עע"מ 6100/20 החשב הכללי במשרד האוצר נ. תיאטרון הגלבוע

עתירתה של המשיבה למחול לה על האיחור בהגשת מסמכי החובה הנדרשים לקבלת תמיכה כספית ממשרד התרבות והספורט עבור שנת 2019 נתקבלה בחלקה.

בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופט א' רון ) בעת"מ 56066-01-20 מיום 19.7.2019 נקבע כי בדחיית בקשת המשיבה על ידי המבקשים לא נפל כל דופי, אך בשל ההשלכות הקשות שיש לכך על המשיבה, המבקשים חויבו לבחון את הבקשה לגופו של עניין חרף האיחור שבהגשתה. עם זאת נקבע כי המבקשים יכולים להתחשב בעת בחינת הבקשה וקביעת שיעור התמיכה המגיע למשיבה, אם בכלל בשיקולים הבאים: באפשרות שכל כספי התמיכה לשנת 2019 חולקו זה מכבר; באיחור ובשיהוי שהיו בהגשת הבקשה; באפשרות שיש לקזז למשיבה מסכום התמיכה סכומים שונים בשל האיחור; ולאי השוויון הנובע מהענקת תמיכה למשיבה שלא עמדה במועדים הקבועים בדין להגשת בקשת התמיכה, לעומת חבריה.

פסק הדין לא הניח את דעתם של שני הצדדים ושניהם ערעורו עליו לפני בית משפט זה. אלו בערעור וזו בערעור שכנגד. בד בבד עם הגשת הערעור מטעם המבקשים, הללו הגישו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מטעמם. טעמי הבקשה נעוצים בסיכויי הערעור הטובים ובמאזן הנוחות הנוטה לטובתם. טעמי ההתנגדות מבוססים על כך שעד אשר המבקשים לא ידונו בבקשת המשיבה לתמיכה לגופו של עניין, מוקדם מידי להעריך את תוצאותיה ואין מקום לעכב את מתן ההחלטה הסופית בעניין.

ראשית ייאמר כי אם נאמץ את דברי בית המשפט המחוזי ככתבם וכלשונם, הרי שהליך בדיקת זכאות המשיבה לקבלת תמיכה לא תניב לה תועלת כלשהי. זאת שכן, המבקשים הצהירו באופן שאינו משתמע לשני פנים כי כל כספי התמיכה לשנת 2019 הוקצו ומוצו זה מכבר. על כך נאמר: " אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחולייתו" ( בבלי, ברכות , ג' ע"ב) ; שנית, מבלי לומר דברים נחרצים על סיכויי הערעור והערעור שכנגד, הרי שתוצאת פסק הדין, לפיה לא נפל דופי בהתנהלות המבקשים מצד אחד, אלא בזו של המשיבה מצד שני, וכי למרות זאת בחינת התמיכה תעשה לגופו של עניין כמעין "לפנים משורת הדין", מעוררת קושי לא מבוטל; שלישית, ביצוע פסק הדין כפי שהוא יקבע מיניה וביה את גורל הערעור וממילא יהפוך את הדיון בו לתיאורטי.

בשים לב לכל האמור אני נעתר לבקשה ומורה על עיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים עד למתן פסק דין בערעור.