עע"מ 4848/08 סומך אבטחה בע"מ נ. משרד הפנים

לפני בקשה לפטור מהפקדת עירבון או הפחתתו.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו (מיום 29.4.2008), אשר דחה את עתירת המבקשים לבטל את החלטת ועדת השימוע מטעם משיב 1 ואת החלטת ועדת הערר לפיהן הוחלט לבטל את רישיון המבקשים למתן שירותי אבטחה על פי סעיף 12 לחוק כלי היריה, תש"ט-1949. בית המשפט קמא קבע בהחלטתו כי מ דובר בהחלטה מקצועית ראויה וסבירה שנתקבלה לאחר שיקול דעת מקצועי ובחינת החומר החסוי שהובא בפניה. עוד קבע בית המשפט קמא, כי לא הוכח כל יסוד לטענות המערערים לכך שטפלו עליהם האשמות שווא וראיות בדויות. המערערים חויבו בהוצאות המשיבים בסך 10,000 ₪.

2.

בבקשה לפני מתבקש פטור מהפקדת עירבון שנקבע על סך 30,000 ₪ או הפחתתו. נטען בה, כי המערער 2 הינו בעל מניות במערערת 1 (להלן: החברה ), שוטר לשעבר, נשוי ואב לשישה ילדים קטנים הסמוכים על שולחנו והוא לבדו נושא בעול פרנסתם. עוד נטען, כי המערער 2 השקיע בחברה את כל כספי הפיצויים שקיבל עת פרש מן המשטרה לפני כשנתיים. בנוסף, כך נטען, נטל המערער 2 הלוואה לצורך רכישת הציוד לחברה, ולאחר מתן פסק הדין נשוא הערעור ושלילת רישיונה של החברה להחזקות כלי ירייה נתערער לחלוטין מצבה הכלכלי וספק רב לעצם קיומה הכלכלי. בבקשה נטען, כי אשתו של המערער 2 אינה עובדת, וכיום אין להם כל הכנסה נוספת מלבד פנסיה משטרתית זעומה ומשכורת בסך 6,000 ₪. לבסוף נטען בבקשה, כי השתת עירבון בגובה המבוקש תאלץ את המערערים לכתת רגליהם ולבקש הלוואת נוספות

ויהא בכך להקשות עליהם מאוד ואולי אף לסכל את עצם הגשת הערעור. המשיבים מתנגדים לבקשה הן מן הטעם שהמערערים לא הרימו את נטל ההוכחה לעניין דלות כלכלית והן מן הטעם כי סיכויי הערעור קלושים.

3.

על המבקש פטור מעירבון, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את מלוא הוצאותיו, אם יפסקו כאלה, לעמוד בשני תנאים מצטברים: חוסר יכולת כלכלית להפקיד העירבון וקיום סיכויים טובים להליך. כדי לעמוד בתנאי הראשון על מבקש הפטור לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי. המערערים לא עמדו בדרישה זו. הבקשה נתמכת בתצהיר מערער 2 ובתיעוד חלקי. בכך אין די כדי לבסס תשתית עובדתית בדבר חוסר יכולת כלכלית להפקיד עירבון. בבקשה אין כל התייחסות למערער 3. הבקשה חסרה פירוט אודות רכושם של המערערים, לרבות נכסים פיננסיים כגון חסכונות ופיקדונות ואודות היקף חובותיהם. כמו כן, לא צורפו מלוא האסמכתאות שעשויות לשפוך אור על מצבם הכלכלי של המערערים, כגון דוחות כספיים של מערערת 1, חשבונות שוטפים ותלושי שכר לששת החודשים עובר להגשת הבקשה (למעט תלוש שכר של המערער 2 לגבי חודש אוקטובר 2007). בנוסף, המערערים לא הסבירו כיצד עולה בידם לממן את ייצוגם המשפטי. לכאורה, עליהם לממן את הפקדת העירבון מאותו מקור באמצעותו הם מממנים את עלויות ייצוגם. לא הובהר גם מדוע אין באפשרות המערערים להסתייע בקרוביהם או מי ממכריהם לצורך גיוס כספי העירבון בהליך שבכותרת. די בכל האמור בכדי לדחות את הבקשה, וזאת אף מבלי להידרש לסיכויו של הליך הערעור.

הבקשה נדחית. העירבון יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה יבואו במניין), ולא – יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת.