עע"מ 5774/14 פלוני נ. משרד הפנים

1.

המבקשת, נתינת הפיליפינים, שוהה בישראל שלא כדין (למעט פרק זמן של כשנה) מאז יוני 2005. המבקש, בנהּ, נולד בישראל בשנת 2006. אבי ו הביולוגי של המבקש, אף הוא נתין הפיליפינים, חזר בינתיים לארצו.

בספטמבר 2012 פנתה המבקשת לראשונה אל המשיב בבקשה להעביר את עניינה אל הוועדה הבינמשרדית. זאת לשם הענקת מעמד לה ולבנהּ מטעמים הומניטאריים. הבקשה נדחתה, וכך גם ערר והשגה שהוגשו כנגד ההחלטה. עתירה שהוגשה לבית המשפט המנהלי – נדחתה אף היא (עת"מ 49030-01-14, כב' השופט מ' סובל ). על פסק הדין בעתירה הוגש ערעור, ויחד עמו הבקשה שלפניי למתן סעד זמני.

2.

במסגרת הבקשה נטען כי גירוש המבקש עלול להמיט עליו נזק נפשי בלתי הפיך. זאת על רקע גיל ו הצעיר, וזיקתו הברורה לישראל אל מול העדר זיקה ממשית לפיליפינים. לתמיכה בבקשה צורף עותק מחוות דעת פסיכולוגית, אשר הוגשה במסגרת בירור העתירה בבית המשפט המנהלי. המשיב, מאידך, סבור כי הערעור איננו מגלה כל עילה להתערבות בפסק דינו של בית המשפט המנהלי, וכי מאזן הנוחות איננו נוטה בבירור לטובת המבקשים.

3.

במוקד הערעור עומד המבקש, קטין כבן 8. נטען כי עקב גירושו לפיליפינים עלול להיגרם לו נזק נפשי בלתי הפיך. אף צורפה חוות דעת פסיכולוגית, שלא נסתרה, אשר מציינת כי החזרת המבקש לפיליפינים תהיה טראומטית והרסנית "בהסתברות גבוהה ביותר". עולה מחוות הדעת כי המבקש השתלב היטב בהווי הישראלי, וכי ברור לו שהוא עתיד להישאר בארץ.

במסגרת הדיונית הנוכחית אף יש לקחת בחשבון את סיכויי הערעור. בערעור הושם דגש על כך שהמבקשת היא אם חד-הורית, ולא היה מקום לדחות "על הסף" את בקשתה למתן מעמד – מבלי שהעניין אף יובא לפתחה של הוועדה הבינמשרדית. טענות אלו עמדו בפני בית המשפט המנהלי, אשר סבר כי אין עילה להתערב בהחלטת המשיב. הובהר בפסק הדין כי המבקשים לא הצביעו על טעם הומניטארי ייחודי, שיצדיק את החרגת עניינם מזה של שוהים בלתי-חוקיים אחרים וילדיהם. אינני קובע מסמרות, בשלב הזה, בכל הנוגע לטענות המועלות בערעור. אומר רק כי ייתכן וסיכויי הערעור לבדם אינם מצדיקים קבלת הבקשה.

לצד זאת, יש לזכור כי מדובר בעניינו של המבקש – קטין בן 8 שנולד בישראל. אמנם אמו, המבקשת, שוהה בישראל שלא כדין כ-9 שנים. במשך כל תקופה זו היא לא נקטה בצעדים להסדרת מעמדה ומעמדו של בנה. אף לכך יש משקל.

4.

בהתחשב במכלול הנתונים, נראה כי התוצאה הראויה היא כדלקמן: הבקשה למתן סעד זמני מתקבלת. הערעור ייקבע לשמיעה בתוך מספר חודשים, בכפוף לאילוצי היומן.