עע"מ 5895/20 א.ב. שירותי תעופה בע"מ נ. התעשייה האווירית לישראל בע"מ

1.

המבקשת היא חברה המספקת שירותי צביעה וניקיון למטוסים. לטענת המבקשת, עיקר פעילותה העסקית היא תוצר של מכרזים והתקשרויות עם המשיבה 1 (להלן: התעשייה האווירית ). ביום 22.1.2020 פרסמה התעשייה האווירית שני מכרזים – האחד לגבי צביעת מטוסים, האחר לגבי החלפת טפטים במטוסים. המבקשת הגישה הצעות, יחד עם מציעים נוספים, לשני המכרזים.

2.

עובר לפתיחת ההצעות הובא לידיעת ועדת המכרזים, כי נגד המבקשת התגבש כתב חשדות במסגרת פרשה פלילית שהחלה עוד בשנת 2017. בכתב החשדות יוחסה למבקשת עבירה מתחום טוהר המידות, שבוצעה לכאורה בקשר עם מכרז אחר שפרסמה התעשייה האווירית בעבר. לאחר שדנה בעניין קבעה ועדת המכרזים, כי לא ינוהל משא ומתן עם המבקשת בנוגע להצעותיה, וכי ההצעות תיפסלנה גם אם תהיינה הזולות ביותר.

3.

להשלמת התמונה יש לציין, כי בחודש נובמבר 2018, בעוד החקירה הפלילית מתנהלת, הודיע סגן היועץ המשפטי לתעשייה האווירית למבקשת על כינון הסדר, שבהתאם לו ניתן יהיה להוסיף ולפעול מולה בהתקשרויות קיימות או עתידיות, חרף החשדות הפליליים המרחפים מעל ראשה. לענייננו רלבנטי האמור בסעיף 4 לאותו מכתב (שצורף כנספח לבקשה), כי "בכפוף להסדר האמור וכל עוד לא יחול שינוי בסטטוס החשדות, לא תימנע מהחברה ההשתתפות במכרזים רלבנטיים של התע"א על בסיס קיום החקירה הנ"ל" .

4.

במהלך חודש יוני 2020 נפתחו תיבות המכרזים. הצעותיה של המבקשת נפסלו על אתר, והמשיבות 3-2 הן אלו שזכו במכרזים. זאת בהתאם להחלטות דלעיל, ועל אף ששווי הצעת המבקשת היה דומה לאלה של המשיבות 3-2 במכרז הטפטים, ונמוך מהן בשיעור ניכר במכרז הצביעה.

5.

משהוחלט על פסילת הצעותיה, הגישה המבקשת עתירה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. בעתירתה טענה, בין היתר, כי התבחין היחיד שנקבע במכרזים היה המחיר, ובו עמדה. כמו כן טענה, כי פרסום כתב החשדות נגדה אינו עולה כדי 'שינוי בסטטוס החשדות' (כאמור במכתבו של סגן היועץ המשפטי לתעשייה האווירית), כך שלא היה מקום למנוע את השתתפותה במכרזים. אדרבה, כתב החשדות צמצם את היקף הפרשה הפלילית לכדי עבירה אחת, קלה בחומרתה מהעבירות שבהן נחשדה המבקשת בתחילה. מכל מקום טענה המבקשת, כי עצם קיומו של 'כתב חשדות' אינו עומד ברף הראייתי הנדרש; לדבריה אין הדבר יכול לשמש שיקול יחיד לפסילת הצעותיה, ויש לבוחנו יחד עם מכלול השיקולים הנדרשים.

6.

