עע"מ 6067/07 רשות הרישוי (תכנון ובניה) אילת נ. ישרוטל בע"מ

1.ביום 11.7.2007 הגישו המערערות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר-שבע, מיום 12.6.2007. בפסק הדין קיבל בית המשפט את עתירת המשיבות 1 ו- 2 והורה על ביטול היתר שניתן למשיבה 3 לבניית מסלול קרטינג. כן החליט בית המשפט להותיר על כנו צו ביניים שניתן נגד משיבה 3, האוסר עליה לקדם את הפעלת מסלול הקרטינג, כל עוד לא ניתן היתר אחר, כדין, על פי ההנחיות שנקבעו בפסק הדין.

2.ביום 31.1.2008 הגישו המערערות הודעה על מחיקת הערעור. בהודעה נמסר כי לאחר שהמערערות פעלו בהתאם להוראותיו של בית המשפט קמא וקיימו דיון חוזר בעניין היתר הבניה, ולאור העובדה כי בדיון החוזר הוחלט שלא לאשר את בקשתה של משיבה 3 להיתר בניה, הפך הערעור דנן לתיאורטי. הוסבר כי גם אם יתקבל הערעור, לא יהא בכך כדי לשנות מבחינה מעשית את תוצאה הדברים בהליך הרישוי. בנסיבות אלה, המערערות לא ראו מקום לעמוד על ערעורן וביקשו את מחיקתו.

3.בסמוך לאחר הגשת ההודעה, ובטרם ניתנה החלטה בקשר אליה, הגישה משיבה 3 (ביום 3.2.2008) בקשה דחופה להצטרף כמערערת, ולחלופין בקשה להארכת מועד להגשת ערעור. בבקשה נטען כי משיבה 3 הסתמכה על הערעור שהגישו המערערות. לאור העובדה כי המערערות יצרו כלפיה מצג לפיו היתר הבנייה ניתן כדין וכי יפעלו למיצוי הדין בהקשר זה – ובמסגרתו הגשת הערעור דנא – סברה משיבה 3 כי די יהא בהצטרפותה לערעור המערערות. לדבריה, נודע לה ביום 24.1.2008 כי הוחלט למשוך את הערעור דנא, לאור עמדתן החדשה של המערערות, ומכאן הבקשה.

4.לאחר שעיינתי בבקשות בעלי הדין ובחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשת המערערות למחיקת ההליך, תוך דחיית בקשתה של משיבה 3 להצטרף לערעור כמערערת. האפשרות להצטרף כמערער נוסף אינה מוסדרת במפורשת בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. אך גם אם אניח כי סדרי הדין מאפשרים צירופו של מערער (השוו, תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) הרי תנאי לצירוף הוא כי שיקולים של יעילות וסדר הדיונים מצדיקים את הצירוף (בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נגד קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, פ"ד מה (5) 457). בנסיבות העניין, צירופה של משיבה 3 כמערערת, הוא ורק הוא יגרום להמשך הדיון בערעור. שוכנעתי כי משהגיעו המערערות – יוזמות ההליך – למסקנה כי ההליך הפך תיאורטי, אין מקום להותרת ההליך על כנו. הפיכתה של משיבה 3 למערערת, יש בה משום "החייאה" מלאכותית של ההליך, שנזנח על ידי יוזמיו. לכך לא מצאתי הצדקה בנסיבות העניין, בין היתר בהתחשב בכך שמשיבה 3 היתה צד להליך בבית המשפט קמא ולא הייתה כל מניעה לכך שתגיש ערעור עצמאי על פסק הדין. אי לכך, נדחית הבקשה לצירוף משיבה 3 כמערערת. הבקשה למחיקת הערעור מתקבלת.

בעלי הדין מתבקשים למסור תגובתם, תוך 7 ימים, לבקשתה החלופית של משיבה 3 להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים.