ע"א 7822/20יהודה קרשין נ. עזבון המנוח משה גולדשמיד

1.

הערעור שבכותרת מופנה כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ר' ערקובי ) מיום 17.10.2020 בה"פ 1974-09-19. המערער עתר לסעד הצהרתי שיצהיר על בעלותו בחלק מהזכויות בבניין ברחוב דיזנגוף 170 בתל אביב, אשר לטענתו היו אמורות להירשם על שם אביו המנוח, שהחזיק בדירה שעל גג הבניין עוד משנות ה-50 של המאה הקודמת. בית המשפט המחוזי דחה את התובענה, בהיעדר ראיות ומסמכים שיש בהם לבסס באופן חד משמעי קיומה של עסקה למכירה או החכרת הזכויות בגג ובדירת הגג.

2.

בבקשה שלפניי טוענים המשיבים כי המערער צירף לתיק המוצגים מטעמו ששה מוצגים (מוצגים 17-13 ו-29) שלא היו חלק מחומר הראיות שהונח לפני בית המשפט קמא, ועל כן יש להוציאם. עוד טוענים המשיבים, כי מוצגים 26-25 הם מסמכים חלקיים וביקשו להורות למערער לצרפם במלואם.

3.

בתשובתו לבקשה טוען המערער כי מוצגים 17-13 "הם מסמכים של מיסוי מקרקעין הכוללים אישורים לרישום בספרי המקרקעין של הזכויות בגג..." וכי הם צורפו על מנת להוכיח שאינם נוגעים למשיבים, ולכן לשיטתו אין המשיבים רשאים לבקש להוציאם מהתיק. אשר למוצג 29, טוען המערער כי הוא נאלץ להתייחס להליך קודם שהתנהל, "כדי להעמיד דברים על דיוקם". את מוצג 25 צירף המערער בשלמותו לתשובה ואילו לגבי מוצג 26 טוען המערער כי מדובר בהחלטה שצורפה בשלמותה.

4.

המשיבים הגישו תשובה לתשובה (מבלי שנטלו רשות לכך). לפנים משורת הדין, אתייחס לאמור בה בהמשך.

5.

תקנה 437(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ) קובעת כי בתיק המוצגים המוגש בהליך הערעור מותר לכלול "מסמכים שהוצגו לפני בית המשפט בערכאות הקודמות". תקנה 457(א) לתקנות אלה מוסיפה וקובעת כי "בעלי הדין בערעור אינם זכאים להביא ראיות נוספות, בין בכתב ובין בעל פה, לפני בית המשפט שלערעור" זולת אם בית המשפט התיר הבאתן בהתאם לאמור באותה תקנה. על בסיס הוראות אלה נקבע, כי בכל הנוגע להוכחת עניין שבעובדה רשאי בעל דין לצרף לתיק המוצגים רק מסמכים שהתקבלו כראיה כדין בערכאה הדיונית או שניתנה בבית המשפט שלערעור החלטה המתירה הגשתם כראיה. עוד יוזכר, כי לפי הנחיה 7(ב) להנחיות נשיאת בית המשפט העליון, כל עוד לא הוחלט להתיר הגשת ראיה "לא תהיה בכתבי הטענות התייחסות לראיה שהגשתה נתבקשה ולא ניתן יהיה להגישה" (ע"א 8320/09 אלחדד נ' שמיר (13.12.2010); ע"א 4958/12 רגן נ' שפירו (28.10.2013); עע"מ 3610/17 בורנשטיין נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה (1.1.2019); ע"א 3674/19 איגוד הבנקים נ' עו"ד מארק רוזן - כונס נכסים (15.11.2020)).

6.

במקרה דנן, המערער אינו חולק על כך שהמוצגים נשוא הבקשה (מוצגים 17-13 ו-29) לא היו חלק מחומר הראיות שהוגש לבית המשפט קמא. אין נפקא מינא אם מדובר במוצגים שאינם קשורים למשיבים (מוצגים 17-13), כטענת המערער, שכן אין בכך כדי להכשיר את צירופם לתיק המוצגים בערעור. כך גם ביחס למוצג 29 שנועד "להעמיד דברים על דיוקם", לפי הנטען. משעה שמדובר במסמכים שלא היו לפני בית המשפט קמא, אין להם מקום בתיק המוצגים (עע"מ 6453/20 תיור וסיור הגליל ה.ס. בע"מ נ' הרשות המקומית בית זרזיר (6.1.2021)).

7.

אשר למוצגים 26-25; המערער צירף לתשובתו את מוצג 25 במלואו, ומשכך באה סוגיה זו על פתרונה. בכל הנוגע למוצג 26, גם אם היה מקום לצרף את הבקשה במלואה, משעה שהמערער טוען כי המוצג צורף לצורך ההחלטה בלבד, לא ראיתי מקום ליתן הוראה אופרטיבית בעניין זה.

8.

כעת לתשובת המשיבים לתשובת המערער לבקשה. ככלל, תקנה 465 לתקנות סדר הדין האזרחי אינה מקנה זכות תשובה לתשובה במסגרת בקשות ביניים בערעור. חרף זאת, הגישו המשיבים תשובה לתשובה, מבלי שנטלו רשות לכך. ככל שהתשובה עוסקת בטענות לגופה של תשובת המערער, לא היה כל מקום לכך. עם זאת, מעלים המשיבים בתשובה לתשובה טענה נוספת, שלפיה בתשובת המערער הוא משתלח בבא-כוח המשיבים בביטויים מעליבים ופוגעניים. יש ממש בטענה זו, אם כי הדרך להעלותה לא הייתה באמצעות הגשת תשובה ללא קבלת רשות לכך. טוב יעשה המערער אם יימנע משימוש בביטויים פוגעניים ומעליבים כלפי המשיבים או באי כוחם.

9.

התוצאה היא כי הבקשה להוצאת מוצגים 17-13 ו-29 מתיק המוצגים של המערער מתקבלת. יש להניח כי יהיה צורך לתקן גם את סיכומי המערער בעקבות הוצאת המוצגים מהתיק. המזכירות תשיב אפוא למערער את הסיכומים ואת תיק המוצגים מטעמו, והוא יגיש סיכומים ותיק מוצגים מתוקנים בתוך 10 ימים מהמצאתה של החלטה זו לידיו (לרבות מוצג 25 במלואו).

המערער יישא בהוצאות המשיבים בסך 800 ש"ח בגין הבקשה.