פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים בענינים מינהליים
עע"ם
5295/06
עע"ם
5280/12
לפני:
כבוד הנשיא א' גרוניס
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המערערת בעע"ם 5295/06
ובעע"ם 5280/12:
הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, מחוז מרכז
נ ג ד
המשיבים בעע"ם 5295/06
1. שאמה שיווק ואחסון גידולים חקלאיים בע"מ
ובעע"ם 5280/12:
2. הוועדה המקומית לתכנון ובניה, ראשון-לציון
3. יצחק גינזבורג
4. שפרה לנצ'ט
עע"ם 5295/06:
ערעור על פסק-דינו של בית המשפט לענינים
מינהליים בתל-אביב מיום 17.05.2006 בתיק
עת"מ 2504/05 שניתן על ידי כבוד השופטת
ש' דותן
עע"ם 5280/12:
ערעור על פסק-דינו של בית המשפט
לענינים מינהליים במחוז מרכז מיום 03.06.2012 בתיק
עת"מ 26953-03-10 שניתן על ידי כבוד השופטת
ז'
בוסתן
תאריך הישיבה:
כ' בשבט התשע"ג
(31.01.2013)
בשם המערערת בעע"ם 5295/06 ובעע"ם 5280/12:
בשם המשיבה 1 בעע"ם 5295/06 ובעע"ם
5280/12:
בשם המשיבה 2 בעע"ם 5295/06 ובעע"ם
5280/12:
בשם המשיבים 4-3 בעע"ם
5295/06 ובעע"ם 5280/12:
עו"ד תדמור עציון
עו"ד דן אור
עו"ד אייל קוצ'ינסקי; עו"ד יעל מנור
אין התייצבות
פסק-דין
הנשיא א' גרוניס:
1.
בפנינו שני ערעורים על פסקי-דין שניתנו בפרשיה אחת. פסק-הדין האחד ניתן בבית המשפט לענינים מינהליים בתל-אביב (כבוד השופטת ש' דותן ) ביום 17.05.2006 ואילו פסק-הדין השני ניתן בבית המשפט לענינים מינהליים במחוז מרכז ביום 03.06.2012 (כבוד השופטת ז' בוסתן ). ההליכים סובבים סביב ניסיונה של המשיבה 1 (להלן – המשיבה ) לקבל היתר לשימוש חורג ממחסן חקלאי לגן אירועים במקרקעין שייעודם חקלאי ואשר אף הוכרזו כקרקע חקלאית.
2.
בפסק-הדין השני נדחתה עתירה של המשיבה נגד החלטה של המערערת (בשני הערעורים) לדחות בקשה למתן היתר לשימוש חורג כאמור. בית המשפט דחה את העתירה מן הטעם שהמערערת צדקה באחד מן השיקולים שהביאו אותה לדחייתה של הבקשה. מדובר בכך שהמשיבה ביצעה בנייה בסטייה מהיתר וכי הבנייה הבלתי חוקית טרם נהרסה. יחד עם זאת, בפסק-הדין נידחו טענות שונות אחרות של המערערת. מאחר שהמערערת זכתה בדין, שהרי העתירה של המשיבה נדחתה, לא קמה למערערת זכות ערעור (ע"א 140/56 מוגרבי נ' ורדימון , פ"ד יא 1242 (1957); ע"א 6138/93 הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי נ' אברהמי , פ"ד נ(1) 441, 447-446 (1996)).
בהיעדר זכות ערעור אף אין תוקף לקביעות שונות של בית המשפט לענינים מינהליים, אשר עליהם קובלת המערערת (שם). לא ייתכן לקבוע שאין זכות ערעור ובעת ובעונה אחת לקבל שהקביעות בפסק-הדין שלא ניתן לערער עליו מחייבות את מי שאינו רשאי לערער.
אכן, בפסק-הדין הראשון, זה מיום 17.05.2006, נתקבלה עתירתה של המשיבה בחלקה. משמע, לא ניתן לומר שלא עמדה למערערת זכות ערעור. יחד עם זאת, בשל הקשר בין העניינים, נראה לנו כי ראוי שהעניין יחזור לדיון מחדש בפני המערערת, בהנחה שהמשיבה תהרוס את הבנייה הסוטה מן ההיתר. נדגיש עם זאת, כי אף שערים אנו לעמדת הרוב בעע"ם 109/12 הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז נ' גבעת האירוסים גן האירוסים בע"מ (23.12.2012), סבורים אנו כי השאלה האם המבוקש על ידי המשיבה בא בגדר "סטייה ניכרת" הינה שאלה נכבדה שיש לדון בה שוב ואין אף מניעה שהמערערת תחזור על קביעתה בעניין.
3.
לפיכך, הערעור בעע"ם 5280/12 נמחק ואילו הערעור בעע"ם 5295/06 מתקבל, ופסק-הדין מבוטל. העניין יחזור למערערת כאמור לעיל. לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ד בשבט התשע"ג (04.02.2013).
ה נ ש י א
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת