פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"ם
5590/10 - י"ג
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המערערים:
1. גדעון הדן
2. דליה הדן
נ ג ד
המשיבים:
1. עיריית חיפה
2. בנק לאומי לישראל בע"מ
בקשה לסעד זמני
בשם המערערים:
עו"ד דב אבן-אור
החלטה
עניינה של הבקשה, עיכוב מימושם של עיקולים שהטילה המשיבה 1 על חשבונות המערערים בגין חוב ארנונה. בא כוח המערערים נדרש לכך, שבקשות קודמות לסעד זמני נדחו (ראו החלטתי מיום 11.8.10) - אך טוען, כי מאחר שדיון בתיק נקבע לחודש יולי 2011, ונוכח הסכומים הגבוהים בהם מדובר (600,000 ₪ לערך) וטענותיו העקרוניות נגד חוקיות הגבייה, יש להורות על עיכוב המימוש. כן הובאו טענות נקודתיות כלפי דרישת הארנונה בעניינם של המערערים.
חוששני, כי אין בידי להיעתר למבוקש, מהסיבות שפורטו בהחלטתי מיום 11.8.10. אכן, בניגוד לבקשות הקודמות, מציין עתה בא כוח המערערים את הסכום בו מדובר (הפעם גם הוגש תצהיר). ברם, הנימוקים שעניינם סיכויי הערעור, והיעדר התייחסות קונקרטית למאזן הנוחות, נותרו על כנם. האפשרות שהעיקולים ימומשו היתה קיימת גם בזמן ההחלטה הקודמת, שניתנה מתוך הנחה שכך יקרה - ואין מדובר בשינוי נסיבות המצדיק בקשה לעיון מחדש.
בשולי הדברים אוסיף, כי בבקשה נזכרות לראשונה (בהליך זה) טענות קונקרטיות תמציתיות לגבי החוב הספציפי - שכן הבקשות הקודמות והודעת הערעור מתייחסות אך לטענות הכלליות לגבי חוקיות הגבייה המינהלית (אם כי תוך הפניה לבר"ם 3658/10 שם נזכרו שני סוגי הטענות). ועוד, עתירת המערערים לבית המשפט לעניינים מינהליים נדחתה, בקביעה "עיון בכתב העתירה איננו מאפשר להבין מהי ההחלטה... אשר כנגדה מכוונת העתירה". מבלי להביע כל עמדה, על פניו מצב הדברים בתיק אינו בהיר, לפחות בעיני - וטוב יעשה בא כוח המערערים אם יעשה שימוש בסיכומים שעליו להגיש, על מנת לשרטט תמונה ברורה יותר של טענותיו.
ניתנה היום ט"ז בכסלו תשע"א (23.11.10).
ש ו פ ט