.

ביום 4.2.2015 הגישה המבקשת את הבקשה שבפני למתן סעד זמני בערעור. הבקשה מכוונת להקפאתם של הליכי המכרז החדש, וזאת עד להכרעה בערעור שהוגש. לטענת המבקשת, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נפלו שגיאות רבות המצדיקות את קבלת הערעור עליו. בעניין זה טוענת המבקשת כי למעשה די בקביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה הערבות הבנקאית שצירפה המשיבה 5 פסולה, כדי להפוך את פסק דינו ולהכריז על המבקשת כזוכה במכרז. בנוגע למאזן הנוחות טוענת המבקשת כי מאחר שהמועצה מקבלת כיום שירותים בכל קווי ההסעה לא ייגרם לה נזק אם יוקפאו הליכי המכרז החדש. לעומת זאת, כך נטען, דחיית הבקשה עלולה לגרום למבקשת לנזק בלתי הפיך, שכן הדבר עשוי להוביל לכך שיבחרו זוכים חדשים במסגרת המכרז החדש.

10.

בהחלטתי מיום 4.2.2015 הוריתי למשיבים על הגשת תגובה לבקשה.

11.

המשיבים 4-1 טוענים כי יש לדחות את הבקשה כבר בשל השיהוי שנפל בהגשתה, בשים לב לכך שהמבקשת לא הגישה את הבקשה בד בבד עם הערעור שהוגש על פסק הדין, אלא 15 ימים לאחר מכן. עוד טוענים המשיבים 4-1 כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, שכן פסק דינו של בית המשפט המחוזי מנומק היטב, ואילו הטענות שהועלו נגדו הן כלליות. כן טוענים המשיבים 4-1 כי למבקשת לא ייגרם נזק בלתי הפיך אם תידחה הבקשה והיא תזכה בערעור שהגישה, נוכח העובדה שמדובר במכרז לאספקת שירותים, שניתן להפסיק את ביצועו ולהעביר את ביצוע העבודות לאחר.

12.

גם המשיבה 5 טוענת כי יש לדחות את הבקשה כבר בשל השיהוי שנפל בהגשתה. לטענתה, פסק דינו של בית המשפט המחוזי הומצא למבקשת כבר ביום 28.12.2014, וכבר ביום 13.1.2015 קיבלה המבקשת הודעה על החלטתה של המועצה לפרסם את המכרז החדש. דא עקא, הבקשה למתן סעד זמני הוגשה רק ביום 4.2.2015, בחלוף 22 ימים נוספים מן המועד בו התקבלה ההודעה בדבר פרסום מכרז חדש. עוד נטען כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשך ההליכים של המכרז החדש וכי למבקשת לא ייגרם נזק באם ימשיכו הליכים אלה.

13.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות הצדדים ובשאר החומרים שהובאו בפני הגעתי לכלל דעה כי דינה להידחות.

14.

כידוע, שני שיקולים מצטברים חולשים על בקשה למתן סעד זמני בערעור: סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. בענייננו, יש לדחות את הבקשה כבר בשל כך שמאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת. המכרז שבפנינו הוא מכרז לאספקתם של שירותי הסעה לתלמידים המתגוררים בתחומי המועצה. במכרז מסוג זה הנזק שייגרם למבקשת מכך שהליכי המכרז יימשכו ולא יינתן סעד זמני בערעור אינו בלתי הפיך, שהרי ניתן יהיה להחזיר לידיה את מתן השירות לאחר ההכרעה בערעור, אם תזכה בו (ראו:

עע"מ 8188/10

אלון ע. מהנדסים וקבלנים בע"מ נ' י.ע.ז חברה לבניה ופיתוח בע"מ , פסקה 7 (22.11.10); עע"מ 5860/13 ע.ר. אציל בע"מ נ' מרדכי , פסקה 14 (30.8.2013)). אני יוצאת מנקודת הנחה שהמועצה יידעה את משתתפי המכרז החדש אודות הערעור שהגישה המבקשת, וככל שטרם עשתה כן – אני מורה כי תפעל בעניין בהקדם האפשרי וקודם למועד האחרון שנקבע להגשת ההצעות למכרז החדש. נוכח האמור לעיל איני נדרשת לסיכויי הערעור שהוגש.

15.

סוף דבר: דין הבקשה להידחות. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים 4-1 בסך של 5,000 שקל ובהוצאות המשיבה 5 בסך של 5,000 שקל.