פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"מ
5301/21
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המערער:
רביד חוכיימה
נ ג ד
המשיבים:
1. מפכ"ל המשטרה
2. ראש אגף משאבי אנוש
3. ראש חוליית בחינת התאמה
בקשה לסילוק הערעור
על הסף; תשובת המערער מיום 14.10.2021
פסק-דין
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובשים לב לאמור בהחלטתה של כב' השופטת ד' ברק-ארז מיום 6.8.2021 בבקשה לעיכוב ביצוע, באתי לכלל מסקנה כי למערער אכן לא מוקנית זכות ערעור על ההחלטה מושא ההליך, שבמסגרתה נדחתה בקשה למתן צו ביניים במסגרת עתירה מינהלית שהגיש המערער לבית המשפט לענינים מינהליים בירושלים. החלטה מעין זו – המכריעה בבקשה לצו ביניים בלבד ואינה מסיימת את ההליך (אינה "סוגרת את התיק") – מהווה "החלטה אחרת" (ראו הגדרת "החלטה אחרת" בסעיף 12(ב)(1) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: החוק )), וכידוע, הערעור על החלטה כגון דא הוא בדרך של הגשת בקשת רשות ערעור ולא ערעור בזכות (ראו סעיף 12(א) סיפה לחוק; כן ראו והשוו, ע"א 8425/17 לויט נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (21.12.2017) והאסמכתאות שם )).
בהחלטתה הנזכרת לעיל של כב' השופטת ברק-ארז , נקבע, בין היתר, כי:
"[...] אף לגוף העניין, לא מצאתי כי נפל פגם כלשהו בהחלטותיו של בית המשפט המחוזי שלא ליתן למבקש את הסעד המבוקש על-ידו. הן בבקשתו למתן צו ביניים שהוגשה לבית המשפט המחוזי והן בבקשה שבפני לא ביסס המבקש די הצורך את הטענה שייגרם לו נזק בלתי הפיך אם ייכנסו פיטוריו לתוקף כבר עתה [...] מקומן של יתר הטענות באשר לגופה של החלטת הפיטורין להתברר במסגרת הדיון בעתירה שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי, ואיני מביעה כל עמדה ביחס אליהן. טענותיו של המבקש בעניין זה שמורות, כשם ששמורות למשיבים כל טענותיהם".
בהינתן דברים אלה, אשר מהם עולה כי סיכוייו הלכאוריים של ההליך אינם גבוהים כלל ועיקר (בלשון המעטה), אף לא ראיתי מקום בנסיבות המקרה דנן, לעשות שימוש בסמכות המוקנית לבית המשפט להורות על שינוי סיווג ההליך מערעור בזכות לבקשת רשות הערעור (ראו, תקנה 149(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 החלה בהליך שבכאן מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000).
בשולי הדברים יובהר, כי אין בעובדה שביום 19.8.2021 נקבע כי המשיבים יגישו תשובה לערעור (ראו החלטת כב' הרשמת ש' עבדיאן ), כדי להצדיק את הותרת ה"ערעור" תלוי ועומד משהוגש הוא בניגוד לסדרי הדין.
התוצאה היא אפוא שה"ערעור" נמחק על הסף. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.
אבהיר, כי אין באמור כדי למנוע מהמבקש להגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, כפי בקשתו, וזאת מבלי להביע עמדה כלשהי בנוגע לסיכוייה של בקשה כאמור, ככל שתוגש.
המזכירות תסגור את התיק שבכותרת.
ניתן
היום, י"א בכסלו התשפ"ב (15.11.2021).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם