פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
עע"ם
5590/10 - י"ד
בפני:
כבוד הרשם
גיא שני
המערערים:
1. גדעון הדן
2. דליה הדן
נ ג ד
המשיבים:
1. עיריית חיפה
2. בנק לאומי לישראל בע"מ
בקשה לסילוק ההליך על הסף
פסק-דין
לפניי בקשה מטעם
המשיב 1 לסילוק ההליך שבכותרת על-הסף, בשל שהוגש באיחור.
הערעור נסב על פסק-דין מיום 12.5.2010, שהומצא למערערים – כך
לפי האמור בכותרת כתב-הערעור – ביום 13.5.2010. הערעור הוגש ביום 25.7.2010, משמע:
זמן ניכר לאחר שחלפה התקופה הקבועה בדין. לערעור לא נלוותה בקשה להארכת מועד. בשל
כך באה הבקשה שלפניי. ביקשתי את תגובת המערערים לבקשה. מן התגובה שהוגשה ביום
7.12.2010 נתקשיתי להבין לאשורה את עמדתם. לפיכך, בהחלטתי מיום 8.12.2010 קבעתי כי
על המערערים להציג באופן בהיר את הסיבות ואת השתלשלות העניינים שבגינן, לשיטתם, לא
קיים איחור בהגשת ההליך. עוד קבעתי כי עליהם לצרף כל מסמך רלבנטי. דא עקא, שחרף
חלוף המועד שנקבע בהחלטתי, לא באה כל תגובה משלימה מטעם המערערים.
חרף התעלמות זו מהחלטתי, לא פניתי לאפיק של מחיקה מחוסר מעש
ונדרשתי לבקשה לסילוק לגופה, תוך בחינת תגובת המערערים מיום 7.12.2010. המערערים
מפנים בתגובתם להליך קודם שיזמו – בר"ם 3658/10 – אולם עיון בהחלטת כבוד
השופט מלצר מיום 3.8.2010, שלפיה נמחקה בקשת רשות הערעור לאור מתן פסק-הדין הסופי
(נשוא הליך זה),
מלמד כי אין בה כדי להאריך למערערים את
המועד להגשת ערעור בזכות על פסק-הדין. המערערים מציינים כי ביקשו, במסגרת
בר"ם 3658/10, לראות בבר"ם משום ערעור על פסק-הדין הסופי, אולם אף אם
הוגשה בקשה כזו, אין בכך כדי לשנות, ויובהר כי המערערים אינם מצביעים על החלטה
שנעתרה לבקשה זו. כבוד השופט מלצר קבע בהחלטתו מיום 3.8.2010 כי "בפני מבקשי רשות הערעור הזכות לערער על פסק הדין ולכלול בו ערעור על החלטת הביניים". ברי כי היה על המערערים לנקוט בדרך זו במועד, או למצער להגיש בקשה להארכת מועד. כך לא עשו. גם הטענה בדבר "הגשת ערעור ענייני", בסעיף 4 לתגובה, אין בה כדי לשנות מן המסקנה כי ההליך הוגש באיחור, ויובהר כי המועד להגשתו חלף עוד ביום 13.6.2010.
סוף דבר, אני מקבל את הבקשה למחיקת ההליך על-הסף מחמת איחור בהגשתו. בנסיבות העניין יישאו המערערים בשכר טרחת עורך-הדין של המשיבים בסכום של 2,500 ₪.
ניתנה היום, י"ט בטבת
תשע"א (26.12.2010).
גיא שני
ר ש ם