עע"מ 5326/21 שלמה אבירם נ. עיריית תל אביב

1.

זוהי בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 25.7.2021 (עת"ם 9573-07-21, השופטת ה' עובדיה ).

2.

מקורו של ההליך דנן בפרויקט של "דיור בר השגה" שיזמה המשיבה 1, עיריית תל אביב-יפו (להלן: העירייה ) בקרקע בבעלות עירונית המצויה ברחוב מיכאלנג'לו ביפו, המכוון לאוכלוסיית יפו הערבית. הפרויקט כולל 28 יחידות דיור במחיר מוזל, ולצדן מספר יחידות דיור שיימכרו על-ידי היזם בשוק החופשי (להלן: הפרויקט ). ההחלטה על הפרויקט התקבלה על-ידי העירייה בשנת 2011, לאחר שהתקיימה בשנים 2010-2009 עבודת מטה על-ידי צוות "שולחן עגול" בהשתתפותם של בעלי תפקידים שונים, שממצאיה התייחסו למצוקת הדיור של הקהילה הערבית ביפו.

3.

בהמשך לכך, ביום 8.9.2013 פרסמה העירייה מכרז פומבי "למכירת קרקע הידועה בחלקה 34 בגוש 7023 ברחוב מיכאלנג'לו ביפו ולהקמת בניין מגורים לדיור בר השגה". על-פי מסמכי המכרז, הזכאים להגיש מועמדות להשתתפות בהגרלה היו תושבי העיר תל אביב-יפו המתגוררים ביפו, אשר נמנים עם האוכלוסייה הערבית ועומדים בכל הקריטריונים שנקבעו לעניין זה. המשתכנים העתידיים ביחידות הדיור בפרויקט הוגדרו בחוזה שצורף כנספח למסמכי המכרז כדלקמן: "אחד הבגירים, לפחות, במשק הבית, הינו בן האוכלוסיה הערבית ותושב העיר תל אביב-יפו, אשר התגורר ביפו ברציפות במשך חמש השנים שקדמו למועד ההרשמה להגרלה". בשנת 2014 זכתה במכרז חברת משה חדיף בניין והשקעות בע"מ (להלן: החברה היזמית ), ובשנת 2016 נחתם עמה חוזה למכירת המקרקעין.

4.

ביום 28.4.2021 פרסמה העירייה, באמצעות המשיבה 2 – חברת עזרה ובצרון חברה לשיכון בע"מ, הזמנה לציבור להשתתפות בהגרלה לרכישת דירה בפרויקט. ההזמנה הגדירה את תנאי הזכאות להשתתפות בהגרלה, ביניהם התנאי לפיו "אחד הבגירים לפחות במשק הבית הינו אזרח ישראל, ערבי בן הדת המוסלמית או הנוצרית, שהינו תושב יפו במשך שלוש השנים שקדמו למועד הקובע, או היה תושב יפו במשך ארבע שנים לפחות מתוך 10 השנים שקדמו למועד הקובע". המועד האחרון לרישום להגרלה הוארך מעת לעת ונקבע לבסוף ליום 11.7.2021.

5.

ביום 10.5.2021 פנו המבקשים, שהם תושבי יפו, אל העירייה בטענה שהליך ההגרלה נגוע באפליה אסורה מאחר שהוא מיועד לאוכלוסיה הערבית בלבד. בהמשך, ולאחר שהמענה שניתן מטעם העירייה לא הניח את דעתם, הגישו המבקשים ביום 6.7.2021 עתירה מינהלית כנגד הליך ההגרלה, שבה חזרו על טענת האפליה. ביום 19.7.2021 הורה בית המשפט המחוזי כי לא יחול שינוי במצב הקיים, ולפיכך ההגרלה טרם בוצעה על אף שהליך הרישום הסתיים.

6.

