עע"מ 5743/12 ביבי דוד נ. עו"ד דיינה הר אבן

1.

הערעור שבכותרת מופנה כנגד פסק-דינו של בית-המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב-יפו (כב' השופטת מ' אגמון-גונן) מיום 14.5.2012, לפיו התקבלה עתירתם של המשיבים 1-2 המתגוררים בדירה הגובלת עם דירתו של המערער, אשר בה הוא מפעיל גן ילדים. בפסק-הדין נקבע כי היתר לשימוש חורג אשר המערער קיבל מהמשיבה 3 יפקע ביום 30.8.2012, וכי החל ממועד זה לא ניתן יהיה להפעיל בדירתו של המערער גן ילדים, אלא אם תאושר תכנית לשינוי ייעוד שהגיש המערער. יוער כי בהחלטה מיום 13.8.2012, קיבל כב' השופט שהם את בקשת המערער לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית-המשפט קמא עד למתן פסק-דין בערעור שבכותרת.

לפניי בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בערעור. המשיבים 1-2 מתנגדים לבקשה, ואילו המשיבה 3 הותירה את הבקשה לשיקול דעת בית-המשפט.

2.

לטענת המערער בבקשתו ובתצהיר המשלים מטעמו, הוא חי בצנעה, מצבו הבריאותי אינו שפיר, אשתו פושטת רגל ובעלת חובות רבים, והוא המפרנס של המשפחה ונאלץ להוציא סכומי-כסף נכבדים בקשר למחלוקת בין הצדדים. לפיכך, לטענת המערער, אין בכוחו לשלם אגרה ולהפקיד עירבון בהליך שבכותרת. בחנתי טענות אלה על רקע החומר שהובא לעיוני. על-פני הדברים, נראה כי מצבו הכלכלי של המערער אינו מן המשופרים. יחד עם זאת, בעניינים מסוימים נמנע המערער מלפרוש תמונה עובדתית וראייתית מלאה, ומהחומר שבתיק לא שוכנעתי כי המערער נעדר כל יכולת כלכלית לשלם אגרה ולהפקיד עירבון, ולוּ בסכומים מתוּנים. ראשית , מהבקשה עולה כי הדירה בה מצוי גן הילדים נשוא הערעור נמצאת בבעלותו של המערער, וכי בבעלות המערער מחצית דירה נוספת (בה הוא מתגורר ביחד עם אשתו וילדיו) וכן קטנוע, כך שאינו נעדר נכסים. שנית , מתדפיסי חשבון הבנק של המערער עולה כי הוא מחזיק בבנק פיקדון בסך 200 ₪ לחודש. המערער לא ציין בבקשתו מהו סכום הפיקדון אשר נצבר לזכותו עד כה. שלישית , המערער טוען בבקשתו כי הכנסתו מגן הילדים הינה לכל היותר 6,000 ₪ לחודש, אולם נמנע מלצרף דו"ח ניהול חשבונות של הגן. זאת ועוד; מתדפיסי חשבון הבנק שצירף המערער עולה כי אף שהמערער מצוי במשיכת יתר, הופקדו בחשבונו מדי חודש סכומי כסף בלתי מבוטלים. לא הובא פירוט בדבר הוצאותיו החודשיות של המערער על-מנת לבסס את הטענה כי רווחיו נמוכים. רביעית , המערער מיוצג בהליך שבכותרת ומממן את ייצוגו (יוער כי המערער ציין בתצהירו כי אינו זכאי לייצוג משפטי מהלשכה לסיוע משפטי). טענת המערער לפיה שכר-הטרחה שהוא משלם לבא-כוחו מופחת בשל היכרותם רבת השנים, נטענה בעלמא. מכל מקום, תשלום שכר הטרחה – ולו בסכומים שאינם גבוהים – מעיד כי אין מדובר בבעל-דין חסר כל יכולת כלכלית. חמישית , המערער שילם 3,500 ₪ כתנאי לקבלת אורכה להגשת ההליך שבכותרת (זאת בהתאם להחלטת כב' הרשם שני בבש"ם 5061/12), ולא הסביר כיצד עלה בידו לשלם סכום זה. לבסוף , בכל הנוגע לבקשה לפטור מהפקדת עירבון - יוער כי המערער אישר בתצהיר המשלים מטעמו כי הוריו מסייעים לו כלכלית (לא הובא פירוט של הסכומים בהם מדובר). המערער לא הוכיח מדוע אין ביכולתו להסתייע בהוריו גם לצורך גיוס כספי עירבון בהליך שבכותרת. טענתו הסתמית של המערער לפיה הכספים שמעבירים לו הוריו מיועדים לנכדים, אין בה כדי להוכיח כי אין ביכולתו של המערער להסתייע בסביבתו הקרובה לצורך הפקדת העירבון (ראו בעניין זה: בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (לא פורסם, 17.12.2009)). יצוין כי המערער אישר בטיעוניו כי טרם שילם למשיבים את ההוצאות בהן חויב בפסק-דינו של בית-המשפט קמא. עובדה זו מחזקת את אינטרס המשיבים לקיום מקור ודאי וזמין לגביית הוצאותיהם בהליך שבכותרת, אם וככל שייפסקו לטובתם.

3.

בהתחשב במכלול הטעמים האמורים, באתי למסקנה כי המערער לא הרים את הנטל להוכיח כי הוא נעדר יכולת כלכלית לשלם אגרה ולהפקיד עירבון, ולפיכך אינני רואה לפטור אותו מכך. יחד עם זאת, בשים לב לתשתית החלקית שהובאה לעניין מצבו הכלכלי והבריאותי של המערער;

ובהתחשב בכך שהמשיבה 3 אינה עומדת על הבטחת הוצאותיה בהליך זה; אני רואה להיעתר לבקשה שלפניי באופן חלקי, כך שהאגרה תופחת לסכום של 1,500 ₪, והעירבון להבטחת הוצאות המשיבים 1-2 יועמד על סכום מתון יחסית (וודאי ביחס לשיעור ההוצאות בהן חויב המערער בבית-המשפט קמא) בסך 8,000 ₪. האגרה תשולם והעירבון יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה יבואו במניין הימים), ולא - יימחק ההליך שבכותרת או יירשם לדחייה, בהתאמה, ללא צורך בהחלטה נוספת.