עע"מ 6649/14 משה אלון נ. רשות מקרקעי ישראל-מחוז צפון

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון. לחילופין מבוקש להפחית משמעותית את סכום העירבון (שעומד כעת על סך של 30,000 ₪). הבקשה הוגשה בגדרי ערעור על פסק-דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת (כבוד השופט ש' אטרש ), שבו נדחתה עתירתו של המערער לחייב את המשיב לקיים התחייבות שלטונית בעניין פרסום מכרז פומבי למכירת נכס שבו מתגורר המערער.

בבקשה נטען, בין היתר, כי המערער – נשוי ואב לשמונה ילדים – הוא המפרנס היחיד במשפחה ושכרו, כעצמאי, אינו גבוה; כי רעייתו עקרת בית הזכאית לגמלת הבטחת הכנסה; וכי המשפחה מטופלת על-ידי גורמי הרווחה בעיר צפת בשל מצב סוציו-אקונומי קשה. עוד נטען כי למערער חשבון בנק יחיד בבנק הדואר, כי הוא חסר-רכוש וכי הניסיונות לגייס את העירבון מהסביבה הקרובה – כשלו. המערער מוסיף וטוען כי סיכוייו של הערעור להצליח גבוהים. המשיב מצדו מתנגד לבקשה, וזאת בשל סיכוייו הקלושים של ההליך, לדידו.

עיינתי בטענות הצדדים. לגבי סיכויי ההליך, בלי לקבוע מסמרות, נראה על פני הדברים כי המשוכה הניצבת מול המבקש גבוהה. יצוין, כי בית המשפט המחוזי השעין את החלטתו על נימוקי-סף כמו-גם על הקביעה כי לא התקיימה במקרה זה התחייבות שלטונית. מעבר לכך, אף שמוכן אני להניח כי מצבו הכלכלי של המערער אינו מן המשופרים, הרי שאין בידי לקבוע כי אין באפשרותו לגייס סכום-כסף לצורך עירבון. אציין בהקשר זה כי האגרה בהליך שבכותרת שולמה במלואה; כי המערער מיוצג על-ידי עורך-דין (ולא נטען כי הייצוג הוא בחינם); וכי אין פירוט ותיעוד באשר לניסיונות לגייס את סכום העירבון מהסביבה הקרובה (ראו גם בש"א 6411/11

שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב (3.10.2011); בש"א 9998/09

ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.2009)). עוד אוסיף, כי המערער חויב בבית המשפט קמא בתשלום הוצאות למשיבה בסך של 5,000 ₪, וכי הוא-עצמו מבקש, לחלופין, הפחתה של העירבון.

באיזון בין השיקולים האמורים ובשים לב למהות ההליך, לזהות הצדדים ולשיעור ההוצאות בבית המשפט קמא, מצאתי לנכון להפחית את סכום העירבון ולהעמידו על 7,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהיעדר הפקדה יירשם ההליך לדחייה.