עע"מ 501/22גשר שירותי השיקום התעסוקתי של ישראל נ. העוגן הקהילתי עמותת י

1.

ביום 5.3.2020 פרסם המשיב 2, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (כיום משרד הרווחה והביטחון החברתי; להלן: המשרד ), מכרז ל"מתן שירותי תעסוקה במפעלים מקדמי תעסוקה עבור אנשים עם מוגבלות פיזית וחושית, בפריסה ארצית" (מכרז 116/2020). מטרת המכרז לאתר בין שני גופים ל-16 גופים למתן שירותי תעסוקה לאנשים עם מוגבלות, והמכרז כלל רכיבי איכות בלבד. המכרז חולק לאשכולות, ובכל אשכול 8 מפעלים. עניינו של ההליך שלפניי הוא באשכול ב' אזור 6 – שעניינו מפעל באזור הנגב הדרומי (להלן: אזור 6 ). ביום 20.7.2020 נפתחה תיבת המכרזים ונמצאו בה 11 הצעות, ובהן הצעת המבקש, גשר שירותי השיקום התעסוקתי של ישראל (הקדש ציבורי) (להלן: גשר ), והצעת המשיבה 1, העוגן הקהילתי עמותת יחדיו באר-שבע והדרום (להלן: עמותת יחדיו ). ביום 11.11.2020 הכריזה ועדת המכרזים על זכייתה של עמותת יחדיו באזור 6. גשר, שנבחר לכשיר שני במכרז, הגיש השגה על תוצאות המכרז (בטענה כי המבנה שהציגה עמותת יחדיו לא עונה על דרישות המכרז). במסגרת זכות הטיעון שניתנה לעמותת יחדיו, העלתה אף היא טענות נגד הצעת גשר. ביום 25.4.2021 התכנסה ועדת המכרזים וקיבלה את טענת גשר בנוגע למבנה שהציגה עמותת יחדיו. משכך, תוקן הניקוד באזור 6, ונקבע כי הזוכה הוא גשר. בקשת עמותת יחדיו להשיג על החלטה זו נדחתה על ידי ועדת המכרזים.

2.

עמותת יחדיו עתרה נגד החלטות ועדת המכרזים, והעלתה טענות שונות שנוגעות להצעת גשר, ובהן הטענה כי ציון האיכות שניתן לגשר שגוי, מאחר שהמבנה שהציע בהצעתו לא עומד בדרישות הבטיחות שפורטו במכרז. ביום 31.12.2021 קיבל בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופטת ע' אבמן-מולר ) את העתירה. בית המשפט עמד על הוראות המכרז ומצא כי הצגת מבנה בשלב המכרז יכולה הייתה לזכות את המציע ב-12 נקודות וכי נקבע שרק מבנה שיעמוד בדרישות המינימום יקבל ניקוד באמת מידה זו. בית המשפט ציין שלא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי עמידה בכל דרישות המינימום לעניין המבנה תזכה את המציע ב-12 נקודות ואי עמידה בהן תזכה ב-0 נקודות. על מנת לקבל ניקוד בהקשר זה, היה על המציע להציג "נספח י"ד", כשהוא חתום על ידי בודק בטיחות, שיאשר שאין מניעה לעשות שימוש במבנה. בית המשפט ציין כי במסגרת הטופס, נדרש בודק הבטיחות לסמן אחת משתי חלופות: הראשונה, כי אין מניעה לעשות שימוש במתקן כמפעל מקדם תעסוקה; והשניה כי ניתן יהיה לעשות שימוש במתקן לאחר תיקון ליקויים (הושאר מקום לפירוט הליקויים שנמצאו). הצדדים הסכימו כי לו היה מסמן הבודק את החלופה השנייה, לא היה מתקבל ניקוד בגין המבנה שהוצג. בית המשפט עמד על כך שהצעת גשר קיבלה את מלוא הניקוד עבור המבנה והבודק אכן סימן את החלופה שלפיה אין מניעה כי המתקן ישמש כמפעל מקדם תעסוקה אך הוסיף בכתב ידו "בכפוף לפעילות מתקנת סעיף 3.2". בסעיף 3.2 פירט הבודק פערים ביחס למבנה (לא קיים טופס 4; לא קיים אישור קונסטרוקטור; ולא קיים אישור מרשות הכבאות). בית המשפט קבע כי "מבחינת מהות הכתוב, החלופה השניה היא שנבחרה, אף שהחלופה הראשונה היא שסומנה" (סעיף 14 לפסק הדין). בית המשפט דחה את טענות גשר שיש להבחין בין ליקויים קלים לליקויים משמעותיים בהקשר זה, וזאת בין היתר מאחר שהחלופה הראשונה בטופס היא חלופה "סגורה", שלא מאפשרת להתנות על הכתוב בה. נוכח האמור, נקבע כי בית המשפט שגשר אינו זכאי לניקוד בגין המבנה שהציע, ולכן זכיית גשר מבוטלת והצעת עמותת יחדיו היא הזוכה באזור 6.

3.