בית המשפט המחוזי דחה את עתירתם של המבקשים. ראשית, בית המשפט המחוזי קבע כי העתירה לוקה בשיהוי יוצא דופן וקיצוני בן עשר שנים, שבמהלכן הסתמכה העירייה על כך שלא הוגשו עתירות ביחס להחלטות שהתקבלו עוד בשנת 2011, שינתה את מצבה והשקיעה כספי ציבור בקידום הפרויקט. בהקשר זה, נקבע כי כלל ההחלטות שהתקבלו לאורך השנים על-ידי העירייה רק הוציאו לפועל את ההחלטה העקרונית משנת 2011. בית המשפט המחוזי הוסיף כי קיימת הסתמכות גם מצד החברה היזמית, שכלל לא צורפה כמשיבה לעתירה, וגם על-ידי המשתתפים בהגרלה. בית המשפט המחוזי קבע כי מדובר אפוא במעשה עשוי או עשוי בחלקו המכריע, שכן נותר רק שלב ביצוע ההגרלה והפניית הזוכים לחברה היזמית להתקשרות החוזית. בית המשפט המחוזי ציין, כי המבקשים השתהו אף בשים לב למועד פרסום ההגרלה, ביום 28.4.2021, שכן היה עליהם להגיש את העתירה בתוך 45 ימים, דהיינו עד ליום 13.6.2021.

7.

לעניין טענות המבקשים בדבר אפליה, בית המשפט המחוזי קבע כי הקריטריונים שנקבעו לפרויקט מבטאים העדפה מתקנת שאינה בגדר אפליה אסורה, כמו גם הכרה בזיקתו של אדם למקום מגוריו וקהילתו, שהיא שיקול רלוונטי לצורך הקצאת משאבי קרקע. כמו כן הדגיש בית המשפט המחוזי, כי מדובר בפרויקט מצומצם בהיקפו – בניין מגורים אחד בן חמש קומות, וזאת בהשוואה לפרויקטים רבים נוספים שקידמה העירייה בשנים 2011 ואילך לשיווק יחידות לדיור בר השגה לכלל האוכלוסיה בעיר, שהם נרחבים פי כמה. על רקע זה, קבע בית המשפט המחוזי כי אין הצדקה לבטל את החלטות העירייה או לשנותן ערב ביצוע ההגרלה.

8.

המבקשים הגישו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובצדו את הבקשה דנן המכוונת להשהיית כל פעולה בקשר עם הפרויקט, לרבות הימנעות מביצוע ההגרלה, עד להכרעה בערעור. בערעורם, טוענים המבקשים כי בית המשפט שגה כאשר ייחס משקל רב לטענת השיהוי, וזאת בשל הפגיעה החמורה בשלטון החוק, לטענתם. כמו כן, המבקשים טוענים כי הליך ההגרלה הוא מפלה וכי בשל כך לעירייה לא היה סמכות לקבעו. על רקע זה, טוענים המבקשים כי סיכויי הערעור הם טובים.

9.

עוד טוענים המבקשים כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לעבר קבלת הבקשה, לנוכח הנזק שעלול להיגרם להם מביצוע ההגרלה תוך הדרתם ממנו ויצירת מעשה עשוי. המבקשים מציינים כי הם תושבי יפו, מחוסרי דיור, העונים על כלל הקריטריונים הסוציאליים של ההגרלה, ועל כן השתתפות בהגרלה תספק עבורם הטבה כלכלית משמעותית. לעומת זאת, כך נטען, דחייה קצרה נוספת של מועד הרישום לפרויקט, אינה צפויה לעורר קושי משמעותי, בהתחשב בעיכובים הרבים שכבר נגרמו ביחס אליו מאז שהתקבלה ההחלטה לקדמו. לחלופין, ולדבריהם אך לשם הזהירות, עותרים המבקשים לכך שככל שתתבצע ההגרלה, תתבקש העירייה לעדכן את הזוכים בהגרלה בדבר ההליך המשפטי התלוי ועומד בנוגע לפרויקט.

10.

בתגובת המשיבות, שהוגשה ביום 12.8.2021 בהתאם להחלטתי, נטען כי דין הבקשה להידחות. המשיבות טוענות כי סיכויי הערעור הם נמוכים, לנוכח קביעותיו הנכוחות של בית המשפט המחוזי באשר לשיהוי שדבק בעתירה. בהקשר זה מדגישות המשיבות כי העתירה הוגשה כעשור לאחר שהתקבלה ההחלטה העקרונית על קידום הפרויקט, כ-8 שנים לאחר המכרז שהתפרסם בשנת 2013, כ-7 שנים לאחר שהחליטה העירייה על הזכייה במכרז האמור, וכ-5 שנים לאחר שנחתם חוזה המכר עם היזם. זאת, בנוסף לשיהוי שחל ביחס למועד שבו פורסמה ההגרלה. מעבר לכך, ולגוף הדברים, המשיבות טוענות כי הליך ההגרלה חוקי ולא נפל בו כל פגם, ולא כל שכן כזה שמצדיק לגבור על השיהוי והמעשה העשוי, כמו גם על הפגם של אי-צירוף משיבים. בהקשר זה, סומכות המשיבות את ידיהן על נימוקיו של בית המשפט המחוזי. הן מוסיפות ומפרטות באשר לצרכיה הייחודיים של האוכלוסיה הערבית ביפו, המגבשים שוני רלוונטי ושעמדו ביסוד ההחלטה לקדם את הפרויקט במתכונת של העדפה מתקנת. בהקשר זה אף צוין כי יוזמות המבטאות מדיניות של העדפה מתקנת לבני מיעוטים מוכרות ומקובלות גם ברובד כלל ארצי.

