עע"מ 6453/20 תיור וסיור הגליל ה.ס. בע"מ נ. הרשות המקומית בית זרזיר

1.

המשיבה 1, הרשות המקומית בית זרזיר, פרסמה מכרז פומבי שמספרו 1/2020, למתן שירותי הסעות לתלמידים (להלן: המכרז ). שלוש מציעות ניגשו למכרז: המערערת, שהציעה הנחה של 1%; המשיבה 3, שהציעה הנחה של 3%; והמשיבה 2, שהציעה הנחה של 4%. ועדת המכרזים בחרה בהצעתה של המשיבה 2 כזוכה, והחלטתה נמסרה למציעות ביום 1.4.2020. ביום 22.4.2020 הגישה המערערת עתירה מנהלית ובה טענה כי יש לפסול את זכייתה של המשיבה 2 ולהכריז על הצעתה שלה כזוכה במכרז.

2.

בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את העתירה מחמת שיהוי בהגשתה, תוך שקבע כי העתירה הוגשה בשיהוי אובייקטיבי (העתירה הוגשה שלושה שבועות לאחר שנודע למערערת על החלטתה של ועדת המכרזים) והן בשיהוי סובייקטיבי, שכן בינתיים נחתם החוזה בין הרשות המקומית לבין המשיבה 2, האחרונה החלה לספק את השירותים, גייסה עובדים וקיבלה תמורה בגין העבודות שבוצעו.

3.

לתיק המוצגים של המשיבה 2 צורפו שמונה מסמכים. המערערת טוענת כי שלושה מהמוצגים הם בגדר "ראיות חדשות" אשר לא היו לפני בית המשפט קמא ודינם להיות מוצאים מתיק המוצגים: מוצג 2 – כרטסת הוצאות והכנסות של המשיבה 2; מוצג 3 – מסמכים המעידים על הוצאות שהוציאה המשיבה 2; ומוצג 4 – תלושי שכר של נהגי המשיבה 2. המשיבה 2 טוענת כי טענותיה של המערערת הן חסרות תום לב, מתמקדות בפן הפורמאלי במקום בפן המהותי ודינן להידחות. לדברי המשיבה 2, מדובר במסמכים שנועדו להעיד על מעשה עשוי ועל ההוצאות שבהן נשאה, על מנת לסתור את טענותיה של המערערת להיעדר מסמכים התומכים בכך.

4.

בהתאם לתקנות 437 ו-439 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ), החלות על ענייננו מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, רשאי בעל דין להסתמך בטענותיו בפני ערכאת הערעור על מוצגים שהוצגו בערכאות קודמות. כמו כן, קובעת תקנה 457(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, כי בעלי דין בערעור אינם רשאים להביא ראיות נוספות, שלא הוגשו ולא התקבלו כראיה על ידי הערכאה הדיונית (עע"מ 3554/19 משרד הבינוי והשיכון נ' אלבז (21.5.2020)). ככל שבעל הדין מעוניין להביא לפני ערכאת הערעור ראיות אשר אינן עומדות בתנאי האמור, עליו להגיש בקשה מתאימה להוספת ראיות. בקשה זו תידון, על פי המקובל בבית משפט זה, על ידי המותב הדן בערעור ובמועד הדיון בעל פה (עע"מ 2973/17 קפלן את לוי בע"מ נ' החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי (10.8.2017)).

5.

בענייננו, המשיבה 2 עצמה אינה מכחישה כי מוצגים 4-2 לתיק המוצגים מטעמה הם מסמכים אשר לא הוגשו ולא התקבלו כראיה בבית המשפט קמא. המסקנה היא כי הם צורפו שלא כדין ויש להוציאם מתיק המוצגים של המשיבה 2. אין נפקא מינה אם המערערת הצביעה על חסר ראייתי שהמשיבה 2 ראתה למלא. משעה שמדובר במסמכים שלא היו לפני בית המשפט קמא, אין להם מקום בתיק המוצגים.

אין באמור כדי למנוע מהמשיבה 2 להגיש בקשה לצירוף ראיות חדשות, אשר תוכרע על ידי ההרכב שידון בערעור.

6.

המשיבה 2 תגיש, אפוא, תיק מוצגים חדש, ללא מוצגים 2, 3 ו-4, וזאת עד ליום 14.1.2021. המזכירות תשיב למשיבה 2 את תיק המוצגים המקורי מטעמה. המשיבה 2 תישא בהוצאות המערערת בסך 1,000 ש"ח.

החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.