עע"מ 4955/20סמיון יושר נ. הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון

1.

זוהי בקשה למתן סעד זמני בערעור על פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים ביום 23.6.2020 (עת"ם 68106-11-17, השופט ע' שחם ).

2.

המבקשים הם סוכני ביטוח ש החל משנת 2007 עוסקים בתיווך בביטוח במסגרת סוכנות משותפת, בהתאם לרישיונות ש קיבלו לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן: חוק הפיקוח ). במהלכה של תקופה זו הותלו רישיונותיהם באופן זמני למשך תקופה של כחודשיים (בין התאריכים 2.2.2015-5.12.2014). מבלי להידרש לפירוט שאינו נחוץ בהקשר הנוכחי, ייאמר כי ביום 3.10.2017 הורתה הממונה דאז על שוק ההון, ביטוח וחסכון (להלן: הממונה ), על ביטול רישיונותיהם של המבקשים לתקופה של שנתיים בהתאם לסעיף 29 לחוק הפיקוח. יוער כי החליף אותה בתפקיד זה המשיב 1, מי שהוא כיום הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון. בעיקרו של דבר, הממונה קבעה כי המבקשים נכשלו בשורה של הפרות – המשיכו לעסוק בתיווך בביטוח בעת שרישיונותיהם היו מותלים, וכן ביצעו עבור לקוחותיהם החלפה של פוליסות ביטוח קיימות בפוליסות חדשות מבלי למסור להם מסמך השוואה בין הפוליסות (בניגוד לחוזר מספר 2004/10 הנושא את הכותרת "החלפת פוליסות ביטוח חיים ובריאות – הוראות למבטחים ולסוכני הביטוח – עדכון", שהיה בתוקף באותה עת (להלן: החוזר )).

3.

ביום 29.11.2017 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי עתירה כנגד החלטתה של הממונה, וביום 25.12.2017 ניתן צו ביניים המונע את כניסתה לתוקף של ההחלטה לבטל את רישיונותיהם עד להכרעה בעתירה שהוגשה. להשלמת התמונה יצוין כי בעקבות דיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 8.3.2018, ובהסכמת הצדדים, הוחזר עניינם של המבקשים לממונה לצורך קבלת החלטה משלימה, וזו התקבלה ביום 31.5.2018. בהחלטה המשלימה הורתה הממונה על קיצורה של תקופת הביטול לפרק זמן של שנה ועשרה חודשים. בהמשך לכך, הצדדים חזרו לדיון בבית המשפט המחוזי והגישו השלמות טיעון מטעמם.

4.

ביום 23.6.2020 בית המשפט המחוזי קיבל באופן חלקי את העתירה. בית המשפט המחוזי נדרש בהרחבה לתשתית העובדתית שעמדה בבסיס החלטתה של הממונה, וקבע כי בחלק מן המקרים המבקשים אכן עסקו בתיווך לביטוח במהלך תקופת ההתליה. כן נקבע, כי בשורה של מקרים המבקשים ביצעו פעולות של החלפת פוליסת ביטוח מבלי למסור למבוטחים מסמכי השוואה, בניגוד להוראות החוזר שנועד להגן על ציבור המבוטחים. לנוכח האמור ובשים לב לחומרת מעשיהם של המבקשים, נקבע כי החלטת הממונה לפיה יש לנקוט באמצעי של ביטול רישיונות לתקופה משמעותית היא סבירה ומידתית. לצד זאת, בית המשפט המחוזי עמד על הפגיעה המשמעותית שעלולה להיגרם למבקשים כתוצאה מביטול רישיונותיהם, וכן ציין כי יש ליתן משקל גם לפרק הזמן שחלף מאז בוצעו המעשים שעליהם נסבה החלטתה של הממונה. בסיכומו של דבר, בית המשפט המחוזי קיבל את העתירה באופן חלקי במובן זה שקבע כי תקופת הביטול תקוצר ל-14 חודשים בלבד ותחול מיום 23.7.2020.

5.