11.

בנוסף, המשיבות מציינות כי הנזק שעלול לכאורה להיגרם למבקשים אם תידחה בקשתם ויתקבל הערעור, הוא נזק של אובדן הטבה כספית, דהיינו פגיעה בסיכוי לשיפור מצבם. מנגד, כך נטען, ניצבת פגיעה ודאית כתוצאה מעיכוב ההחלטה – בחברה היזמית, בנרשמים ובאינטרס הציבורי. בהקשר זה מציינות המשיבות כי החברה היזמית לא צורפה להליך בשל מחדלם של המבקשים, אולם לשיטתן ברי כי כל עיכוב נוסף בפרויקט יוביל לנזק כלכלי של ממש מבחינתה, וזאת לאחר שכבר שילמה סכום של כ-18 מיליון שקלים עבור הקרקע. באשר לנרשמים להגרלה, נטען כי אלה ייפגעו שכן העיכוב בקידום הפרויקט יגרור תוספת עלויות בעת ההמתנה, וכל זאת כאשר מדובר באוכלוסיה בעלת מאפיינים סוציו-אקונומיים ייחודיים.

12.

לחילופין, המשיבות מבקשות כי אם יינתן סעד זמני, זה יותנה בהפקדת ערובה לשיפוי נזקי הצדדים, ככל שיידחה הערעור. כן מבקשות המשיבות כי בין אם יינתן סעד זמני ובין אם לאו, ובשים לב לחלוף הזמן שהוא בעל משמעות כלכלית ניכרת – ייקבע הערעור לדיון במועד קרוב.

13.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה. כידוע, על בעל דין המבקש עיכוב ביצוע או סעד זמני בערעור להוכיח שני תנאים – כי סיכויי הערעור הם טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש הסעד – כאשר תנאים אלה מקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות". בהליך מינהלי, נדרש בית המשפט במסגרת בחינת מאזן הנוחות להביא בחשבון גם את הפגיעה באינטרס הציבורי (ראו: עע"ם 3553/17 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' עיריית אשדוד , פסקה 11 (11.5.2017); עע"ם 5911/18 פלונית נ' גבים - קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ , פסקה 10 (16.8.2018)).

14.

בנסיבות העניין, התרשמתי כי שיקולים אלה תומכים בדחיית הבקשה. מנקודת מבטי, יש לתת בעניין זה משקל מכריע לקביעותיו של בית המשפט המחוזי באשר לשיהוי שדבק בעתירה, בשים לב למועדים הרלוונטיים של קבלת ההחלטות שעומדות ביסוד ההליך. על כך יש להוסיף, כי בשים לב למהות ההגרלה, אין ספק שכל עיכוב נוסף בפרויקט צפוי להסב נזק לכל המעורבים האחרים (ראו: עע"ם 1174/17 ארשיד נ' מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל , פסקה 7 (27.3.2017)). יצוין כי הבאתי בחשבון גם את דבר קיומם של פרויקטים רבים אחרים שמקדמת העירייה לדיור בר-השגה לכלל הציבור, כפי שפורט בטענותיה וכן בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. אכן, המבקשים הציגו את עניינם כבעל אופי עקרוני. אולם, ההיבטים העקרוניים יוכלו עדיין להתברר במסגרת הערעור. לעומת זאת, בשים לב להשלכות על צדדים שלישיים, כמו גם לאי-צירוף צדדים רלוונטיים, אין מקום להיעתר לבקשה.

15.

במכלול הנסיבות, לרבות פגרת בתי המשפט ותקופת חגי ישראל, ובשים לב לבקשת העירייה בעניין זה, אני מורה כי היומן ייקבע את הדיון בערעור עד סוף שנת

2021.

16.

סוף דבר: הבקשה למתן סעד זמני נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבות בסך כולל של 1,500 שקלים.