עע"מ 5975/13 המועצה המקומית עוספיה נ. י.ר.א .ב שירותי נוי בע"מ

זוהי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים (כבוד השופטת י' וילנר) שהורה על ביטול זכיית המשיבה 2 (להלן: זערורה ) במכרז לאיסוף ולפינוי אשפה ופסולת (להלן: המכרז )

משטח המועצה המקומית עוספיה (להלן: המבקשת ) והכריז על המשיבה 1 (להלן: יראב ) כזוכה בו, וזאת עד להכרעה בערעור.

1.

בחודש אוקטובר 2012 פרסמה המבקשת את המכרז, אליו ניגשו יראב, זערורה והמשיבה 3. ועדת המכרזים של המבקשת מינתה יועץ מקצועי לבחינת ההצעות שהוגשו (להלן: היועץ )

ובחוות הדעת שהגיש המליץ היועץ לוועדה לפסול את הצעותיהן של זערורה והמשיבה 3 מכיוון שהן אינן עומדות בתנאי הסף, ולקבל את הצעתה של יראב. חרף המלצת היועץ הכריזה ועדת המכרזים על זערורה כזוכה במכרז. בתגובה, הגישה יראב עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים ודרשה לבטל את זכיית זערורה במכרז ולהכריז עליה כזוכה בו.

במהלך הדיון בבית המשפט הסכימה המבקשת לחזור בה מהחלטתה להכריז על זערורה כזוכה, ואף זערורה הסכימה לביטול זכייתה. יחד עם זאת, התנגדה המבקשת לדרישת יראב להכריז עליה כזוכה במכרז, וביקשה מבית המשפט להחזיר את הדיון לוועדת המכרזים לשם קבלת החלטה חדשה. בית המשפט המחוזי קבע כי נוכח העובדה, שאין עוד עוררין עליה, שהצעתה של יראב היא היחידה שעומדת בתנאי הסף של המכרז, יש להכריז עליה כזוכה בו. על-פי בית המשפט המחוזי ועדת המכרזים תסרב לקבל הצעה יחידה שהוגשה במכרז רק כאשר קיים חשש לקנוניה, לפגיעה בטוהר המידות או כאשר המחיר שננקב בהצעה עולה על מחיר השוק. אולם, קבע בית המשפט, הצעת יראב אינה לוקה בפגמים אלה, והוא הוסיף והדגיש כי ההצעה הכספית של יראב נמוכה מן האומדן שערכו מנסחי המכרז וכי היא זכתה להמלצתו של היועץ. על כן, קבע בית המשפט המחוזי כי יהיה זה מיותר ובלתי יעיל להשיב את הדיון לוועדת המכרזים בפרט נוכח הקושי הקיים בכך שזו בחרה מלכתחילה, ללא הנמקה מספקת, לסטות מהמלצת היועץ. מטעמים אלה קיבל בית המשפט את עתירת יראב והכריז עליה כזוכה במכרז.

2.

המבקשת הגישה את הערעור שבכותרת על פסק דינו זה של בית המשפט המחוזי ובד בבד הגישה את הבקשה שלפנינו לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור. המבקשת טוענת כי רק לאחר הגשת העתירה המנהלית גילתה שהיועץ שינה שלא כדין את תנאי הסף של המכרז ועל כן ועדת המכרזים מעוניינת לערוך דיון מחודש לבירור הנושא. על-פי המבקשת, הלכה היא שבית המשפט אינו משמש כ"ועדת מכרזים עליונה" ולכן היה עליו להימנע מלהכריז על יראב כזוכה במכרז. עוד טוענת המבקשת כי הודאתה בכך שהצעת זערורה פסולה משקפת את יושרה וניקיון כפיה, ובשל כך היא סבורה כי יש ליתן אמון בכך שדיון מחודש שיתקיים בוועדת המכרזים יהיה ענייני ונטול פניות. המבקשת טוענת כי סיכויי הערעור גבוהים, והיא מוסיפה וטוענת כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה שכן האינטרס של תושבי עוספיה הוא בהפחתת הזעזועים במערך פינוי האשפה שיושג על-ידי התקשרות יציבה עם חברה מפעילה לאחר שיוכרעו הליכי הערעור. מנגד, טוענת המבקשת כי עיכוב ביצוע פסק הדין לא יפגע ביראב באופן משמעותי שכן היא תתקשר עימה בחוזה אם יידחה הערעור. לבסוף עותרת המבקשת להימנעות מהתניית עיכוב הביצוע בהפקדת ערובה, שכן היא מצויה בחובות כספיים כבדים, מונה לה חשב מלווה ומתנהל נגדה תיק איחוד בהוצאה לפועל.

