עע"מ 5403/15 תמיר לביץ נ. ועדת ערר מחוזית תל אביב -יפו

לפניי בקשה מטעם המערער ל"קביעת ערובה מופחתת" בהליך שבכותרת, שעניינו ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בגדרו נדחתה עתירה מטעם המערער הנוגעת לדחיית בקשתו לקבלת היתר בנייה.

הבקשה אינה נסמכת על טענה בדבר היעדר יכולת כלכלית. תחת זאת טוען המערער, כי יש מקום לקביעת עירבון בסכום מופחת או סמלי וזאת מפאת חשיבותה הציבורית של הסוגיה המועלית בערעור, סיכוייו הטובים וסכום ההוצאות המופרז (כך על פי הנטען) שנפסק על ידי הערכאה הדיונית.

דין הבקשה להידחות. אפילו אניח שצודק המערער כי ההליך מעורר סוגיה בעלת חשיבות ציבורית, לא ניתן להתעלם מן האינטרס האישי המובהק שלו בהליך. ממילא אין לצאת מנקודת הנחה כי ערכאת הערעור תסתפק בפסיקת הוצאות בשיעור מופחת, כפי שנעשה לעיתים בהליכים ציבוריים "מובהקים" (השוו, ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק" (16.6.2005) ). זאת ועוד, עמדת המערער לפיה סיכוייו של ההליך גבוהים אינה מצדיקה, כשלעצמה , הפחתה של סכום העירבון, וזאת בהיעדר טענה נלווית לחוסר יכולת כלכלית להפקדת העירבון (לעניין התנאים לקבלת פטור מעירבון ראו למשל, בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.7.2015)). גם הטענה בדבר היותו של סכום ההוצאות בו חויב המערער מופרז, המהווה חלק מטענות הערעור גופו, אינה מקימה טעם מבורר לקביעת עירבון בסכום נמוך מזה הראוי במסגרת ההליך הערעורי.

משהבאתי בחשבון את השיקולים השונים הצריכים לעניין, ובהם מהות ההליך והיקפו וכן סכומי העירבון הנוהגים בבית משפט זה - רואה אני להעמיד את העירבון על סכום של 25,000 ₪. העירבון יופקד תוך 30 ימים מיום המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהודעה נוספת.