על פסק הדין הגיש גשר ערעור ולצד הערעור את הבקשה שלפניי – לעיכוב ביצוע פסק הדין. בכל הנוגע למאזן הנוחות, הבהיר גשר כי הוא ספק השירותים הנוכחי של המשרד באשכול הנגב המערבי (באר שבע) מתוקף הארכת התקשרות קיימת בגין ההליכים המשפטיים. זאת ועוד, לטענת גשר, אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, עלולה עמותת יחדיו לאתר מבנה, להכשירו, להעסיק צוות ולרכוש ציוד ייעודי – ולכן יש לראות במכרז כמעין מכרז "הקמה". עוד טוען גשר כי אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין יגרם נזק למקבלי השירות – הם אנשים עם מוגבלויות (פיזית וקוגניטיבית) – שידרשו להעתיק מקום עבודתם למבנה אחר מזה שמופעל היום, ויאלצו להסתגל לצוות חדש. זאת, בנסיבות שבהן קבלת הערעור תגרום לכך שהעובדים יאלצו לשוב ולהעתיק את מקום עבודתם בניגוד לתכלית המכרז – שיקום ויציבות תעסוקתית. לטענת גשר גם שיקול סיכויי הערעור מצדיק את קבלת הבקשה, וזאת מאחר שבית המשפט חרג מאמת המידה להתערבות בהחלטות ועדת המכרזים, ואף שגה בהתערבות לגופה.

4.

התבקשו תשובות. המשרד ציין כי מבלי להידרש למלוא הטענות שמועלות בבקשה לגופן, הוא מסכים לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין וזאת בשים לב למאזן הנוחות שנוטה לטובת הצורך בשמירה על יציבות תעסוקתית של בעלי המוגבלויות שמועסקים כיום במפעלו של גשר. עמותת יחדיו מצדה טענה שיש לדחות את הבקשה. לטענתה סיכויי הערעור נמוכים בין היתר מאחר שפסק הדין נשען על עמדת ועדת המכרזים שהציון בגין ניקוד המבנה היה יכול להיות 12 נקודות או 0 נקודות; ומאחר שטענת המבקש בערעור (שלפיה ניתן לקבל ניקוד חלקי בהקשר זה) היא טענה חדשה שסותרת את עמדתו לפני בית המשפט המחוזי. אשר למאזן הנוחות, אף הוא נוטה לטענת עמותת יחדיו לטובתה, וזאת מאחר שמדובר במכרז למתן שירות, ומאחר שגשר לא הציג נזק בלתי הפיך שיגרם לו אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין. עמותת יחדיו ציינה כי היא "מוסיפה לקיים" את המבנה שהציגה בהצעתה, וכי עלויותיה נאמדות בלמעלה מ-14 אלף ש"ח מדי חודש. לבסוף, לטענתה, יש לדחות את הבקשה אף בשל חוסר ניקיון כפיים של גשר, שהסתיר בבקשה עובדות חשובות מבית המשפט.

5.

לאחר שבחנתי את הבקשה, את התשובות לה ואת צרופותיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. כידוע, הזוכה בתביעתו זכאי להינות מפירות זכייתו ומשכך ככלל אין בעצם הגשת ערעור על פסק הדין כדי לעכב את ביצועו (תקנה 42 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000). על המבקש עיכוב ביצוע להצביע על התקיימותם של שני תנאים שמקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות": סיכויי הערעור טובים, ומאזן הנוחות נוטה לטובת קבלת הבקשה. במסגרת התנאי האחרון – הוא אבן הבוחן המרכזית לבחינת בקשות מהסוג דנן – על המבקש להראות כי אם תידחה בקשתו והערעור יתקבל בסופו של יום, ייגרם לו נזק בלתי הפיך (ראו, מני רבים: עע"ם 2795/21 א.ש. תעשיות אקולוגיה ישראל (2000) בע"מ נ' המועצה לענף הלול , פסקה 6 (9.5.2021); עע"ם 4669/20 עאמר נ' הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון , פסקה 7 (22.7.2020) ).

6.

מבלי לטעת מסמרות בהתייחס לסיכויי הערעור, שיקול מאזן הנוחות מטה את הכף לעבר עיכוב ביצוע פסק הדין. אכן, כפי שציינה עמותת יחדיו, מדובר במכרז למתן שירותים ובמובן זה, ככל שערעור גשר יתקבל, ניתן יהיה להחזיר את הגלגל לאחור ולהורות על הפסקת ההתקשרות עם עמותת יחדיו ועל פיצוי גשר על נזק שנגרם לו (ונדמה כי אף גשר אינו חולק על כך, סעיף 28 לבקשה; כן ראו והשוו באופן כללי: עע"ם 5411/21 עופרי פיגומים בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ , פסקה 12

(17.8.2021) ; עע"ם 4246/14 אריה סער, משרד עורכי דין נ' מלכה אנגלסמן ושות', משרד עורכי דין , פסקה 9 (4.8.2014) ). עם זאת, במקרה דנן יש ליתן משקל לעמדת המשרד – עורך המכרז – שציין אף הוא כי מאזן הנוחות נוטה לטובת הצורך בשמירה על היציבות התעסוקתית של בעלי המוגבלויות, שמועסקים כיום במפעל של גשר, ומניעת העתקת מקום עבודתם עובר להכרעה בערעור. אכן, במצב שבו לא יעוכב ביצוע פסק הדין, ולימים יתקבל הערעור ידרשו בעלי המוגבלויות שמועסקים כיום במפעל נשר לעבור פעמיים, בפרק זמן קצר, בין מקומות עבודה תוך הסתגלות למקום חדש, לצוות חדש, לשינוי תוואי ההגעה למקום העבודה ועוד. לכך יש להוסיף כי עמותת יחדיו לא הצביעה על נזק שאינו בר פיצוי שיגרם לה ככל שיעוכב ביצוע פסק הדין.

משאלה הם פני הדברים, מצאתי להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין. עיכוב הביצוע מותנה בכך שגשר יפקיד ערבות בנקאית בסך 75,000 ש"ח, תוך 14 ימים, בקופת בית המשפט, על מנת להבטיח אפשרות לפיצוי עמותת יחדיו על נזקיה, ככל שידחה הערעור ויוגש הליך מתאים על ידי עמותת יחדיו.

בנסיבות העניין, לא יעשה צו להוצאות.