3.

יראב מצידה טוענת כי עיכוב ביצוע פסק הדין לא ישרת את תושבי עוספיה, שכן פינוי האשפה מתבצע כעת על-ידי קבלן בלתי מנוסה ונעדר ציוד אשר אף המבקשת מסכימה שאינו עומד בתנאי הסף, והיא מוסיפה וטוענת כי לא מן הנמנע ששאיפת המבקשת להמשיך בהתקשרות עימו מונעת משיקולים זרים ולא ענייניים. בנוסף טוענת יראב כי טענת המבקשת בדבר הזעזועים שייגרמו למערך פינוי האשפה אם לא יורה בית המשפט על עיכוב ביצוע פסק הדין, נטענה בעלמא וללא כל פירוט או הנמקה. על-פי יראב, בית משפט זה פסק בעבר כי הכרזה על זוכה במכרז לאספקת שירות אינה צעד בלתי הפיך המצדיק סעד של עיכוב ביצוע, שכן ניתן יהיה להפקיע את הזכייה במקרה שיתקבל הערעור. אשר לסיכוייו של הערעור, טוענת יראב כי הם נמוכים שכן הצעתה נותרה כהצעה יחידה ואין כל מניעה לקבלה. לעניין זה מדגישה יראב כי הפער בין הצעתה הכספית לזו של זערורה, עומד על 65,000 ש"ח בשנה בלבד וכי אין כל טענה שפעלה בחוסר ניקיון כפיים. עוד מוסיפה יראב כי המבקשת לא הבהירה באילו עניינים מעוניינת ועדת המכרזים לדון ולטענתה השינוי הנטען בתנאי הסף על-ידי היועץ אינו אלא מענה לשאלות הבהרה והדיון בו אינו רלוונטי לעניין זכייתה במכרז.

זערורה הותירה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט. המשיבה 3 לא הגיבה לבקשה.

4.

דין הבקשה להידחות.

בעל דין אשר זכה בהליך משפטי זכאי ליהנות מפירות זכייתו באופן מיידי אלא אם בעל הדין שכנגד הראה כי סיכוייו לזכות בערעור טובים ומאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו (ראו למשל עע"ם 2264/11 רשות השידור נ' אראן אלקטרוניקס (1969) בע"מ , פס' 6 (24.5.2011)). במקרה שלפנינו, לא די בבחינת סיכויי הערעור שכן אף אם תזכה המבקשת בערעור יתכן בהחלט שוועדת המכרזים תחליט לאחר דיון מחודש לשוב ולבחור ביראב כזוכה במכרז, והמבקשת כלל לא טענה שהסיכויים לכך נמוכים. בנוסף, לא מצאתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת אשר לא הבהירה מדוע היא סבורה שייגרם לה נזק ממשי ככל שיימצא בעתיד כי יש להעביר את פעילות איסוף ופינוי האשפה מיראב לחברה אחרת. אדרבה, נראה כי המשך המצב הנוכחי גורם לנזק למבקשת ולתושבי עוספיה, שכן הכל מודים שהעבודות מתבצעות עתה על-ידי חברה שאינה עומדת בתנאי הסף המקצועיים. מנגד, עיכוב ביצוע פסק הדין יפגע ביראב בכך שימנע ממנה לממש את הרווחים הגלומים בזכייתה במכרז. נוכח כל זאת, ובהתחשב בהלכה לפיה הכרזה על זוכה במכרז לאספקת שירות אינה גורמת נזק בלתי הפיך המצדיק מתן סעד זמני (בר"ם 2445/09 אגודת מגן דוד אדום בישראל נ' מדינת ישראל – משרד החינוך (17.3.2009); עע"ם 7889/12 מפעת 1965 (1987) בע"מ נ' החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ , פס' 14 (16.12.2012)), אני סבורה כי יש להורות על דחיית הבקשה.

סיכומו של דבר, הבקשה נדחית. המבקשת תשא בשכר טרחת יראב בסך של 5,000 ש"ח.