פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"ם
5590/10
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשים:
1. גדעון הדן
2. דליה הדן
נ ג ד
המשיבים:
1. עיריית חיפה
2. בנק לאומי לישראל בע"מ
בקשה לסעד זמני בערעור
בשם המבקשים:
עו"ד דב אבן-אור
החלטה
א.
לפני "בקשה להקפיא את ההחלטה מיום 11.8.10 (במעמד צד אחד)". באותה החלטה נדחתה עתירת המבקשים לסעד זמני בערעור, ובבקשה נטען כי ההחלטה ניתנה תוך הפרת זכות התשובה השמורה למבקשים לפי תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984. נטען, כי יש להחיל תקנה זו גם בתיקים המתנהלים לפי חוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס - 2000, כי עותק מתגובת המשיבים לא הועבר למבקשים וכי בקשה להימנע ממתן החלטה בבקשה הוגשה כבר ביום 8.8.10. בנסיבות התבקש ביטול ההחלטה, והעברת ההליך לשופט אחר. כן נמסר, כי הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על ההחלטה מיום 11.8.10 (אך אציין, כי המזכירות לא הסכימה לקבלה).
ב.
לא אוכל להיעתר לבקשה. זכות התגובה לפי תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי מתייחסת לערכאה הדיונית. על בקשות להחלטת ביניים בערעור חלה תקנה 465 לתקנות סדר הדין האזרחי, שאינה כוללת הוראה דומה:
"הכלל הוא כי כאשר עסקינן בבקשות המוגשות בגדרם של ערעורים ובקשות רשות ערעור, אין תחולה לתקנה 241(ג1) אלא לתקנה 465 לתקנות... תקנה 465 אינה מקנה למבקש זכות דומה לזו שבתקנה 241(ג1)" (בש"א 1253/09 פלקסר נ' בנק אוצר החייל בע''מ (לא פורסם) - השופט גרוניס; ראו גם רע"א 8459/08 אלפרון נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם); רע"א 9123/07 מעייני נ' עכו ביי בע"מ (לא פורסם)).
ג.
זאת ועוד, בא כוח המבקשים אמנם מבקש לערוך אנלוגיות בין תקנות סדר הדין האזרחי לבין הליכים המתנהלים לפי חוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס - 2000, אך תקנה 43 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000 מפנה לתקנה 9 לאותן תקנות, וזו קובעת מפורשות:
"בית המשפט רשאי להחליט בבקשה על יסוד כתב הבקשה והתגובה בלבד, או על יסוד הדיון במעמד הצדדים" (תקנה 9(ד)).
לפי תקנה זו - והפעם אין הבחנה בין הערכאה הדיונית וערכאת הערעור - "אין חובה על בית המשפט המחוזי במסגרת הליך של בקשה לצו ביניים לקבל את תשובת המבקשת לתגובת המשיבות" (בר"מ 2517/06 מידף שירותי קייטרינג ואירוח בע"מ נ' המרכז הזואולוגי תל אביב רמת גן בע"מ (לא פורסם) - השופטת נאור; בר"מ 6764/06 גאזי נ' ראש מועצה מקומית זמר (לא פורסם)). על כך נוסיף, כי אין זכות (ולמעשה אין גם אפשרות) ערעור על החלטת שופט בית משפט זה הדוחה בקשה לסעד זמני בערעור. ממילא לא היה מקום להטריח את המזכירות בהגשת בקשה להארכת המועד להגשת הערעור.
ד.
טוב יעשה בא כוח המשיבים אם ייתן דעתו להוראות חקוקות ולא יטריח את בית המשפט - שופטיו ועובדיו המינהליים - בכגון דא; ורק לפנים משורת הדין לא אחייב את בא כוח המבקשים בהוצאות לטובת אוצר המדינה (ראו תקנה 41 לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים).
ניתנה היום ה' באלול תש"ע (15.8.10).
ש ו פ ט