בית המשפט המחוזי דחה את העתירה, וקבע כי התשתית הראייתית הנדרשת היא כזו העומדת ברף של ראיות מינהליות. לעניין זה, כך נקבע, די בחקירה משטרתית ובקיומו של חשד סביר. עניין זה כוחו יפה בפרט בנסיבות עתירה זו, שכן מדובר בחשד הנוגע לקבלת דבר במרמה בקשר עם מכרז קודם שפרסמה התעשייה האווירית עצמה. עוד נקבע, כי השינוי שחל בעת האחרונה בסטטוס החשדות – המעבר מחשדות בעלמא ל'כתב חשדות' – הוא בבחינת עליית מדרגה ברף החומרה, וממילא אינו מצדיק התערבות בהחלטותיה של ועדת המכרזים. כמו כן חייב בית המשפט את המבקשת בתשלום הוצאות למשיבים, בסך כולל של 100,000 ₪.

7.

מכאן הבקשה שלפנַי, שבמסגרתה מבוקש לעכב את ביצוע פסק הדין בכל הנוגע לתשלום ההוצאות, וכן ליתן 'צו מניעה' שבגדרו תוקפאנה כלל ההתקשרויות – הקיימות או העתידיות – הנוגעות לזכייתן של המשיבות 3-2 במכרזים, עד להכרעה בערעור. לטענת המבקשת, סיכויי הערעור להתקבל גבוהים, נוכח מספר שגיאות שנפלו בפסק הדין. בשולי הדברים טוענת המבקשת כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, שכן אם לא ינתן בידה הסעד הזמני המבוקש יגרם לה נזק בלתי הפיך והערעור יהפוך תֵאורטי.

8.

לאחר עיון בבקשה, נחה דעתי כי דינה להידחות. הבקשה מחזיקה 21 עמודים, רובם ככולם מתמקדים בסיכויי הערעור להתקבל; מיעוטם (שורות ספורות) הוקדש לשאלת מאזן הנוחות שבין הצדדים. בנסיבות העניין, מוטב היה לקצר באשר לסיכויי הערעור, גם למתן את הסגנון, ולהאריך יותר באשר למאזן הנוחות; אם בנימוקים, אם באסמכתאות: "מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר. לקצר, אינו רשאי להאריך"

(משנה, ברכות א, ד). לגופם של דברים, אינני צריך להידרש לטענות המבקשת בדבר סיכויי הערעור להתקבל, יש בהן כאלו הראויות להישקל – אלה תישמענה בדיון בערעור גופו, יהיה למבקשת שם יומה; בנסיבות העניין, דייני במאזן הנוחות שבין הצדדים. כאמור, טענותיה של המבקשת בהקשר זה נטענו בעלמא, מבלי לצרף אסמכתאות המבססות כדבעי את טענתה כי הדבר יגרום ל "מצב בלתי הפיך" , וכי "אי עיכוב פסק הדין יביא להתרסקות טוטאלית של המערערת לעיקול והגבלת חשבונותיה בבנקים ויביא לחיסולה הסופי" . לא נעלם מעינַי צילום מסך טלפון נייד שצירפה המבקשת, שממנו ניתן ללמוד על יתרת חשבון בנק שלילית בגובה 33,557 ₪; בכך לא די.

9.

יתרה מזאת, גם אם אניח לטובת המבקשת כי הנזק שייגרם לה כתוצאה מפסילת הצעותיה הוא משמעותי ביותר, עד כדי קריסתה הכלכלית, אין במתן הסעד הזמני המבוקש על-ידה כדי לסייע. כאמור, בקשת המבקשת היא למנוע מהתעשייה האווירית והמשיבות 3-2 להתקשר בחוזים בעקבות זכייתן של האחרונות במכרז. העתרוּת לבקשה זו אינה מועילה למבקשת, אלא גורעת ממצבן של המשיבות (ולמצער מונעת מהן להתקדם). הקפאת העבודות בשלב זה לא תסייע לשיפור מצבה הכלכלי של המבקשת, לא תספק פרנסה לעובדיה, ורק תמנע טוב מן המשיבות שזכו בדין. זאת ועוד, הנזק שעשוי להיגרם למבקשת במצב דברים זה – אם יגרם – הוא כספי בלבד; ממילא ניתן יהיה לפצות את המבקשת, ככל שיתקבל הערעור, וככל שתהא הצדקה לעשות כן.

10.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תגובה, לא אעשה צו להוצאות.