ביום 16.7.2020 המבקשים הגישו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובצדו בקשה למתן סעד זמני בערעור, היא הבקשה שבפני. עוד באותו יום הוריתי על מתן צו ארעי לעיכוב ביצועו של פסק הדין עד למתן החלטה אחרת. בעיקרו של דבר, המבקשים טוענים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, בהתחשב בכך שהם עוסקים בתחום הביטוח במשך למעלה מעשור. המבקשים מוסיפים כי דחיית הבקשה תגדע את מקור פרנסתם, תוביל לחיסולו של העסק שבנו במשך שנים רבות, וכן תגרום להם לאבד רבים מלקוחותיהם. המבקשים מטעימים כי הדבר יקשה עליהם כעת אף ביתר שאת בהתחשב במיתון הכלכלי שמקורו בהתפרצות נגיף הקורונה. המבקשים טוענים עוד כי דבק שיהוי בהתנהלותה של הממונה, שטיפלה בעניינם במשך תקופה של מספר שנים. בהקשר זה, נטען כי מאז תקופת ההתליה ועד היום לא הוגשו תלונות חדשות כנגד המבקשים, ועל כן אין חשש לפגיעה באינטרס הציבורי כתוצאה מקבלת הבקשה. המבקשים מוסיפים כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים, שכן נפלו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי שגיאות המצדיקות את התערבותה של ערכאת הערעור, ואף נפגעה זכות הטיעון שלהם.

6.

בתגובה שהגישו המשיבים ביום 23.7.2020, בהתאם להחלטתי, נטען כי דין הבקשה להידחות. בעיקרו של דבר, המשיבים טוענים כי סיכויי הערעור להתקבל אינם גבוהים בהתחשב באמת המידה המצמצמת ביחס להתערבות בממצאים עובדתיים במסגרת זו. באשר למאזן הנוחות, נטען כי המשך עיסוקם של המבקשים עלול לפגוע באינטרס הציבורי, בשים לב לחומרת ההפרות שעליהן נסבה החלטתה של הממונה ולתכליותיו של חוק הפיקוח. אשר לטענת המבקשים כי דבק שיהוי בהתנהלותה של הממונה, המשיבים טוענים כי חלוף הזמן הוא אך עדות לזהירות הרבה שבה נקטה הממונה בטרם החליטה לבטל את רישיונותיהם של המבקשים. כן נטען, כי התמשכות ההליכים נגרמה בחלקה בשל התנהלותם של המבקשים עצמם.

דיון והכרעה

7.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה על נספחיהן, ולא בלי התלבטות, מצאתי להיעתר לבקשה, בנתון למפורט להלן.

8.

כידוע, על המבקש מתן סעד זמני בערעור להוכיח כי סיכויי ערעורו להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בין שיקולים אלה, כך נקבע, מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", אך ככלל יינתן מעמד בכורה לשיקולי מאזן הנוחות (ראו למשל: עע"ם 2296/18 מעתוק נ' עיריית ירושלים , פסקה 4 (21.3.2018); עע"ם 3706/20 מסעף נ' ועדת המשנה לפיקוח על הבניה ביו"ש , פסקה 10 (8.7.2020)). כן נקבע, כי בבחינת מאזן הנוחות יידרש בית המשפט גם לפגיעה באינטרס הציבורי (ראו למשל: עע"ם 679/19 צהרונית אם המושבות בע"מ נ' בית לגדול בו בע"מ , פסקה 11 (6.2.2019)).

9.

בנסיבות העניין, ומבלי להידרש לסיכויי הערעור להתקבל, אני סבורה כי מאזן הנוחות נוטה לעבר קבלת הבקשה. זאת, בשים לב לנסיבות החריגות של התקופה שנוצרו בשל התפרצות נגיף הקורונה ובהתחשב בנזקים שעלולים להיגרם למבקשים. הגם שיש ממש בטענות המשיבים בכל הנוגע לאינטרס הציבורי ולתכליותיו של חוק הפיקוח, לא ניתן להתעלם מהפגיעה הכלכלית שעלולה להיגרם למבקשים ומההשלכות של ביטול רישיונותיהם על עיסוקם, ולא כל שכן בתקופה הנוכחית (ראו והשוו: ע"א 702/20 א.מ. עומר נכסים והשקעות בע"מ נ' ברקת – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון , פסקה 8 (9.2.2020); עע"ם 4669/20 עאמר נ' הממונה על רשות שור ההון, ביטוח וחיסכון , פסקה 8 (22.7.2020)).

10.

לצד זאת, בהתחשב באינטרס הציבורי הגלום בשמירה על הוראותיו של חוק הפיקוח ובשים לב להתמשכות ההליכים בעניינם של המבקשים – אני מורה כי הדיון בערעור ייקבע לא יאוחר מסוף חודש דצמבר 2020, בכפוף לאילוצי יומן בית המשפט.

11.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.